יום ד', כח’ בתשרי תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
  אל חוף ים סוף , גבול ארץ ישראל המובטח בתורה "ושתי את גבולך מהים הגדול ועד ים סוף ",הגיע בראשונה דוד המלך , בהיתעלמו מן האיסור לכבוש את אדום . בהמשך הגיע לכאן שלמה המלך ולאחריו מלכי יהודה :אמציה ,עוזיה ,יותם ואחז . בתל - אל -חלייפה ,בשטח ירדן של היום , בין אילת ועקבה ,נמצא האתר הארכיאולוגי של אילת - עציון גבר  של מלכי יהודה . באיזור זה חיו בעבר מלכי אדום שאוזכרו איזכור יתר בפרשת וישלח שבספר בראשית . על פי הקבלה ,ההסבר לכך הוא מאחר שכאן מתבצע התיקון הרוחני של עולם החומרי הבראשיתי. ואולי לכן מתגלה דווקא כאן  המסלע של הפרקמבריום של העולמות שמלפני העולם שלנו . כנראה הביטוי ל "תפוס ראש באילת "- יש לו על מה להתבסס  !!! מתברר כי שלמה המלך בנה את אילת מיד לאחר שסיים לבנות את מקדש ירושלים  !!!
10:40 (22/05/09) גדעון חרלפ

 ו" והיה בית יעקב אש וובית יוסף להבה וובית עשו לקש  ודלקו בהם ואכלום ...   ולא יהיה שריד לבית עשו ...   ועלו מושיעים בהר ציון    לשפוט את הר עשו   והייתה לה' המלוכה"                                                                                                                                                                                                                                                             (עובדיה א')                                                                 אדום ארץ ישראל   ממקדש ירושלים לאילות על ים סוף       לפרשת אזכור היתר של שושלת עשו ואדום בספר בראשית   מקומם של אדום אילת ועציון גבר במסעות בני ישראל       נערך: טבת התשס"ד                                                                                                                              ינואר 2004 עדכון: שבט התשס"ח                                                                                                                             ינואר 2008 עדכון: ניסן התשס"ט                                                                                                                              אפריל 2009       D:\My Documents\מאמרים\שושלת עשו ואדום.doc                                                             " ומכולהו רברבן ממנן דאתמסרו לשאר עמין לא אית בהו בזוי קמיה כממנא דעשו; מאי טעמא ? בגין דסטרא דעשו סטרא מסאבא איהו וסטרא דמסאבא איהו קלנא קמי קב"ה. "                    (זוהר, וישלח קע"ז) מפתחות   1.      מבוא השער 2.      הזוהר הקדוש באידרא רבא על איזכור היתר של  שושלת עשו 3.      דעת האר"י הקדוש על איזכור היתר של שושלת עשו 4.      המעבר באדום באילת ובעציון גבר בזמן יציאת מצריים ומסעי בני ישראל לארץ המובטחת . 5.      ירושת אדום ארץ ישראל . 6.      למחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן לגבי שלושת מצוות הלא תעשה של כיבוש מואב , אדום ועמון . 7.      מאילת לנהר פרת – ארץ ישראל הנושבת שמעבר למעטפת המדברית של ארץ ישראל . 8.      אילת בבית שני . 9.      בין ירושלים לאילת . 10.  מסקנות                                נספחים                  ביביליוגרפיה כללית                   רשימת תפוצה להתייחסות   "וירשו  הנגב את "הר עשו" "וגלות ירושלים אשר בספרד – ירשו  את ערי הנגב"                 (עובדיה, שם)   מבוא השער        וכך כתב הנביא  עובדיה :  "הלוא ביום ההוא נאום ה' והאבדתי חכמים מאדום  ותבונה מהר עשיו ... והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשיו כי ה' דיבר[1] .   נבואת הזעם של עובדיה, נביא ה' בזמן אחאב, לכאורה לא הייתה  רלוונטית  אף בימיו של עובדיה הנביא עצמו מאחר ששושלת בני עשיו ואדום כבר נשמדה עד ימיו, הן  על ידי יואב בן צרויה, רמטכ"ל צבא דוד המלך[2],שהיכה את האדומים בגיא המלח (מלכים א', י"ח י"ב ) והן  על ידי המלך אמציה לאחר מכן (מלכים ב', י"ד). גם הוא היכה את האדומים האותו מקום (מלכים ב' כ"ה י"ב ) אם  נפרש כי כוונת עובדיה הנביא  הייתה לכיבוש המלך הבבלי נבונאיד, אבי המלך הבבלי בלשצאר ,  את  ארץ אדום, גם כאן לא הייתה איזה תבוסה נוראית של האדומים.  אם כן לא ברור על איזה תבוסה דיבר אחרי עובדיה   הנביא  ירמיהו  :"… כי לשמה ולחרפה ולחורב ולקללה תהיה בצרה" (ירמיהו מ"ט).          אם כן אולי עלינו לחפש את אדום ושעיר אולי במקום אחר ואולי בזמן אחר במרחב השמי.     אמנם מקובל כי חבל הארץ המכונה אדום הינו בדרום עבר הירדן, סביב פטרה, סלע ובוציירה אולם מיעוט ממצאים ארכיאולוגיים באזור אדום אולי יביא אותנו למסקנות אחרות. ואולי, נבואת הזעם של עובדיה עדיין לא נתגשמה . ...   ומעבר לשאלה ההיסטורית, נשאלת השאלה הרוחנית על האריכות  בהזכרת שושלת אדום ואלופיה בספר בראשית, שלכאורה היא מיותרת לחלוטין, כאשר התורה הינה תורת ה' ועם ישראל,ולא של עמים אחרים.  לכן לא ברור כלל, על אף הסברי הפרשנים השונים, מדוע נאמרה והוזכרה בהרחבה שושלת אדום ועשו.   להלן נקשר בין השאלה ההיסטורית לבין איזכור היתר של שושלת עשיו ואדום. ומכל זה נבוא להראות כי אדום היא חלק מנחלת הבטחת ה', לעם ישראל, גם בעבר של תקופת בית ראשון גם בתקופת הבית השני וגם בהווה של ימינו אלה.  גם נראה את מקומה וחשיבותה  של העיר אילת כעיר הראשית וכעיר המחוז של מחוז אדום . אולי נמצא גם רמז בכתןבים למיוחדותם הגיאולוגית של הרי אילת ואדום שהרי כאן מבצבץ ועולה מסלע קדמוני מתקופה הגיאולוגית של הקמבריום , חלק מן העולם הבראשיתי שקדם לעולם שלנו , כמו שקדמו כאן מלכי אדום , שהם מעולם התוהו , עוד לפני עולם התיקון .   "מצאתי כתוב בשם אחד מתלמידי הרב ז"ל (האר"י) כי אלה האלופים הכתובים בסוף הפרשה והם: אלוף תמנע, אלוף עלווה, אלוף יתת וכו' הם אחד עשר – כנגד י"א סימני הקטורת"                                                                                                                  (האר"י, ספר הליקוטים, וישלח)   2.        דעת האר"י הקדוש על איזכור היתר של שושלת עשיו 1.       האר"י הקדוש הוא אחד מיחידי סגולה המתייחס במספר מקומות לאריכות היתר של הזכרת בני עשו ומלכי אדום בפרשת וישלח. כידוע, התורה והנביאים אינם ספרי היסטוריה סיסטמתית. על פי ההגות היהודית המקובלת, המטרה ההיסטורית היא משנית לחלוטין למטרה האמונית האלוקית מוסרית. על כן עולה ביתר שאת שאלת ההרחבה של תאור שושלת עשו, שהוא לכאורה תאור היסטורי בלבד ואין לו כל משמעות ערכית וחינוכית. אולם מאחר שכל אותיותיה של התורה הם קדושות והן ביטוי של אש פנימית , אש שחורה על אש לבנה, יש צורך בהסבר עמוק ומהותי בעניין.   2.            מעבר למשמעות הרוחנית שואל האר"י גם שאלות ברובד הפשט[3] : א.            מדוע נזכרות  ערי המלכות  של מלכי אדום  באופן לא סיסטמתי ? ב.            מדוע נזכרת אשתו של מלך רק  אצל המלך האחרון ? ג.             מדוע נזכרה רק מלחמתו של הדד – מה שלא נאמר בשאר המלכים ? ד.            למה מוזכר שם אב המלך רק בארבע פעמים מתוך שמונה מלכים ? ה.            מדוע מוזכרת רק ארצו של חושם ולא "ארצם" של שאר המלכים ? ו.              מדוע הוזכרה מיתה בכולם חוץ מן המלך האחרון ? ז.              שאלה כללית על ההבדלים בין שמות המלכים בספר בראשית לשמותם המוזכרים בדברי הימים (שישה הבדלים) ? ח.            מדוע נאמר "וימלוך באדום" ועל חלקם נאמר "בארץ אדום" ?   בהמשך מסביר האר"י את מהותו של כל מלך על פי תורת הסוד וכי ענינה של פרשת אזכור היתה של שושלת אדום ועשו היא סודית פנימית המצביעה על הצורך בתיקון העולם, כולל את כל הרשע בעולם הנובע מאדום ועשו. הזכרתה המפורטת של שושלת מלכות אדום ועשיו שעברה מן העולם מסמלת את ביעור הרע ותיקונו בעולם והפיכתו לעולם טוב ומזוקק .           "ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בצרה תקלוט כבצר ומלאך כאדם בתוכה יינצר ומזיד כשוגג במקלט ייעצר אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר".   (הפייטן שמעון בר יצחק, מתוך הפיוט "ברוך ה' יום יום ")   3.      הסבר הזוהר הקדוש "באדרא רבא"   וב"אדרא זוטא " על אזכור והתארכות היתר של שושלת בני עשיו   דווקא באדרא רבא ובאדרא זוטא  בספר הזוהר,  המהוים מעין תמצית של  עיקרי הקבלה בספר הזוהר, כעין עשרת הדברות של התורה שבכתב, דווקא שם,  בפתח של האדרא רבא והאדרא זוטא , מופיע עניין אלופי ומלכי אדום. מיד אחרי הדגשת הזוהר כי "לית עלמא מתקיים אלא ברזא" מתחיל הזוהר לאמר כי ענין "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל" הוא "רזא דרזין" – אשר אין יכולת אנוש לדעת להבין ולהפנים ולהכניס ולהרגיש את הסודות הטמונים כאן בנוגע לעולמות העליונים. על פי האידרא רבא בהמשך, העינין של הנשמה הפנימית של איזכור המלכים הוא יסוד התיקון. כי ברא הקב"ה את העולם וניצוצות מן האור העליון נתגלו במלכים הנ"ל אולם נגזר עליהם מלכים אלו מיתה והניצוצות הללו חזרו וניתקני והתכללו באדם היהודי, וכי מיתה הנזכרת כאן איננה מיתה אמיתית אלא ירידה מהדרגה הקדומה שבה היו[4] . למעט המלכים הדר ואשתו מהיטבאל, שלא נזכר בהם מיתה ולא נתבטלו, אלא שלא נתישבו לגמרי עד שנתתקנה צורת האדם שלהם[5].  כן  נכתב גם באדרא זוטא ( זוהר,  האזינו דברים רצ"ב ) :    "פתח ואמר : כתיב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום , הדא הוא דכתיב "כי הנה  המלכים נועדו – עברו יחדיו " . נועדו – באן אתר ? – בארץ אדום , באתר דדינין מתאחדין תמן . עברו יחדיו "- דכתיב וימות וימלוך תחתיו . " המה ראו כן תמהו  נבהלו נחפזו "- דלא איתקיימו באתרייהו , בגין דתיקונין דמלכא לא איתקנו  וקרתא קדישא ושורוי- לא איזדמנו " .  הנה מצאנו  כי התוועדות המלכים  נגד עם ישראל הייתה באדום . כאן הוא המקום  בו מתאחדין ( מתאחזין ? ) הדינין . אולם לחילופין מתברר,  כי דווקא כאן אין לדינין ואין למלכים  קיום עצמאי בגלל שלא התקיים כאן  התיקון של המלך והעיר הקדושה ירושלים !!! . דהיינו באדום יש את הצורך והיכולת לתקן את ירושלים וחומותיה  !!!!.   עוד מוסיף כאן בזוהר באדרא זוטא , כי העולמות הראשונים נחרבו מאחר שנעשו ללא תיקון  . אולי אפשר לייחס את זה לגיאולוגיה המיוחדת של הרי אדום ואילת כאשר כאן מתגלה  הסלע הקדמוני מתקופות גיאולוגיות קדומות , או מעולמות שקדמו לעולם הבריאה העכשווי .  בהמשך יש יותר מרמז : מכל מה שהתרחש באדום נוצרה ה"גולגולתא " – דהיינו , הרוחניות והפנימיות  של העול ם – אדם ( ז"א )  !!,  לכן עברו כאן בני ישראל טרם כניסתם למרכז ארץ ישראל . פה , באילת ,לחופי ים סוף זכו להתגלות : " זמנא דאזלו ישראל במדבר  וזן להו עתיקא דכולא – מהאי אתר " !!!   " הוא  ( עוזיה ) את אילת וישיביה ליהודה "  ( מלכים ב, י"ז ) " מי נחני עד אדום ... "       ( תהילים         4.                