יום א', ד’ באייר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
 כולנו קראנו בספר מלכים  על עמודי הנחושת יכין ובועז שהיו בפתח מקדש שלמה ושהיתמרו לגובה של תשעה מטר עם פיתוחי אומנותיים מורכבים .גם ה"ים של שלמה " המקווה המתועש של אותם ימים  , שהיה בקוטר 5 מטר ועמד בחצר המקדש על שנים עשר פרים - גם הוא היה מנחושת . פרופסור נלסון גליק , מגדולי הארכיאולוגים שחפרו בארץ ישראל , מצא בתמנע חרסים שייחס אותם לתקופת ממלכת שלמה .אולם כל המבקר בפארק תמנע שנבנה מכספי המדינה - לא ימצא זכר ואיזכור של שלמה המלך והמפעלים הכבירים שלו של כריית הנחושת ובניית העיר אילת . בנו רוטנברג ארכיאולוג גם הוא , מחק הן את ממצאיו של עמיתו נלסון גליק וגם את פעלו של מלכנו שלמה בן דוד . הייתכן ? טוב שנשארו שם עמודי שלמה - החקוקים לנצח בסלע הנצח !!!
19:22 (29/03/09) גדעון חרלפ

     "ומבטח ומברותי ערי הדעזר לקח המלך דוד נחושת הרבה מאד ..."                                         (שמואל ב', ח' ח')                     מכרות תמנע – של שלמה המלך                                           נערך: עודכן: אדר התשס"ט                                                                                                                             מרץ 2009           D:\My Documents\מאמרים\מכרות תמנע.doc     כל המבקר בפארק תמנע איננו יכול שלא להתרשם מעוצמת המקום, מעוצמת הפעילות האנושית הקדומה ופעילות הכרייה המתחדשת במקום עד ממש לימינו אלה. האתר משלב ארכיאולוגיה, טכנולוגיה, מטלורגיה, היסטוריה, גיאוגרפיה, תיירות ונופים ויוצר איכות נדירה שאיננה קיימת כלל במקומותינו.   אולם אין לעבור כלל לסדר היום ממחיקת שלמה המלך ומפעליו בדרום הארץ מפארק תמנע. הארכיאולוג המקראי נלסון גליק מצא חרסים בתמנע מתקופת הברזל ויחס אותם עוד בשנות החמישים המוקדמות לשלמה המלך, שבנה את העיר אילת, ייסד את הצי העברי הראשון בים סוף ותחומי השפעתו המדינית והרוחנית דרומה הגיעו עד לשבא, אתיופיה של היום. וכבר נכתב בספר תבואת הארץ כי בנהר מעל עדן נמצאה כתובת עם איזכור שמו של יואב שר צבא דוד המלך.   כך כתב גליק בספרו עבר הירדן המזרחי (מוסד ביאליק, תשי"ד): "בתחומי החקרה על ראש הגבעה נמצאות חורבות כבשני היתוך ובנינים אחרים ביחד עם ערימות סיגים לאין ספור וכמויות מרובות של חרסים מתקופת הברזל ... בשום תקופה לא עסקו בנחל הערבה בפעולות כרייה והיתוך בקנה מידה רחב כל כך כבתקופת הברזל ... נכנסנו אל ואדי מנעיה ... כאן נמצאו חרסים מרובים מתקופת הברזל ובמיוחד מזמן שלמה המלך והימים שלאחריו ..."   פרופסור בנו רוטנברג שחפר בתמנע אחריו ונחשב לגדול הארכיאולוגים המטפלים במתכות, המשיך אחריו, מצא את המקדש המצרי באתר אולם ייחס את כל מפעל הכרייה לתקופה המוקדמת כ- 200 שנה למלכות שלמה בן דוד.   בעוברך באתר היום אין כל איזכור לשלמה, אין זכר לים של שלמה במקדש בירושלים, שהיה מפלאי החדשנות של הטכנולוגיה הנחושתית דאז. אין כל זכר לעמודי המקדש, יכין ובועז, שהיו מנחושת ואין כל זכר של מפעלי הבניה של מלכינו הקדמון.   בנו רוטנברג ואחריו בוני הפארק בתמנע, בשיטתיות ובאכזריות, מחקו כל היסטוריה עברית ומקדשית הקשורה למקום, ולא הזכירוה אפילו ברמז.     ... אולי מתוך קנאת סופרים, אולי כהד לשיטות פוסט היסטוריות וארכיאולוגיות מתקדמות של "לא מצאתי --- לא קיים", תוך זלזול בכל הקשור לעבר של יהדות ויהודים, מקדש מלכות וריבונות – אין כל הסבר אחר להתעלמות מהטכנולוגיה הנחושתית שפותחה על ידי יהדות ויהודים, ממזבח הנחושת במשכן, דרך דוד המלך, שאסף נחושת מכל רחבי ממלכת ישראל המורחבת ועד לשלמה המלך שייצב את גבול הדרום של ממלכת ישראל הראשונה.   אולי המשכן – שהוקם בגודל אמיתי בפארק תמנע – מהווה את הכמיהה הנסתרת לקדושה, לשכינה, ליהדות ולמלכות ישראל המתחדשת. כרגע אין לנו אלא "עמודי שלמה" – אנדרטת זיכרון של איתני הטבע לחכם מכל אדם.   על פי מחקרים של העת האחרונה ממש (וליחובסקי), המקדש המצרי שחורבותיו נמצאים באתר, שם נתגלה תחריט של רעמסס השלישי, ועל פיו תוארך האתר, דהיינו מתקופה מאוחרת יותר, כך שהתיאוריה המייחסת את כל מפעל הכרייה למצרים – אין לה כל תימוכין.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS