יום ב', ב’ בתמוז תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
אחת מן הנפלאות היא הבטחת יעקב אבינו לבנו זבולון כי הוא ישכון לחוף אניות ולחוף ימים ,הבטחה שלא נתגשמה בימי יהושע הכובש . אכן התלבטו רבים בסתירה מהותית זו שהרי מלבד רמזים חוף ארץ ישראל הצפוני היה בשליטת שבט אשר כמו שנכתב בשירת דבורה " אשר ישב לחוף ימים .....". להלן יתברר כי נחלת זבולון המובטחת הישנה והעתידית היא מחוז הים ,איי הים התיכון ועד לסוף ים המערב , קידוחי הנפט והגז והלאה , על פי פשטי הכתובים ומאמרי הזוהר הקדוש .... !!! רק כאן מתגשמת הבטחת הקדוש ברוך הוא ליעקב ופרצת ימה !!1
09:23 (23/01/11) גדעון חרלפ

"זבדני אלהים אותי זבד טוב"..... "והיכדין עתידין בנוי לקבלה חולק טוב" תרגום יונתן, בראשית "הדא הוא דכתיב זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות" כיוון דכתיב "לחוף ימים" - מאי "והוא לחוף אניות "? אלא לחוף ימים – בעלמא דין .לחוף אניות – בעלמא דאתי . כדין אמר "שם אניות יהלכון" וגומר. דתמן הוא נגידו בעלמא דאתי". זוהר , בראשית רמ"א נחלת (חוף ?!) זבולון מחוז ים המערב של ארץ ישראל הוא נחלת זבולון נערך: טבת התשע"א דצמבר 2010 עודכן : כ' טבת התשע"א עודכן : כ"ו טבת התשע"א ינואר 2011 "וצבע מפה שלו לבנה, מצוירת עליה ספינה" (במדבר רבה, ה) "כיצד היו סימני אותיות השבטים בדגליהם ... זבולון היה מצויר עליו כמין בית שנאמר: יזבלני – ומתרגמינן מדור" (מדרש אגדה במדבר ב, לב) א. הגיאוגרפיה היהודית החדשה קראה לרצועת עמק החוף בין קריית ים של מפרץ חיפה לעכו – "עמק זבולון"[1]. אולם בגיאוהיסטוריה המקראית, למרות הבטחת יעקב לבניו ( בראשית מט) "זבולון לחוף ימים ישכון, והוא לחוף אניות, וירכתו עד צידון" – לא הגיעה נחלת זבולון המערבית לחוף הים.[2] על פי יהושע (יט, יא) הגבול המערבי של נחלת זבולון לא עבר מערבה מהפרצה בין גבעות אלונים לרכס הכרמל, שם זורם נחל קישון בדרכו אל הים, בגיא המפריד בין קריית טבעון ושער העמקים למורדות הצפון מזרחיים של הכרמל. ולא נחל שבט זבולון כלל מערבה מגבול עמק יזרעאל המערבי. כן נכתב ביהושע: "ויעל הגורל השלישי לבני זבולון למשפחותם ויהי גבול נחלתם עד שריד: ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על - פני יקנעם: ושב משריד קדמה מזרח השמש ... ... ונסב אותו הגבול מצפון חנתון והיו תוצאותיו גי יפתח-אל: וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן :" הנה לא מופיע כאן הים התיכון כלל כגבול מערבי של נחלת זבולון. אמנם יש שפרשו[3] כי המלה "לימה", מציינת את הים כגבול. אולם נראה יותר כי הכוונה כאן כי מהעיר שריד, שהייתה כנראה העיר המרכזית של השבט, פנה הגבול ימה - לכיוון הים, או למקום שנקרא ימה. נראה שהכוונה כאן בפשטות היא כי גבול השבט פנה מכאן למערב ולאו דווקא שהגיע עד הים התיכון. גם סוף הגבול שנכתב בהגדרת הנחלה – " גי יפתח-אל ", איננו מזוהה כנחל המגיע אל הים התיכון אלא כנחל המנקז את בקעת בית נטופה לכיוון נחל קישון [4]. גם לא נכתב כאן בסוף הגבול "והיו תוצאותיו הימה", כביכול לסגירת מעגל תוואי גבול נחלתו עד שפת הים. ב. השבט שכנראה נחל בפועל את חוף "עמק זבולון"[5] של היום הוא שבט אשר אשר עליו שרה דבורה (שופטים ה): "אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון". על זבולון נאמר בשירת דבורה (שופטים ד) כי "מזבולון ...מושכים בשבט סופר", ההפך מן הידוע[6] כי נכרתה ברית בין יששכר וזבולון כאשר זבולון הוא המנוע והתומך הכלכלי ויששכר הוא לומד התורה ואיש בית המדרש, מתברר מכאן כי דווקא הסופרים והחכמים הם הגיבורים היוצאים לקרב ,ולא המיתו עצמם בני זבולון באוהלה של תורה ולא "נטמנו בבית שם ועבר" ולמרות שנקראו על ידי דבורה" מושכים בשבט סופר". מכוח סתירה זאת בין ברכת יעקב למציאות של ספר יהושע כתב הגר"א כי היו מובלעות של ערי זבולון על חוף הים בתוך נחלת אשר, אולם לא נמצאו לפירושו זה אסמכתאות נוספות (להלן). ג. מקור למקומה של נחלתו של זבולון סמוך לים רמוז בתלמוד ובמדרשים במספר מקומות. בתלמוד הבבלי (פסחים ד) מסופר כי היה אדם שטען" אם יכולתי לבנות ארמון - הייתי בונה אותו על חוף הים – בדקו ומצאו שהוא משבט זבולון [7]". כמו כן בתלמוד הבבלי ( בבא בתרא קכ"ב ) בתיאור תהליך הגורל והשיוך בין כל שבט לנחלה המיועדת לו, נמצא מקור נוסף שם נכתב : "טרף בקלפי של שבטים (זבולון) – ועלה בידו תחום עכו". על זה כתב שם התוספות : "לאו עכו ממש דמחלק אשר דכתיב" ואשר לא הוריש יושבי עכו, אלא כלומר תחום שבצד עכו ". גם במדרש רבה (במדבר יג, יז) נכתב: "קרבנו קערת כסף אחת, כנגד הים שהוא עשוי בקערה שהיה חלק זבולון ". כן הוא גם במדרש תנאים (עמוד 210 , מצוטט בתורה שלימה) שם נכתב:"כי שפע ימים ינקו - זה ימה של חיפה שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא". מכל מקורות אלו נראה שיש זיקה ידועה בין שבט זבולון לבין הים אולם לא מפורש כלל כי זבולון נחל את רצועת החוף של הים התיכון . וכך נכתב בזוהר הקדוש ( במדבר ק"נ ):"בחולקיה דזבולון ימא, וכ"י אקרי ים כנרת , והכי אתחזי , בגין דהא תכלת נפיק מתמן". דהיינו מכח הסברה של מציאות החילזון בכנרת מסיק הזוהר כי נחלת זבולון הגיעה לכנרת, אולם לא כתב שנחלתו הגיעה מערבה לים התיכון, אם כי מכוח אותה סברה זו ניתן להסיק גם כי נחלתו יכול שתגיע לים התיכון . מצאנו לסברה זו מי שכתב כי נחלת זבולון הגיעה אל חוף הים התיכון - יוסף בן מתתיהו , שכתב בזמן התנאים , בספרו [8](קדמוניות ה', כ"ב 84-83, ):" ובני זבולון לקחו בגורלם את ים גינסר והמגעת עד לסביבות הכרמל והים". נראה שסבר כי נחלת זבולון שכנה בין הכנרת ועד ולא עד בכלל לים התיכון. העיר עכו לדעתו הייתה כפופה למושל בענה בן חושי שמשל במחוז" אשר ובעלות (שם, ח, ב, ג, 37) ". "כן כתב גם הרב יהושע שוורץ בספרו הידוע "תבואות הארץ ": "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון (בראשית מט, יג) . לפי הפשט נאמרה כל נבואה זאת על תחומו וחבל ארצו אשר ינחל בארץ. ונראה לי שלכך אמר לחוף ימים בריבוי שהכוונה על ים הגדול וים כנרת שזבולון מגיע לשני ימים אלה. ומצאתי ראיות לדברי בדברי חכמינו זכרם לברכה (מסכת מגילה דף ו): אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא כו' ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך על ידי חלזון שנאמר ושפוני טמוני חול תני ר"י שפוני זה חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה. ובמסכת שבת( דף כ"ו ) ציידי חלזון מסולמא דצור עד חיפה. וכן הביא הילקוט (פרשת וזאת הברכה) בפסוק כי שפע ימים ינקו וזה לשונו אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתיו בשלום אמרתי לו פרנסתך במה אמר לי מחלזון וכו' עיין שם. הנה ידענו בזה שהגיע זבולון לחוף ים הגדול. ובזוהר (תרומה דף קמט) מצאתי שתכלת, הוא חלזון. ריב בא גם מים כנרת שהוא בחלקו של זבולון. וכן בזוהר( פרשת בהעלותך דף ק"ז )מפורש שים כנרת היה לזבולון. אכן יש לדקדק שאמרינן במסכת מגילה הנזכרת לעיל רקת זו טבריא, ועינינו רואות שטבריא על חוף ים כנרת ורקת נזכר בערי נפתלי, ומוכח שלא היה לזבולון כל חוף ים כנרת כי אם חלק ממנו וגם לנפתלי היה וכן הוא במדרש רבה פרשת ויחי [פרשה צ"ח] וירכתו על צידון, רבי אליעזר אומר זבוד דגלילה ר"י אומר בגדל ריו עד כאן לשונו. בין צידון ובין "ראס צארפאנד" (צרפת) על שפת הים נמצא כפר אחד הנקרא בלשון ערב "בּורג' אלריו" (בּורג' בלשון ערב מגדל). ואם כן אין ספק שעל כפר זה כיון המדרש, ואם כן צריך להיות ר"י אומר מגדל ריו. ולצפון מזרחית צור בערך ב' שעות נמצא כפר הנקרא בלשון ערב זיבּדיא והוא לפי דעתי זבוד דגלילה. ובזה ידענו שזבולון הגיע עד מחוז צור וצרפת. ומצאתי בילקוט פרשה ויחי בפסוק זבולון לחוף ימים וזה לשונו מה ראה יעקב אבינו שברך זבולון אחר יהודה והלא יששכר גדול ממנו אלא צפה אבינו יעקב וראה שעתידה ירושלים להחריב ועתידה סנהדרין שתעקר ממקומה משבטו של יהודה ולקבוע בחלקו של זבולון לפי שבתחילה גלתה סנהדרין וישבה לה ביבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לצפורי ומצפורי לטבריא עד כאן לשונו. מזה מוכח שאושא ושפרעם ובית שערים וצפורי (וטבריא) בחלקו של זבולן הם". הרב יוסף שוורץ, מעבר לכתוב בזוהר , בקבעו כי נחלת זבולון הגיעה לים התיכון מסתמך על בראשית רבה (צ"ח) שם המדרש מוציא את העיר "צידון" מהפשט ומזהה אותה כמקומות אחרים. כנראה בעקבות קושי הסתירה בין הבטחת יעקב למימושה. אולי אפשר לומר כי נחלת זבולון לא הייתה נחלה רציפה, בדומה לקיים היום במועצות אזוריות שאין להן שטח רציף. גם שני הזיהויים הלשוניים של המדרש" ריו " ו- "זבדיה " , השוכנים לחוף הים