המעבר באדום ,אילת ועציון גבר בזמן  מסעי בני ישראל לארץ המובטחת     במעבר בני ישראל למרכז ארץ ישראל הנושבת נאמר : " ונעבור מאת אחינו בני עשיו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר (פסקא באמצע הפסוק !!!!) ונפן ונעבור דרך מדבר מואב .."   פסוק זה  הוא מוקשה מאוד. מדוע מפרטת כאן התורה את התפשטותם של בני אדום דרומה לאילת או לעציון גבר, הרי כאן מדובר על מעבר צפוני של בני ישראל בדרך בין אדום הדרומית למואב הצפונית ממנה ? לכאורה יש בפסוק שני ענינים שונים בתכלית. ואכן, ישנה כאן "פסקא" מסתורית באמצע הפסוק שבאמת מדגישה את היותם של שני חלקי הפסוק שני ענינים שונים במהותם.  גם הפסוק הקודם, המהוה נימוק לכאורה כי עליהם לקנות מים ואוכל מאדום " כי ה' אלוקיך ברכך בכול מעשה ידיך" - אינו שייך לכאן כלל, גם על פי דעת רש"י שכתב כי כוונת הפסוק: "הראו עצמכם עשירים" !!  ו על הקושי העיקרי והשלישי,  על השוני בין דברי משה כאן לבין דבריו ( במדבר כ ) " ולא נתן אדום עבור בגבולו – ויט ישראל מעליו " כבר עומד כאן הרשב"ם וכותב:       "לא אלה אותן אדום שיצאו בחרב לקראת ישראל, שהרי באלה כתיב "כאשר עשו לי בני עשיו היושבים בשעיר" – אבל ארץ אדום לא מכרו כלום" [6].  דהיינו, לדעתו יש להבדיל בין בני עשו היושבים בשעיר שהם "אחינו", לבין מלכות אדום שיצאו בחרב לקראת בני ישראל ולא נתנו להם לעבור דרך ארצם – היא  אדום. על פי הסבר הרשב"ם וחילוקו, אפשר אולי להסביר את דרך מסעי בני ישראל לאורך ארץ אדום ושעיר ומעברם באילת ובעציון גבר. אילת הייתה אדומית ובארץ אדום ולא ארץ של בני עשיו. מלך אדום שאינו מצאצאי אברהם,  מנע גישה מבני ישראל לארצו באופן גורף. אולם בני שעיר, שהם אחינו בני אברהם שהתגוררו באזור אילת  והיו תחת השפעתם של מלכי אדום  התנהגו אחרת עם בני ישראל היוצאים ממצרים , למרות היותם כפופים לאדום . בני שעיר מכרו לנו מים ואוכל בדרכם של  בני ישראל צפונה לארץ מואב , למרות איומו של מלך אדום לצאת בחרב לקראת בני ישראל .    אמנם העניין קצת מוקשה , שהרי אם מלכות אדום הצפונית איננה מורכבת מצאצאי שעיר ועשיו , מדוע הטילה התורה גם איסור להתגרות בהם ולהילחם איתם . אולי יש להסביר , כי מאחר שהייתה מידת מה של ערבוב בני עשיו ושעיר עם בני אדום , כמו שמתפרש מן הכתובים בפרשת וישלח – הטילה התורה איסור גורף על אפשרות הכיבוש שלהם בתקופת הכניסה לארץ ועד לימי דוד המלך .   ואכן בני ישראל עברו באילת ובעציון גבר , שם ישבו צאצאי עשיו ושם כנראה היה מחוז שעיר שבארץ אדום . ואין זה מוציא את ארץ אדום מתחום ארץ ישראל המובטחת . וכמו שכתב רש"י : "שארץ אדום כולה יושב בדרום ארץ ישראל ובאו ישראל לדרומה של ארץ אדום ". על פי ספר הישר, הייתה עיר בשם "שעיר" שהוקמה בבקעה – מול הר פראן . כן כתב בספר הישר .    על פי תרגום יונתן ל"איל פראן "- "מישור חזיזה " – המוזכר בבראשית , אפשר לומרכי המילה "איל" מבשרת על הקמתה העתידית ושורשה של אילת , שנבנתה לאחר מכן ואולי גם הייתה נקראת בשם שעיר . מכל מקום כתב גם הארכיאולוג נלסון גליק [7], כי יש לשער כי האדומים אותם מאזכר הכתוב : "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא " , מתייחס לאדומים שהתייהדו , כמו בתקופה מאוחרת יותר , כאשר אדומים  הפכו לנבטים . דהיינו , כיבוש מלכי יהודה את אדום , הנגב ואילת גרם אצל בני שעיר ואדום למהפך דתי – תרבותי .                                                     "אלהים דיבר בקדשו אעלוזה ....על אדום אשליך נעלי... מי נחני עד אדום "                      ( דוד המלך, תהילים ס , תהילים ק"ח) "והיה אדום ירשה – זה דוד,  שנאמר : ותהי אדום עבדים לדוד וגומר , והיה ירשה שעיר אויביו – זה המלך המשיח "                       ( רמב"ם , הלכות מלכים יא ) "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ "                "     כל ארץ ישראל מים סוף ועד ים פלישתים "                                    ( רש"י לתהלים  ע"ב )       5. ירושת אדום ארץ ישראל ומכאן  נבוא להסבר ירושת ארץ אדום או שעיר ואילת .  למרות שאדום בכללותה היא לעתיד לבוא  היא בכלל ארץ ישראל  המובטחת  שלכאורה אפשר לכובשה , חלק שעיר שבה,  נתון עתה  בידי בני עשיו בן יצחק  בן אברהם והיא כלולה בהבטחה לזרע אברהם שאסור לכבשה . אילת היא באדום ובארץ אדום ,אולם, מאילת ומעציון גבר וצפונה – מתחילה ארץ שעיר כחלק ממלכת אדום , כאשר ארץ שעיר משתרעת צפונה וגובלת בארץ  מואב הנזכרת בהמשך הפסוק , ובני  עשיו  ישבו בארץ (מחוז ) שעיר  כאשר רובה של ארץ אדום השתרע דרומה  מאילת . ממלכת אדום העיקרית הייתה כנראה מזרחית ודרומית לאילת של היום וכללה את צפון חצי האי ערב של היום ועד ראש המפרץ הפרסי ,(העיר בצרה של היום) כאשר אילת הייתה מחוז בממלכה ופינתה הצפון מערבית . כן כתב גם החוקר בר דרומא בספרו המונומנטאלי "וזה גבול הארץ " [8]. מסקנתו זו היא על פי נבואת ירמיהו כי ארץ אדום כללה ארבעה מחוזות : א.מחוז תימן ב.מחוז דדן ג.מחוז שעיר ד. מחוז  הר אדום – המחוז הצפוני הגובל במואב .         וכך נכתב בירמיהו (מט) : "כה אמר ה' צבאות : האין עוד חכמה בתימן [9] ... נוסו הפנו העמיקו לשבת יושבי דדן .[10]... כי אני חשפתי את עשיו ... כי לשמה תהיה בצרה וכול עריה תהיינה לחורבות עולם ... תפלצתך , השיא אותך זדון ליבך שוכני בחגווי סלע תופשי מרום גבעה .. והייתה אדום לשמה כמהפכת סדום ועמורה ושכניה ... ... ולכן שמעו עצת  ה' אשר יעץ על אדום ומחשבותיו  אשר חשב על יושבי תימן מכל ניפלם  רעשה הארץ צעקה בים סוף  נשמע כולם הנה כנשר יעלה וידאה ויפרוש כנפיו על בצרה ..." הנה מצאנו כי ממלכת אדום המקוללת  על ידי ירמיה מגיעה מתימן ודדן בדרום לאורך ים סוף  ועד פאתי ים המלח של סדום ועמורה וכנראה ממלכת אדום כוללת גם את ארץ מידין הדרומית .        אמנם מצאנו כי היו כאלה שזילזלו בקדושת ארץ אדום . כן כתב הרמב"ם בהילכות תרומות : "תרומת שעורים של אדום – אין כהנים מקפידים  עליה ".[11] וכן בירושלמי[12] : "שיעור תרומה גדולה של שעורים מאדום הוא לעולם אחד משישים ". מתבררכי לדעת הגמרא בירושלמי שהביא אותה הרמב"ם להלכה , יש חיוב תרומה גדולה . ולמרות החיוב – היו כהנים שזלזלו בהלכה זו . על מסקנתו זו של החוקר חיים בר דרומא, יש להוסיף את מה שכתב יוחנן אהרוני[13] , כי ארץ מידין , ממזרח למפרץ אילת , היא הייתה ארץ החורי המוזכרת בתיאור שושלת עשיו ואדום וכי התגלתה בה תרבות חומרית מפותחת הקודמת לתרבות האדומית שנמצאה בדרום עבר הירדן .                                                                                                                                "והיה אדום ירשה"-                                                                                        ( ברכת בלעם  , במדבר       )                                                                            " ואם כן הרי עמון ומואב והר שעיר מנחלתו של          אברהם היא על כל פנים "                                                                                       ( רמב"ן, דברים ב, י ) 6. . המחלוקת בין הרמב"ן והרמב"ם בעיניין שלושת המצוות הלא תעשה של כיבוש מואב , עמון ואדום   ארץ אדום היא בכלל ירושת ארץ ישראל  , כן נדרש בספרי ( דברים א, ז): "פנו וסעו לכם –                              זה דרך ערד וחורמה ובואו אל הר האמורי ואל כל שכניו – זה עמון ומואב והר שעיר "   רש"י שם מוסיף : "זה עמון ומואב ומדיין והר שעיר ". יש לציין כי למרות שהרמב"ן מונה  את האיסור לצרור את מואב עמון ואדום כשלוש מצוות לא תעשה , הרמב"ם אינו מונה כלל את האיסורים האלה וכנראה שסבר שאיסורים אלה הם איסורים לשעתן  ולא לדורות ,[14]  למרות האיסור לכבוש את ארץ אדום שהיה תקף בזמן יציאת מצרים,  דוד המלך לא נמנע מלכובשן . דוד המלך כבש את אדום ושם בה נציבים . כן נכתב במדרש רבה ( דברים פרשה  א ,טז ): " זה שאמר הכתוב : מי יוביליני עיר מצור – זו רומי , ולמה דוד קורא אותה "מצור " ? – עיר שהכול מבצרין אותה . אמר רבי יוחנן : היה דוד מתאווה ואומר מי יוביליני עיר מצור – מי ייתן שאפרע ממנה !, אמר לו הקדוש ברוך הוא : ויכול אתה לה ?!  אמר לפניו ( דוד ) : ריבונו של עולם : מי נחני       עד אדום , אמר לפניו מי שכבר השליטתני על אדום הוא משליט אותי אף על זו . סגיאין זמנין ששלט דוד על אדום , שנאמר: "וישם דוד באדום נציבים" , מהו נציבים ?רבי סימון אמר קסטרס ,רבנן אמרו אדריאנטין . אמר רבי יהודה  בר סימון : אמר לו הקדוש ברוך הוא :יודע אני שידיך חדות וחרוצות ומבקש אני לרדות את עולמי בהן " .   על פי הרב ישראל אריאל  , האיסור לכבוש את עמון מואב ואדום  היה איסור זמני שפקע  משלושה נימוקים : א.      כבר נכבשו  עמי כנען . ב.      אין להכריז עליהם מלחמה  אלא אם התגרו תחילה ואז מותר לכבשן . ומאחר  שהם פרצו את הגדר תחילה – מותר להילחם בהם . ג.        האיסור הוא כל עוד עמים אלו קיימים ,ומשאבד זכרם – מותר לכבוש ארצות אלו . ד.      והתורה הקדושה החמירה מאוד באיסור הזמני של התגרות בבני עשו בן יצחק בן אברהם : "אל תתגרו בם, כי לא אתן לכם  מארצם עד מדרך כף רגל כי ירושה לעשיו נתתי את הר שעיר ". והוסיף שם רש"י :"אפילו מדרך כף רגל "-אפילו דריסת רגל איני מרשה לכם לעבור בארצם ללא  ברשות . " אולי לפי ההסבר לעיל , מלכות אדום היא זאת שיצאה לקראתם עם צבא למניעת מעברם :"ויאמר לא תעבור , ויצא אדום לקראתם בעם כבד וביד חזקה ( במדבר כ'). אולם בני שעיר, בני עשיו, שהם אחינו , היושבים באילת – נתנו לבני ישראל לעבור על אף שהיו כפופים או מקושרים למלכות אדום .                       ובשולי גלימתו של הרב ישראל אריאל אוסיף, כי באה נבואת עובדיה "כי פי ה' דבר " ומבטלת או מבארת כי אדום תהיה  בכל מקרה נחלת בני ישראל בעתיד.או שאפשר לומר כי מאחר שבני אדום , בשונה מבני שעיר , לא היו צאצאי אברהם ויצחק , והאיסור לכבשם לא היה איסור גורף .  הסיבה שלא נתנה מלכות אדום לבני ישראל לעבור לארץ ישראל מתפרשת על פי הרמב"ן :             שואל הרמב"ן מדוע לא הזכיר ישראל בבקשתו מאדום לעבור  בגבולו שמחוז חפצם הוא ארץ ישראל המערבית כשם שהדגישו בפנייתם לסיחון מלך האמורי שהם הולכים "אל ארץ אשר ה' אלוקינו נותן לנו" ?. ותירץ  הרמב"ן שלא רצו ישראל שיקנאו בהם אדום על הארץ , כי לאדומים הייתה לולי שלקח יעקב ברכתו של עשו במרמה .  הרי שפירש להיפך מדעתינו  כי אדום זהה לשעיר .     ובני ישראל לא הבדילו בין בני שעיר ובני אדום ושייכו את כולם כמקשה אחת . כמו כן הם לא  הסכימו לומר שקר לבני אדום .  על פי תירוצינו, המפריד בין  בני עשיו \ שעיר לבן בני אדום שלא היו צאצאי עשי ובן יצחק בן אברהם,  יש לומר כי מה שלא הדגישו בני ישראל בפנייתם לעבור באדום כי מטרתם  היא להגיע לארץ ישראל המערבית היה   מאחר שכל רצונם היה לעבור צפונה למואב  ולאמורי ,לפני הגעתם  לארץ ישראל המערבית .  בכל מקרה , דעת  הרמב"ן  כי אדום זהה לשעיר ועשיו נסתרת  מהיחוס השונה  בסוף פרשת וישלח  המפריד בין שתי האוכלוסיות שהיו ביחד , אולם גם לחוד .                                                             "והעלה שלמה שלוש פעמים בשנה עולות ושלמים על המזבח אשר בנה לה' והקטיר אותו אשר על פני ה' ושלח את הבית . ואני עשה המלך שלמה בעציון- גבר אשר את אילות על שפת ים סוף בארץ אדום ."                         מלכים א , 7. אילת ונהר פרת – ארץ ישראל הנושבת שמעבר למעטפת המדברית של ארץ ישראל   על פי הסברו של הרב ישראל אריאל , בספרו המונומנטלי,"אטלס ארץ ישראל " , גבולות  פרשת מסעי הם גבולות הארץ החקלאית הנושבת שחולקה לנחלות השבטים . מעבר לארץ הנושבת החקלאית של פרשת מסעי , נמצא בדרום את מדבריות סיני ופראן ,  ממזרח לארץ הנושבת נמצא את  מדבר עבר הירדן המזרחי המגיע  עד נהר פרת שהם גבולות הארץ המובטחת . על כן מעמדה של אילת,  התורני והגיאוגרפי הוא כשל מעמדם של הישובים המזרח ארץ ישראל היושבים על נהר פרת , לאחר המעטפת המדברית של ארץ ישראל הנושבת .  ומאילת - עציון גבר שהייתה היסטורית ופורמלית  בארץ אדום , נקיש לגבולותיה ההילכתיים קדושתיים של ארץ ישראל ההוית והמובטחת . סמיכות הפסוקים בספר מלכים , בין קרבנות שלמה בהר הבית בירושלים המקדשית , לבניית אניות הצי שלו בעציון גבר , מראה על מהות אחת וקדושה אחת המחברת ומאחדת את קרבנות המקדש  עם השליטה  של עם ישראל על כל  המרחב של ישראל המקדשית , כןלל המעטפת המדברית של הארץ .  יש לציין כי בדברי הימים נכתב : " אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום : וישלח לו חורם ביד עבדיו אניות ועבדים יודעי ים ( דברי הימים ח , ב, ). מהמילה "אז ", לאחר פסוק קודם של "ותיכון כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית ה' ועד כלותו בית ה' " , משמע  שדווקא עם גמר בית המקדש ותפעול והסדיר – הגיע שלמה המלך לאילת .   " "ומלך אין באדום ניצב מלך :יהושפט עשה (עשר ) אניות תרשיש לכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברו ( נשברה ) אניות בעציון גבר[15] : אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט , ילכו  עבדי עם עבדיך באניות , ולא אבה יהושפט . " ( מלכים א',  כב ) השאיפה של מלכי ישראל ומלכי יהודה כאחד , להתיישב באילת ובעציון גבר ולהקים בים סוף צי אניות לשליטה במרחב ים סוף – ודאי שהייתה כדין וכהלכה . כנראה שלבסוף , צלח שיתוף הפעולה המדיני כלכלי בין יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל ונבנה צי משותף . כך נכתב בדברי הימים : "ואחרי –  כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות :ויחברהו [16]עימו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר ".( דברי הימים ב', כ ) . כבר אמציהו , (דברי הימים ב',כה) שכר מממלכת ישראל הצפונית מאה אלף גיבורי חייל להילחם באדום , על פי "איש האלוקים ". ויתר עליהם ויצא בברכת איש האלוקים להכות את אדום בגי המלח :"ויך את בני שעיר עשרת אלפים ".באכזריות יתירה זרק עוד עשרת אלפים מהם "מראש הסלע וכולם נבקעו "- גם הוא לא חשש מאיסור התורה :"אל תתגר בם ". רק לאחר מכן נושלו מלכי יהודה משלטונם באילת , כאשר רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל חברו על אחז מלך יהודה :" בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות .ואדומים (ארומים ) באו אילת וישבו שם עד היום הזה ".(מלכים ב' טז ) . יש לציין כי בחפירות בתל – אל - חלייפה , בין עקבה לאילת , נמצאו שרידים של בתי יציקה וחומות ובניינים מתקופת בית ראשון וכן חותם "ליתם ", שהוא כנראה יותם מלך יהודה [17], הוא  בונה שער בית ה' העליון . שמו של המלך יותם נשתמר כנראה בואדי יתם ממזרח לאילת .   מהממצאים שנמצאו בתל חליפה מראים כי העיר היה עיר סחר בינלאומית . כך נמצאו שרידים של חרוזים , שברי ספלים , צלחות וכפתורים מכול מרחבי הים התיכון, מצרים , סיני , ערב וארם . [18]  עוד יש לציין  כי נמצאו בערבה ובנגב  מדרום לבאר שבע כאלף!![19] אתרים עם חרסים מתקופת בית ראשון ומלכי יהודה . דהיינו , היה רצף טריטוריאלי אזרחי, ישובי וממלכתי , שנתמך על ידי מצודות ומבצרים שהקימו מלכי יהודה[20] . החל מערד בצפון הנגב , דרך ירוחם , רמת מטרד וקדש ברנע ומשם ליטבתה ועד אילת .                                8. אילת בבית שני כתב בספר מור וקציעה : "   רק באילת מצינו שנתיישבו בה ישראל לפעמים    כמו בימי שלמה שעשה אני  בעציון גבר אשר את אילות ובימי אחז נתגרשו משם ככתוב וינשל את היהודים מאילות .    ובימי בית שני  נראה שחזרו וישבו שם  מאותה ששנינו ריש פרק  ה' דמעשר שני "ואילת מן הדרום " . כמדומה לפי שהיה שם נמל לספינות ומקום  סחורה  ושפע ימים - היו הכול רצין לשם . גם יש לידע כי בשדה אדום הסמוך לארץ ישראל שמה נתיישבו גם בני ישראל בבית שני . גם היו הרבה מקומות מעורבים יחד כנראה בספר מלחמות החשמונאים ויוסיפון,ואותה הארץ נקראת גבלא . ומאז שבאה לידי ישראל  נחשבת לארץ ישראל,  הוא ששנינו שלהי סוטה" והגבלן ישום" . ובגמרא בשלהי כתובות כשספרו בשבחה של ארץ ישראל זכרו גם בשבחא של גבלא . רק בהר שעיר מצא הספק מקום לנוח ונח ". " כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד מכל צד . ואי זו היא ? אילת מן הדרום   ..."      מעשר שני פרק ה'  )             גם ידוע כי כרם  רבעי של ביכורי ענבים הגיעו מאילת לירושלים .   ענבי אילת, עיר הנמל של שלמה המלך, יהושפט ועוזיה , עירו של חותם יותם המלך – הוא בונה שער בית ה' העליון  והמזרחי , הוא שער האיתון- מגיעים לשווקי ירושלים המקדשית . ענבי ערבת אילת : "מן הדרום " הנמצאת פחות מיום נסיעה לירושלים והמבכירים מוקדם לענבי הר ירושלים , למרות  שהם ביכורי שביעית – הם קודש הילולים - מגיעים  הם לשוק מחנה יהודה , שוק מאה שערים ושוק העיר העתיקה .   