התיכון לדבריו, שני מקומות אלה וכן העיר צידון אינם מופיעים בנחלת זבולון הכתובה בספר יהושע . ואולי מדובר כאן על ערי חוף בודדות שגרו בהן בני שבט זבולון ושהיו מוקפות בנחלת שבט אשר[9] , כדברי הגאון מוילנא ,או שהיו ערים ישראליות בתוך סביבה פניקית [10] כנענית . אפשר גם להניח כי גם יוסף בן מתיתיהו וגם המדרשים שכתבו על נחלת זבולון המגיעה לים התיכון משקפים תקופה מאוחרת כמו תקופת הממלכה המאוחדת , תקופת מלכות ישראל הצפונית או אפילו מציאות התיישבותית בזמן הבית השני . יש לציין כי על סמך תרגום נוצרי לא מוצלח של ישעיהו " ארצה זבולון וארצה נפתלי", על היותו של יש"ו הנוצרי בכפר נחום: "הוא (ישוע) עזב את נצרת ובא לגור בכפר נחום ליד הים, בחבל זבולון ונפתלי, למען יתקיים הנאמר בפי ישעיהו הנביא, 'ארצה זבולון וארצה נפתלי, דרך הים, עבר הירדן" (מת"י ד) , יש שכתבו כי זבולון נחל את צפון הכנרת של כפר נחום אולם לא חוף הים התיכון. ד. גם בברכת משה ,בפרשת וזאת הברכה , לא נזכר אופיו הימי של שבט זבולון. אמנם מוזכרת שם הסימביוזה[11] בין שבטי יששכר וזבולון, ונרמז שם "כי שפע ימים[12] ינקו ושפוני טמוני חול" – רמז לציד החילזון ממנו מפיקים את צבע התכלת לציץ הקודש ולציצית , אולם לא נזכרת כאן כל נחלה לחוף הים התיכון . כך לדוגמא הבין הזוהר (לעיל ) כי מדובר בפסוק על ים כנרת. אולי זהו מקור הגאון מווילנא להימצאות בני זבולון בתוך נחלת אשר על חוף הים. אולם גם כאן "הים" – מוזכר כגבול גיאוגרפי בנחלת נפתלי בלבד ולא כגבול של כל שבט אחר. גם יונה הנביא שהיה מגת חפר בנחלת זבולון שאביו היה משבט זבולון [13] ירד להפליג בים בנמל יפו ולא בכל עיר נמל צפונית אחרת. ה. אנחנו אמונים על תיאורית השבטיות [14] כי כל שבט נחל נחלה בארץ ישראל המתאימה לאופיו ולמהותו. כן כתב גם האר"י על פי ספר יצירה . למרות זאת נזקקו השבטים "לגורל" המופיע ביהושע שהוא ההכוונה משמים והקישור בין כל שבט לנחלה המיועדת לו על ידי השכינה. מדוע אם כן נדחה זבולון מן נחלת הים המובטחת לו על ידי אביו יעקב ישראל ? כן כתב המל"בים בפרושו נחלת יהושע (יהושע י"ח): "ויריתי לכם גורל"[15] - כי באמת היה נודע ליהושע בקבלה חלק כל שבט ותחומו איך ואן יפול, שכן יעקב ומשה בברכתם ברכו את כל שבט לפי נחלת ארצו ... רצה לומר שהגם לפי ראות העין היה נראה שמגביל, כמסתפק איך יפול הגורל באמת, היה מכוון ברוח קדשו היה מכוון ברוח קדשו שיפול הגורל למטרה זו אל התחום שהיה ידוע אצלו בקבלה". ו. כן כתב הגר"א בישוב הסתירה בין הבטחת יעקב לממשות של יהושע: "מצפון לחנתון" – "פירוש אחר כך הולך וצד צפון מצפון חנתון. וחנתון נשאר מערי זבולון עד גי יפתח אל. והא דכתיב זבולון לחוף ימים ישכון ע"כ צריך לומר שגבול זבולון מפסיק באמצע הגבול אשר, והולך על צידון רבה ושם מתפשט קצת לרוחב כתבנית ירך. וזה שכתב וירכתו על צידון, וגי יפתח אל הוא המפסיק בין גבול אשר". דהיינו, על פי הגר"א כי נחל יפתח-אל הוא הנחל המפריד בין נחלת אשר לנחלת זבולון כאשר נחלת זבולון מפוצלת היא ומתפשטת "קצת לרוחב ! כתבנית ירך על צידון" ולא עד צידון". בפשטות הכוונה עד "ולא עד בכלל" או עד קירבת צידון בלבד. כאשר צידון אולי נכבשה על ידי שבט אשר . בניגוד לרש"י שכתב ש"ירכתו" המוזכרת בבראשית היא נקודת סוף ו"ספר " במובן "מחוז הגבול ", ולא כ"ירך" שהיא חלק אורגאני מגוף האדם. ז. מדוע נתייחד לזבולון חוף הים התיכון" ? עוד בלידתו, כבן כשישי והאחרון של לאה אימנו נכתב: "ותאמר לאה: זבדני אלהים אותי[16] זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולון". זבולון הינו אם כן הבן השישי והאחרון של יעקב מאשתו לאה והוא הגורם לשינוי דרמטי במערכת היחסים הזוגית בין יעקב-ישראל ללאה האישה השנואה !! על זה הוסיף תרגם ופירש התרגום יונתן: "והיכדין עתידין בנוי לקבלא חולק טוב". ולא פירש מהו אותו חלק טוב ומהותו. על פי האר"י (שער הפסוקים פרשת ויצא), בלידת זבולון נשלמה קומת לאה וששת הספירות כנגד ששת בניה לדבריו, עם לידת זבולון נהפכה לאה, השנואה לכאורה, להיות אהובה על ידי יעקב – ישראל בעלה. דהיינו, רק עתה יעקב אבינו השיג את בחינתה ואת היותה מכילה את ששת הספירות : כתר, חכמה, בינה, דעת, חסד וגבורה. כן באר שם בהמשך: "כי זיווגו עימה היה אז נעלם מיעקב בראשונה , קודם שנקרא ישראל כנזכר ". ולכן משולה לאה אימנו ל"עלמא דאתיכסיא " שנעלמה מיעקב מהותה ,וזבולון הינו כנגד בחינת הכתר שדווקא עם צאתו לאוויר העולם נתגלתה שייכותה של לאה לקדושה ולהיותה אשת יעקב האהובה גם היא כאחותה רחל . . משמעות נוספת לשמו של זבולון הוא "זבול" - בית דירה (אבן עזרא, רשב"ם, וכן תרגום יונתן ותרגום אונקלוס ) . מתברר שזבול הוא גם הכינוי לבית המקדש-" בית זבול". מתאים גם למקום נוכחות הא-ל והמשתקף בשמים העליונים ברקיע השביעי- הנקרא גם הוא "בית זבול" . תיאוריה נוספת הינה של המנוח לוחם חרות ישראל עמרם קהתי שכתב : "יתר על כן, בהתאם למסורת קדומה, עסק זבולון בדיג בחופי כנען עוד בטרם ירדו בני יעקב מצרימה וכך מעיד על עצמו זבולון בן יעקב "צוואת השבטים" (צוואת זבולון , ו, –א ד): "אנוכי הראשון עשיתי סירה לשוט בה על פני הים...ואשים עמוד עץ מתחתיה ואפרוש מסך על העמוד השני הניצב בתווך, ואשוט בה על שפת הים ואצוד דגים לבית אבי עד אשר באנו מצרימה...וחמש שנים שליתי דגים ואתן מהם לכל אשר ראיתי, ואמציא דגים לכל בית אבי. בקיץ דגתי דגים ובחורף רעיתי עם אחי ". מעתה יובנו לנו דברי מדרש סתום בשמות רבה (פרשה ג א"י. ) לפסוק "ואמרתם אליו ה' אלוהי העבריים נקרה עלינו" (שמות ג , ), הדורש: "למה קורא אותם עבריים ? –– על שום שעברו ים" ("עבריים –– עוברי – ים ). ח. על הבטחת יעקב לזבולון "זבולון לחוף ימים ישכון" הוסיף תרגום אונקלוס ואמר: "זבולון על ספר יממא ישב הוא יכבש מחוזין