ביכורי ענבים של רבעי הם הפירות היחידים  שהוכרחו על ידי חז"ל להביאם ולעטר בהם את שווקי ירושלים .יש אומרים שנטע רבעי הוא מצווה גם היום וכי ישנה מצוות ביכורים גם בשנת השמיטה . [21]   דווקא ענבי"ם - ראשי תיבות : "עת נבנה בית יבוא משיח" ( מראה הפנים לירושלמי , מעשר שני פ"ה  מ"ב )  - הם מבשרי הגאולה  . עת מתגלים ענבי הגאולה של רבי אחא שאמר שם : " זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד " . אמירה המתגלית יחד ודווקא עם הלכות כרם רבעי .!!    " אוסרי לגפן עירו  - יסחור ישראל לקרתיה[22]  !!   ולשורקה בני אתונו -  עמא יבנון היכליה   !!     ... אתונו – הוא שער האיתון-  הוא שער ניקנור , הוא שער יותם   !  ממצוות נטע רבעי מתגלה כי גבול ארץ ישראל גם בזמן בית שני ועולי בבל כולל את הערבה הדרומית עד אילת ועד איזור "אשקלון כדרום" – הוא איזור אילת המזרחי כולל ערבות עקבה ודרומה [23], מזרחה לזרוע ים סוף המזרחית , בואכה מידין , מקנא , סנפיר ויוטבת . דווקא מקודש הילולים של פירות נטע רבעי  מתגלה סוד הברכות על פירות האילן . . . ובשביעית דאורייתא של כיבוש שלישי, נעלה את ענבינו, ענבי ערבות אילת - ההרה , כדי לעטר את ירושלים בפירות  !!   יש שהתנגדו וכתבו כי המשנה מדברת על העלאת נטע רבעי מדברת על אילת שהיא "אילתרופוליס " שהיא בית גוברין של היום . אולם מכול האמור לעיל נראה כי פרשנותם אין לה על מה שתסמוך .                                                     "...הוא בנה את אילת "ואשר דוד לקחה ממלך אדום, כי מושל היה בכל ארץ אדום ,.. כי תכף שמת אביו(אמציה )החלה ההצלחה לבוא כמו שהיה הופכה בחיי אביו כמו שאומר בדברי הימים וכימי דרשו את ה' הצליחו האלוקים, ותחילת הצלחתו הוא שהשיב אילת ליהודה ."     (רד"ק למלכים ב' ,ד )   9. בין ירושלים לאילת   דוד המלך היה הראשון למלכי יהודה וגם המלך הראשון שנלחם באדום . לא ברור אם כבש את אילת, שאולי לא הייתה קיימת בזמנו . אולם ברור שאם  הוא נלחם באדום , כנראה שהגיע לראש מפרץ הים האדום . למרבה הפלא , נשתמר בתהילים פרק שלם , שעל פי הזוהר הקדוש מתאר את מלחמתו במלכי אדום .      כך נכתב בתהילים בשיר של יום ראשון : "יפה נוף משוש כל הארץ , הר ציון, ירכתי צפון קריה למלך רב אלוהים בארמנותיה נודע למשגב . כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו המה ראו , כן תמהו נבהלו ,  נחפזו , רעדה אחזתם שם , חיל כיולדה ברוח קדים תשבר אוניות תרשיש כאשר שמענו-כן ראינו !!! בעיר-ה' צבאות בעיר אלוקינו יכוננה עד עולם סלה !!!!" לכאורה מה הקשר בין ארמונות ירושלים לבין אוניות תרשיש הנשברות מרוח הקדים המזרחית ?  אומר הזוהר הקדוש  כי המלכים כאן הם אותם מלכי אדום המוזכרים בבראשית !!! "פתח רבי שמעון ואמר : כתיב : "ואלה מלכים אשר מלכו בארץ אדום , באתר דדינין מתאחדיןתמן , עברו יחדיו, דכתיב וימות וימלוך תחתיו, המה ראוכן תמהו נבהלו נחפזו, דלא אתקיימו באתרייהו בגין דתיקונא דמלכא לא איתקנו וקרתא קדישא ושורוי לא אזדמנו !. הנה מצאנו כי הזוהר הקדוש מקשר בין המלכים אותם ניצח דוד , שהיו מאדום, שם נשברו אניות תרשיש מרוח הקדים הדרומית מזרחית שהגיעה מים האדום ורק מתוך הנצחון הזה על מלכות אדום ,נודעו ארמונות מלכות ירושלים הקדושה ונודע כי ירושלים , היא עירו של ה' צבאות,עיר האלוקים הנצחית עד עולם !!!                           10. מסקנות   משפחת עשו עזבה את ארץ כנען הידועה " ויקח עשו את כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ                    מפני יעקב אחיו",  (בראשית, ל"ה)  והתפשטה החל מאזור צפון ערב  ואילת ועד סמוך לבצרה בשפך נהר פרת – שט אל ערב. לכן גם לא נמצאו כמעט כל שרידים  רבים באזורים הקרובים אלינו הידועים בשם אדום והקרובים למואב במזרח הירדן. אולם קשרי המשפחה נמשכו בחלקם ובשלבים שונים של ההיסטוריה חזרו "אדומים" לאזור יהודה ועבר הירדן ואף התגיירו – משפחת הורדוס. יכול להיות שהאדומים המכונים בתורה "אחינו – היה בהם שמץ של יהדות ,כאשר היו תחת שלטון מלכי יהודה ואולי עוד קודם לכן . אין זהות מלאה בין צאצאי עשו בן יצחק אבינו לבני אדום .  צאצאי עשו היו רק חלק ממלכת אדום שכללה גם את מחוזות שעיר ,  דדן , מדיין , תימן ודרום עבר הירדן ועד שפך  נהר פרת למפרץ הפרסי , ליד העיר בצרה של היום. כנראה שבמשך הזמן היטשטשה  הזהות בין מרכיבי עשיו שעיר ואדום וכולם נחשבו אדומים . כך שנבואת הזעם על בצרה יכול שתהיה מכוונת על בצרה  העתידית שבשפך שט –אל ערב , נקודת הקצה של התפשטות הקונגלומרט האתני של מלכות אדום ,  מקום בו מתמזגים נהרות הפרת והחידקל אל ראש המפרץ הפרסי . אילת הייתה עיר מחוז של אדום והייתה בתל- אל-חלייפה של היום . יכול להיות שנכרתה תעלה משפת הים האדום ועד סמוך  אליה כפי שהיום מתכננת עירית אילת נמל מים עמוק , לגונה נוספת וכן התחלה של תעלת הימים .   התורה הזכירה באריכות את שושלת בני עשיו ואדום מאחר שתיקונם והבאתם לגבול ישראל ותרבות ומביאה לתיקון הרע וזיכוכו בעולם ודווקא באיזכורם יש משום גילוי התורה וסודותיה . לכן דווקא כאן אנחנו מוצאים שכבות גיאולוגיות קדומות מהעולם שלפני העולם שלנו המחודש. אין איסור מהתורה או מחז"ל של כיבוש אדום , החל מזמן דוד המלך ועד ימינו אלה ואיסור זה היה זמני בלבד . מלכי יהודה , החל מדוד המלך, פעלו לכיבוש אדום והנגב , הם הקימו מצודות וישובים חקלאיים, דרומה דרומה עד לאילת ופעלו למימוש ההבטחה האלוקית כפשוטה  :"ושמתי את גבולך מים סוף  ועד ים פלישתים "  בכל מקרה מתברר כי התיקון הגדול שיש לעשות באילת – היא ארץ אדום לשעבר ,כבר נעשה בחלקו עוד בזמן האבות ודווקא באילת מתגלה יכולת התיקון של הרע בעולם שהתגלם בעבר באדום ,עשיו ושעיר .                               