בספינן וטוב ימא ייכול ותחומיה יהי מטי עד צידון". דהיינו אין כאן דווקא כל הבטחת נחלת חוף אלא הבטחה לכיבוש מחוזות הים [17]ושמעבר לו על ידי בני זבולון"! כן הוסיף גם התרגום ירושלמי: "והוא יהא שליט במחוזין ומכבש הפרכי ימא בספינתיה"! זהו הסבר הכפילות "חוף ימים – חוף אוניות." רמז להיותו של מחוז הים נחלתו של זבולון מצאנו גם במדרש : "וזבולון מתרעם על מדותיו הוה שנא )שופטים ה, ( זבולון עם חרף נפשו למות מה טעם משום דנפתלי על מרומי שדה אמר זבולון לפני הקב"ה רבונו של עולם לאחיי נתת להם שנאמר (דברים לג, יט) ) עמים הר יקראו.. ושפוני טמוני חול ". תני רב יוסף שפוני זה חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה. אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני ? אמר לו ( דברים לג, יט) שם יזבחו זבחי צדק, סימן זה יהא לך כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום ". הנה מצאנו כי נחלתו של זבולון היא בעיקרון נחלה ימית - " לי נתת ימים ונהרות " !!! "המליך אות ז' בהלוך וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם תאומים בעולם וכיוון בשנה ורגל שמאל בנפש זכר ונקבה". (ספר יצירה, פרק חמישי) ט. על היותם של בני זבולון הלוחמים הימיים כותב הזוהר הקדוש (בראשית לויחי, ר"מ): " תא חזי, זבולון נפיק תדירא לשבילין וארחין ואגח קרבין ואזדרז בהאי חרב עילאה בצלותא ובעותין עד לא נפיק בארחא וכדין נצח עמין ואתתקף עליהו" דהיינו זבולון הוא היוצא לשבילים ודרכים ולוחם בחרב העליונה . לאחר מכן הוסיף שם הזוהר הקדוש :(שם , רמ"א): "והנה פריש בימי למעבד פרקמטיא וחולקיה הכי הוה דהא ימא הוה אחסנתיה!" על פי הזוהר הקדוש זבולון הוא "הנגיד דעלמא דאתי" – הוא השולט העתידי של העולם הבא – מה שיהודה הוא בעולם הזה. על פי זה בני שבט זבולון הם כובשי מחוזות הים העתידיים והוא זה שעתיד להתגלות ולמשול בעולם הגשמי המתוקן המגיע ... [18] זהו פשר ההבטחה הנבואית של יעקב לזבולון- הבטחה לתהליך של מימוש לימים אלה הבאים. י. זבולון לא מוזכר במחוזות שלמה המלך[19] וכן לא מוזכר בדברי הימים כלל. וכנראה או שהוא נטמע בשבטים האחרים או שהוא נותר במחוז הים – אי שם באזור הים התיכון או אפילו מעבר לו ברחבי תבל. מסורות נוצריות ואחרות מראות כי שבט זבולון הגיע לחופי הולנד, דרום אנגליה בנוסף למסורות הידועות של הגלייתו למזרח יחד עם שבט נפתלי על ידי המלך האשורי. ביבליוגרפיה כללית נחלות, זכריה קלאי גל, קתדרה 50 גליל גרשון, קתדרה 57 לוין יגאל, קתדרה 108 אחיטוב שמואל, Zebulon and The Sea בתוך: Bibelical Historiografi מוקדש לזכריה קלאי. תפוצה להערות : הרב ישראל אריאל הרב יוסף רוטשטיין פרופסור גרשון גליל יגאל לוין ד"ר יואל אליצור פרופסור קלאי מועצה אזורית עמק יזרעאל מועצה איזורית זבולון דר יחזקאל טאוב מכללת אורנים-ספריה מכללת עמק יזרעאל – ספריה [1] איזור מישור החוף בין חיפה לעכו נקרא בשמו זה על ידי הקרן הקיימת לישראל במהלך רכישת אדמות העמק על ידי יהושע חנקין, למרות שעל פי הידוע רובו היה בנחלת אשר (להלן). [2] גבולות אלה של זבולון, כפי שהם מצטיירים ביהושע יט, לא הגיעו כלל עד לים התיכון, שכן נחלת אשר היא אשר השתרעה על כל השטח מרכס הכרמל צפונה 'עד צידון רבה' (יהושע יט, כה). חוקרים רבים עסקו בסוגיה זו: ראה צבי גל, הגבול בין אשר לזבולון, קתדרה 50, גרשון גליל, גבע בית דגון והגבול בין נחלת אשר לנחלת זבולון, קתדרה 57. יגאל לוין, כסלות תבור, רימון, הנחל אשר על פני יקנעם וגי יפתח- אל, להבנת גבולותיה של נחלת זבולון, קתדרה 108 וכן שמואל אחיטוב "Zebulun and the Sea" בתוך: Studies in Historical Geography and Biblical Historiography Presented to Zecharia Kallai בהוצאת Brill-Leiden, Boston Koln. [3] רד"ק לבראשית מ"ט [4] יש שכתבו וזיהו את גי יפתח- אל כנחל חילזון הנשפך אל נחל נעמן העובר היום במרכז העיר נהריה (ישעיהו פרס) יש עוד חוקרים שהרחיבו את נחלת זבולון כמו PEF ,tribal map gps – carte 3 וכן Westminister atlas ,plate 6 . [5] יש הטוענים כי כל או רוב עמק זבולון של היום או רוב מישור החוף נשלט אז בידי כנענים או פיניקים ואולי זאת הסיבה כי "זמנית " לא נחל זבולון את חוף הים . ראה גם אצל קלאי , נחלות עמוד 384 . [6] בזוהר, פרשת בהעלותך לעיל. [7] הסבר לעניין מופיע באוצר הגאונים פסחים תרצ"א . ובתשובות הגאונים , הרכבי רפ"ו . [8] עיין במאמרו של זכריה קלאי על דרכו של יוסף בן מתתיהו בהגדרת נחלות השבטים ועל הערבוב בין הנחלה בפועל בזמן בית שני בזמנו של יוסף בן מתתיהו לבין שיוך הנחלות והנחלתן בזמן יהושע . בתוך הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות 1967, כרך א',עמודים 203-207(אנגלית ) . וכן (בעברית )" הגיאוגרפיה המקראית של יוסף בן מתתיהו "בתוך ספר סוקניק . יש לקבל את דעתו של קלאי (שם)כי ליוסף בן מתתיהו היו מקורות נוספים מעבר לכתוב ביהושע בתיאור הגבולות ולא לקבל שיש כאן הרחבה סכמטית גרידא מאחר שיש מקבילות לדעה זו גם במדרשים להלן . בפשטות אפשר לסבור בשאלת הסתירה בין הבטחת יעקב להנחלת יהושע כי לאחר הנחלת יהושע בזמן הממלכה המאוחדת או לאחר מכן, או אפילו שרידי שבט זבולון שאולי חזרו מבבל או שלא הוגלו בבית שני ( למרות שנכתב כי שבט זבולון ונפתלי הוגלו על ידי מלך אשור )נחלו את חוף הים התיכון או את חוף הכנרת מה שהשתקף גם במקורות התלמוד ובמדרשים להלן . או שהיו משפחות משבט זבולון שהתנחלו בשפת הכנרת למרות שעיקר נחלתם היה בעמק יזרעאל ובגליל התחתון המערבי . [9] יש להעיר כי מתוך 22 ערים של נחלת אשר, לבודדות מערים אלו יש זיהוי ודאי. חוף לבנון וגליל העליון הלבנוני או כל האיזור בין נהר האוו'לי בצפון לבין נהר הליטני בדרום לא נחפר ולא נערך שם מעולם סקר ארכיאולוגי מקיף למרות 