נספחים 1.             היכן היא ארץ אדום ? 1.1                   ארץ אדום הינה בין חרן לארץ ישראל (ראב"ע, רמב"ן).   2.             היכן היא ארץ שעיר ? 2.1                   שעיר – גבלא – תרגום יונתן 2.2                   וילך שעיר בן חור בן חוי בן כנען וימצא בקעה נגד הר פארן ויבן שם עיר וישב שם הוא ושבעה בניו וביתו ויקרא לעיר אשר בנה שעיר על שמו עד היום הזה (ספר הישר, נח)   3.             היכן הוא הר עשו ?     4.             למה לא נמצאו כמעט שרידים ארכיאולוגיים באזור המכונה אדום במזרח הירדן ?   5.             מיהו קוסגבר מלך אדום  ביחס לרשימת המלכים בבראשית ?     6.             אישיותו של עשו והשתקפותה בעם אדום.       "כשהיה בן ארבעים אמר (עשו ): "אבא בן ארבעים שנה נשא אישה- אף אני כן" !!                                                                                                                  (בראשית כ"ו, ורש"י שם)     7.             זיקתו של המלך הורדוס האדומי והידבקותו ושיכותו למקדש ולמלכות ישראל.   8.             מהות הידבקותו של יצחק אבינו בבנו עשו ?     9.             מה היתה בכורת עשו לאמיתה ?   10.         מדוע שללה שרה אימנו את החתנות עם בני חת דוקא ! ומדוע לא הזהיר יצחק את עשו בפני לקיחת בנות חת ו/או כנען ?   11.         תכונות עשו – ציד, שעירות, אדמומיות, רצונו להפרשת מעשרות מתבן ומלח, יציאתו מרחם אימו כתינוק "מגודל".   12.         מיהו שרו של עשו ?     13.         פרוש המדרש כשהלך יואב (שר צבא דוד) לארם פגע באדומים (בראשית רבה ע"ד, ושוחר טוב).     14.         וילך עשו אל ישמעאל – משמעות הליכתו ומדוע לא נשא יעקב מבנות ישמעאל בן הגר דודו.         15.         נשות עשו.              15.1      ובשנה החמישית מתה יהודית בת בארי אשת עשו בארץ כנען ובנים לא היו לה כי אם                                בנות ואלה שמות בנותיה אשר ילדה לעשו: שם הגדולה מרצית ושם הקטנה פועית (ספר              הישר, ויצא).            15.2      יהודית בת בארי החיתי – בראשית כ"ו, ל"ד.            15.3      בשמת בת אילון החיתי – בראשית כ"ו, ל"ד.            15.4      עדה בת אילון החיתי – בראשית ל"ו, ב'.                         15.4.1  ויקרא את שמה עדה לאמר, עדה ממנה הברכה בעת ההיא (ספר הישר, תולדות).                         15.4.2  בנה הוא אליפז.              15.5      אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי – בראשית ל"ו, ב'.                         15.5.1  בניה: יעוש, יעלם וקורח.   15.6         בשמת בת ישמעאל בן אברהם אחות  - בראשית ל"ו, ג'.                 15.6.1  בנה רעואל.               15.7     מדוע התעקש רש"י לזהות עדה היא בשמת ואהליבמה היא יהודית  ועל סמך מה ?     16.         עם נולד – עשו הוא אדום (בראשית ל"ו, ח') וכל זמן היותו בארץ ישראל לא זכה שיהיו בניו נקראים בשם עם (העמק דבר, שם).   17.         מלכים ואלופים באדום.   18                     אתרים באדום 18.1               ערים: 18.1.1         דנהבה. 18.1.2         בצרה: מי בא מבצרה? (ישעיהו ס"ג).  רש"י – בצרה ממואב היא. רד"ק – נבואה על חרבן ארם, בצרה היא עיר גדולה לארם. 18.1.3         ארץ התימני: תימן – וחתו גיבוריך תימן;  ושלחתי אש בתימן (עמוס, א'). 18.1.4          עוית. 18.1.5          משרקה. 18.1.6          רחובות הנהר. 18.1.7          עכבור 18.1.8          פעו.   18.2     מקומות באדום 18.2.1         ראש הסלע. 18.2.2          גיא המלח.   18.3               סימנים למיקומם של אדום ושעיר 18.3.1         שכני בחגווי סלע. 18.3.2          מרום שבתו. 18.3.3          תגביה כנשר. 18.3.4          בין כוכבים.         19.       המלחמה בין אדום למדין בשדה מואב.             20.       המסורת על מות עשו במערת המכפלה וכריתת ראשו על ידי חושים בן דן.   21.       אלוף מגדיאל – לפרשת הזיהוי בין בני אדום ליסוד רומא על פי הרמב"ן וסיעתו .           22.       השלכת עשרת אלפים שבויים מבני שעיר על ידי המלך אמציה.         23.       מהם ארבעה פשעי אדום (עמוס א', ט').             25.       הסבר ספר מגיד מישרים למהר"י קארו על איזכור היתר שושלת עשו בבראשית.       27.       הסבר ספר ספרא דצניעותא ובאור הגר"א על אזכור שושלת עשו בבראשית.     28.       החרס שנמצא כתוב עליו "פן תבוא אדום שמה" (ספר ארץ ישראל ט' – יוחנן אהרוני, ספר אולברייט עמ' 10).     29.       התנהלות בני עשו מארץ כנען להר שעיר ובצרה ובחזרה למזרח הירדן, לדרום יהודה ולרומי.           30.       מדוע ירשו הנגב את הר עשו שבסמיכות ? בעוד שגלות ירושלים אשר בספרד ירשו את ערי הנגב ?       31.       נבואת עובדיה ונבואת עמוס על אדום; נבואה לעתיד הרחוק (גדעון חרלפ) או לעתיד הקרוב (שהתקיים – הרב עדי בלכר).       32.       מלחמת בני עשו נגד בני יעקב במצרים (ספר הישר, ויחי).           33.       מלחמת בני עשו נגד מדין (ספר הישר, ויצא).         34.       מי הם הימים ואיפה נמצאו ?               "ויהי בראותו רואה את החמורים לאביו ויוליכם המדברה כפעם בפעם לרעות, ויהי היום ויוליכם אל מדבר אחד על שפת ים סוף נגד מדבר העמים. ויהי הוא רועה שם והנה רוח סערה חזקה מאוד באה מעבר הים ותנח על החמורים הרועים שם ויעמדו כולם ואחרי כן יצאו מעבר הים מן המדבר כעשרים ומאה חיות גדולות ונוראות ויבואו כולם אל מקום החמורים ויתיצבו שם, והחיות ההמה מחצית ולמטה כתואר בני אדם ומחצית ולמעלה מהם כדמות דובים ומהם כדמות קופים. ולהם זנבות אחוריהן מבין כתפיהן ומטה לארץ כזנב הדוכיפת. ויבואו החיות האלה ויעלו וירכבו על החמורים ההם ויוליכום כולם וילכו להם עד היום הזה, ואחת מהחיות ההמה ניגשה לפי ענה ותכהו בזנבה ותבריחהו מן המקום ההוא וירא את המעשה הזה וירא מאוד לנפשו ויברח וימלט וינוס שעירה ויספר לאביו ולאחיו את כל אשר קרהו וילכו אנשים רבים לבקש את החמורים ולא מצאום ולא יסף עוד ענה ואחיו ללכת אל המקום ההוא מהיום ההוא והלאה כי יראו לנפשותם מאוד" (ספר הישר, וישלח).   33.       שיתוף פעולה בן בני לבן (ארם) לבני עשו "ויהי באשר שב לבן אל ארצו וימהר וישלח את פעור בנו וימסרו ... ויבואו בדרך אחר ארצה שעיר ... ויבואו אל עשו ויאמרו לו ... אם יש את נפשך ללכת אליו (הר נחל ירוק) ושם תמצאו ועשית לו כאשר תאוה נפשך (ספר הישר, ויצא). וזהו פשר הזכרת – עם לבן גרתי – לנטרל את השפעת שלוחים אלו".   34.       מלחמת בני עשו נגד רועי כנען "ותהי מלחמה בימים ההם בארץ כנען בין רועי מקנה עשו ובין רועי מקנה יושב הארץ הכנעני, כי היה מקנה עשו ורכושו רב מאוד משבת בארץ כנען בבית אביו ולא יכלה ארץ כנען לשאת אותו מפני קנינו, ויהי כראות עשו כי גדלה מלחמתו עם יושבי הארץ הכנעני ויקם ויקח את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל אשר לו ואת מקנה קנינו ואת כל רכושו אשר רכש בארץ כנען, וילך אל ארץ שעיר מפני יושב הארץ ויגר שם עשו הוא וכל אשר לו בארץ שעיר, אך מיום ליום ומחודש לחודש יבוא עשו ארצה כנען לראות את אביו ואימו ויתחתן עשו את החמורים ויתן את בנותיו לבני שעיר החורי ויתן את מרצית ביתו הגדולה לענה בן צפעון אחי אשתו ואת פועית נתן לאצר בן בלהון החורי וישב עשו בהר שעיר הוא ובניו ויפרו וירבו מאוד" (ספר הישר, ויצא).   35.       למהות "הסלע האדום".   36.       המאבק בין יעקב ועשו על מערת המכפלה בזמן קבורת יעקב.                             תפוצה:  הרב  עדי  בלכר אריה יצחקי אליהו שץ זאב ארליך הרב פרופסור מיכלסון הרב גד הרלינג , עיר הקודש אילת  054-45703271 הרב דניאל מילר ראש מתיבתא עיר הקודש אילת . הרב            מושב יבול ישיבת אילת yahr.org הרב ישראל אריאל – ראש מכון המקדש . הרב בצלאל חיים בלוי . הרב ישראל משה הרב חיים פנחס שיינברג הרב יוסף ליברמן הרב יוסף טומבק  הרב ישעיהו נתן מלצר הרב יוסף רוטשטיין הרב אריה פינקל  הרב זלמן מנחם קורן הרב משה בלוי- מנחת יצחק . הרב יצחק ברנד הרב יוסף אביבי    ד"ר עוזי אבנר מכון נלסון גליק                                                                                   [1]    למרות אזהרת הכתוב כי " אל תתגר  בם כי  לא אתן להם בארצם נחלה" –מתנבא עובדיה: "כי פי ה' דיבר" – נחלת אדום תהיה נחלת עם ישראל  – על פי דבר ה'!      [2]    על מהותו ורוחניותו של יואב בן צרויה , ראה מאמרי חאל'ב , עירו של יואב בן צרויה . [3]    האר"י, ספר הליקוטים, פרשת וישלח. [4]    במדבר, זהר קל"ה [5]    פרוש הסולם, שם   [6] וראה הערה כאן ממעתיק הרשב"ם השוללת את החלוקה בין בני אדום  לבני שעיר היושבים באדום . [7] נלסון גליק , אילת ועציון גבר . הכינוס הארצי  השמונה עשר לידיעת הארץ , החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , ירושלים ,תשכ"ג [8] וזה גבול הארץ , עמודים 116-120 [9] תימן מוזכרת גם על ידי הנביא עובדיה "הלא ביום ההוא נאום ה' ואבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשיו : וחתו גיבוריך תימן למען יכרת איש בהר עשיו מקטל " . [10] "גם המה אדום " – כתב מהר"י קרא,דדן מזוהה עם מדאין צלאח בצפון חצי האי ערב ושם היה מקומם של הדדנים בממלכת הכוללת של אדום . [11] פרק יג הלכה א . [12] ביכורים פרק ג הלכה א . [13] יוחנן אהרוני , ארץ ישראל בתקופת המקרא, גיאוגרפיה היסטורית , עמוד  164 , יד יצחק בן צבי , ירושלים תשמ"ז . על פי    p.parr g.l.harding [14]  כן כתב הרב הגאון ישראל אריאל , אטלס ארץ ישראל לגבולותיה , ארץ וחוצות , פרק ט ,על פי המבוא לספר המצוות של הרמב"ם . [15] כאן לא נזכרת אילת כלל ולא ברור איפה נשברו האניות ואיפה היא עציון גבר . לכאורה מובן מכאן כי האניות נבנו .אולם רק לאחר ההפלגה לעציון גבר – נשברו האניות . כנבואת אליעזר בן דודוהו שם :"כהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך , ושברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש ". [16] הכוונה כאן ליהוא בן חנני שכתב את ספר "דברי מלכי ישראל " , שם . [17] ראה מאמרי " חותם המלך יותם מאילת ועציון גבר ". [18] נלסון גליק , עבר הירדן המזרחי . מוסד ביאליק , ירושלים תשי"ד . פרקים שלישי ורביעי . [19] נלסון גליק כתב שישנם חמש מאות אתרים . על פי ד"ר עוזי אבנר, מנהל רשות העתיקות במחוז הזרוםישנם כ-1000 אתרים . [20] ראה מאמרי  " דרך הנגב של מלכי יהודה עד אילת " [21]  הרב ניסן ליב זקש בכרם ציון [22] תרגום אונקלוס ויונתן לבראשית ויחי [23] דעתו של החוקר בר –דרומא . ראה בהרחבה בסיפרו "וזה גבול הארץ "