18 שנה של "כיבוש " . על נחלת אשר ראה בהרחבה במאמרי "נחלת אשר "באתרי" ישראל המקדשית . [10] ראה בהרחבה בספרו המונומנטאלי של רפאל ניסים גנור "הפניקים ", על היותם של הפניקים מעין שבט עברי , עם כתב עברי ןתרבות עברית, אשר ישבו במשותף ובתוך שבט אשר ובשליטתו. לדעתו, שבט אשר הוא ה"אסירו "או "עבד אשרה "(ישראל !) המוזכרים בכתבים מצריים ,שכבשו את צידון אולם לא הורישו אותה ( במובן של הכחדה ) ,בגלל הזיקה הפיניקית –עברית. כן כתב גם פרופסור יוסף קלוזנר, כתבי קודשינו, מחקרים חדשים, עשרת הכנענים והאנגלוסקסים". [11] וכן הוא בתנחומא (ויחי א' )וראה בתורה שלמה לויחי שם בהרחבה. [12] במדבר רבה י"א ט"ז:: ימים - שני ימים !! [13] בראשית רבה צח . [14] כן כתב השפת אמת : " שכמו שיש י"ב גבולין בארץ לי"ב שבטים ... וכמו שיש בשמים י"ב שערים מול הי"ב שבטים ..". (ויחי, תרס"א ). "כן השבטים הם הי"ב דרכים המקבלים את התורה ... הם הכלים ומידות לצמצום הארת התורה ". ( ויחי , תרמ"ג ). כן כתב גם בבן יהוידע (בבא בתרא קכ"ב ) על פרשת הגורלות בחלוקת הנחלות :" לשמות מטות אבותם תנחלו –ואמרו לשמות היינו כי לכל שבט צריך צינורות ... אלא קבלת השפע תהיה בי"ב צינורות ... לכך תיחלק הארץ לי"ג שבטים ( על פי יחזקאל ) ... כי בצינור אחת אחת נקבל שפע ממקור עליון לארץ ישראל ". כן כתב גם המהרש"א ( לפסחים ד): " מבואר כל איש ידמה במעשיו לברכת אותו השבט . וכן יש לפרש ההיא דבסמוך דאשכחוהו דמזבולון קאתי – דלפי ברכת יעקב ידמה במעשיו כן ". [15] זבחים קי"ח, סנהדרין כ"ג. [16] תוספת המילה "אותי "היא במשמעות "עצמיותי " . מציינת לאה כי עכשיו - אני, אישיותי ועצמיותי היא במדרגת ה"טוב האלוקי" . [17] ראה במאמרי "גבול הים באתרי ישראל המקדשית ובמפה אלקטרונית על פי קישור ל- Google earth המציג את הגבול הימי של ארץ ישראל על חלופותיו השונות. על פי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, ועל פי התלמוד כי ארץ ישראל גודלה "ארבע מאות פרסה" וכו'. וראה באתר זה את החלופות האפשריות ל"הילכת החוט המתוח " – הוא הגבול הימי . [18] על פי דעת הרמב"ן כי העולם הבא איננו עולם רוחני אלא עולם גשמי ,ריאלי וממשי בעולם זה שלנו . [19] יש אומרים שזבולון נכלל במחוז יששכר - Saarisalo Boundary 95 וכן קלאי נחלות עמ' 59 – 58 . שמואל אחיטוב טוען ש"בעלות " במחוז שלמה המוזכר של "אשר ובעלות "- הוא זבולון . אולם לא נמצאה כל ראיה לסברתו . . מכאן נלמד אנטיתיזה מוחלטת לחוקרים הטוענים כי מפת נחלות יהושע נכתבו בתקופת שלמה על בסיס מחוזות שלמה . אם נכונה עובדה זו , מדוע נשמטה כליל נחלת נפתלי של יהושע ממחוזות שלמה ? לא ברור כלל מה פשר שיכתובה לאחור כקיימת בזמן כתיבת הנחלות ביהושע כאשר היא איננה קיימת כלל בזמן חלוקת הארץ למחוזות בזמן הממלכה המאוחדת ??

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS