יום ב', ב’ בתמוז תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
חאלב בצפון סוריא של היום היא עירו של הרמטכ"ל ושר הביטחון של דוד המלך-יואב בן צרויה . בבית הכנסת של חאל'ב ובמצודת העיר נמצאו שרידי מבנים  מתקופת בית ראשון  וכן מסורת : " עד כאן הגיע יואב בן צרויה ". חאל'ב היא כנראה העיר חלבה בנחלת אשר והיא ארם צובה אליה הגיעו בכיבושיהם יואב ודוד . חאלב  התקדשה בקדושת ארץ ישראל אולם בגלל פגם טכני של אי הורשת שבעת עמי כנען עד אליה - לא התקדשה בקדושת ארץ ישראל מלאה . להלן נבאר גם את הסימביוזה הרוחנית בין דוד המלך ליואב בן צרויה אחותו . 
21:27 (31/05/09) גדעון חרלפ

     "... ומשם שני ימים לחלב היא ארם צובה והיא עיר מלוכה ...  ובה כמו חמשת אלפים יהודים ובראשם משה אל-קושטנטיני ורבי ישראל ורבי ששת".               (מסעות רבי בנימין מטודלה, 1870)             (בתוך אוצר המסעות, 30)             חאל'ב –   עירו של יואב בן צרויה   ארץ ישראל המובטחת בארם צובה   ארץ זבת חלב             נערך: אדר התשס"ז                                                                                                       פברואר 2007 עודכן:  אייר התשס"ז                                                                                                     אפריל 2007 עודכן: אייר התשס"ט                                                                                                     מאי   2009         D:\My Documents\מאמרים\חאלב- מהדורת שמר .doc                 "בעשרים בו (בחודש אב) בני פחת מואב בן יהודה". תנא, הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר: הן הן בני יואב בן צרויה"                          (   תענית  כ"ח   )     מפתחות    חלק א'   הקדמה ופתיחה     1.                  מצודת יואב בעיר חאל'ב. 2.                  מלחמת עתניאל בן קנז בארם נהרים ומלחמת שאול במלכי צובה. 3.                  שלשת המלחמות של דוד המלך בארם צובה ומלחמת שלמה ומלכי ישראל בצפון לאחר מכן. 4.                  על הקשר הסימביוטי בין דוד המלך לאחיינו יואב בן צרויה.   5.                  ארם צובה (צובא) וסביבתה בזמן בית ראשון.                                                           . 6.                  בית הכנסת הראשון בעולם שייסד יואב בן צרויה. 7.                  חאל'ב – ארץ ישראל שבארם צובה   חלק ב' 8.                  מדוע נשמר כתר ארם צובה דווקא בחאל’ב ? 9.                  לתולדות משפחת דיין מחאל’ב מצאצאי דוד המלך. 10.              נס מוסאן בחאל’ב. הרב יעקב חיים סופר (לבית מוסאן); מחאל’ב לבגדד ולירושלים. 11.              מקומות בחאל’ב וסביבתה, בחמה ובקיליז. 12.1           סיראלדין - אינתיפאדה 12.2       דיר מוסקאד 12.3       אשרפיה 12.4       ג'דידה 12.5       בחסיתא – מרכז העיר 12.6       מפת ההתישבות היהודית – בחאל’ב 12.7       מקורות המים של חאל’ב – נהר תת-קרקעי, מנהר פרת. קויק. 12.8       תידיף – בית כנסת עזרא. 12.9       שיך מקיל – קבר יפתח הגלעדי. 12.10   אורונטס – נהר ירוק ?     12.              הרב אברהם עדס ענתבי – מייסד ומעצים את מסורת יהודי חאל’ב, רבניה וחכמיה. 13.              חאל’ב – האם היא מארץ ישראל או מסוריא? 14.              חאל’ב – גבול ארץ ישראל על פי הכתובה האשכנזית. 18.              קיום מצוות התלויות בארץ בחאל’ב ובסביבתה. 19.              "עד כאן הגיע יואב בן צרויה" - שלשת המקומות בגבול ארץ ישראל אליהם הגיעו כיבושי דוד.               נספחים – כתובת ארץ ישראל   ביביליוגרפיה כללית   רשימת תפוצה להתיחסות                                                         "ברותי ובטח – היא עיר בירי על נהר פרת בעבר המזרחי בדרך עיר "חלב" הנקראת ארם צובה היא מחוז ע"י חאלב הנזכרת. ולמערב העיר חאלב בערך שליש שעה נמצא הר אחד, הנקרא "ג'בל אנחש", רצה לומר הר נחושת, ומוכח שממנו הוציאו נחושת".                           (תבואות הארץ, הרב יהוסף שוורץ, שי"ד)   הקדמה ופתיחה   ידועה המסורת כי את המבצר ובית הכנסת הגדול בחלב בצפון סוריה בנה יואב בן צרויה. בבסיס בית הכנסת הגדול ישנן אבנים גדולות הדומות לאבני הר הבית.מבצר חאל'ב  גם  הוא מבנה קדמון שיסודותיו הם מהמאה ה- 10 לפני הספירה, דהיינו, מתקופת דוד המלך !!!. המסורות על היות העיר חאל'ב , היא  ארם צובא המקראית ,הן קדומות ומופיעות בכתבי גאוני ורבני חאל'ב.         הקמת בית כנסת זה הסמוך למצודה, שבו נמצא ה"כתר", כתב היד המדויק ביותר של התנ"ך המוזכר ברמב"ם, מוזכרת  בספר תבואות הארץ שכתב: "ועיר חלב (אל עפפא) נקרא עד היום בלשון העם צובה לפי שמקובל אצלם שהיתה מטרופולין של ארץ ארם צובה והמבצר ובית הכנסת הגדולה שבתוך העיר הוא בנין מזמן דוד המלך ויואב שר צבאו" (תבואות הארץ, ל"ט). הנה מצאנו כי בית הכנסת הראשון בעולם מזמן הבית הראשון ודוד המלך נמצא בחאל’ב. למרות העדות כי עד סמוך לחלב הגיעו כיבושי דוד ויואב. לא ברורה הזיקה בין חאל’ב, לבין הרמטכ"ל ושר הבטחון של דוד המלך – יואב בן צרויה. מדוע דווקא כאן, מכל כיבושי דוד, מדוע דווקא כאן נזכר :"אני יואב בן צרויה כבשתי זה המגדל והעיר ",  מדוע   מכל  המקומות שנכבשו על ידי דוד המלך ויואב בן צרויה , כמו עמון מואב ואדום , אנו מוצאים דווקא כאן עדות ומסורת על הגעת צבאות דוד המלך לכאן . במאמר זה נראה כי חאל’ב = ארם צובה היא כשאר ארץ ישראל המובטחת  על פי ההלכה לעניין קדושת הארץ .לעומת זאת לעיניין המצוות התלויות בארץ  כמו  תרומות ,מעשרות ושמיטה דינה  כסוריא ההילכתית . הכוונה היא למינוח ההילכתי "סוריא" שבה נוהגות חלק מן המצות התלויות בארץ כאשר האיזור קדוש בקדושת ארץ ישראל באופן חלקי . ולא לסוריה שם הארץ של היום .  גם נראה כי לכאורה חאל'ב ראוי שתיחשב  כארץ ישראל לכל דבר ועניין שהרי היא  נכבשה על ידי צבא דוד המלך,ולכאורה היא קדושה בקדושה ראשונה והיא חלק מהבטחת הקדוש ברוך הוא לאבות ולאחר מכן לבני ישראל ,ולאחר מכן ליהושע –"כל ארץ החיתים " .   כמו כן נראה מדוע דווקא יואב, הורג שרי הצבא אבנר, עמשא ובעקיפין גם את אוריה החיתי,  אישיות שהייתה קשורה בקשר סימביוטי תורני עם דוד המלך, בחר להגיע דווקא לכאן .     כנין לבעל המחבר "כף החיים", הרב יעקב חיים סופר לבית מוסאן, משפחת רבנים אשר עזבה את חאל'ב בתחילת המאה ה- 19 לכהן  ברבנות העיר בגדד המעטירה, ואשר משם הגיעה לארץ ישראל בשנת התר"ס,   נבאר כאן את ענין עלום זה של מקומה של חאל'ב בתולדות עם ישראל לדורותיו החל מזמן אברהם אבינו, דרך דוד המלך ויואב שר צבאו - עד לימינו אלה.   עוד נחקור על הערים אחלב (רמב"ם, הלכות תרומות) וחלבון ברותה ובטח (יחזקאל כ"ז, י"ח) ועל הזיקה בין העיר חאל’ב "ולבוא חמת", כאשר ידוע כי ברויה היא השם קדום לחאל'ב שניתן לה על ידי אלכסנדר מוקדון הדומה לשם ברותי ובטח המוזכרות במקרא.   וברצוני ראשית להודות לר' אברהם עדס ענתבי ס"ט. שלי – שלו. וכל גילויו המפליא על תולדות משפחת מוסאן וכל הרעיון לכתוב קונטרס זה מתעצם מעבודת הענק שלו, מחכמתו ומידיעותיו בנושא ארם צובה וחכמיה.   יישר כוחו לאורייתא להוציא לאור כל כתביו וחידושיו.     1.         מצודת יואב בעיר חאל’ב             לאחר מלחמות עתניאל בן קנז בארם, ולאחר מלחמת שאול בארם הגיע לכאן שר צבא דוד המלך  יואב ובן צרויה אחות דוד.                    וכן נכתב בתהילים (ס'):                    "למנצח על שושן עדות                מכתם לדוד ללמד                בהצותו את ארם נהריים                ואת ארם צובה                וישוב יואב ... ויך את אדום ".             דהיינו, יש כאן זכרון ועדות על מלחמה קשה לכיבוש מחוזות הגבול הצפוני שהיו בשליטת ארם – ארם נהריים וארם צובה. מהסיפא של הפסוק ,"וישוב יואב" ,מתבררת כאן לראשונה זיקתו האישית  של יואב, הרמטכ"ל ושר הבטחון של דוד המלך, לעיר חאל’ב. האם יואב פעל כאן ללא סמכות ורשות ?                     מעל השוק המרכזי העתיק של חאל’ב מתנשא מתלול גבוה בצורת אליפסה ובראשו מצודה עתיקה. מסביב לראש המתלול קיימת חומה גבוהה. מדרום לה קיימת מערכת מדרגות מהמישור סביב המתלול ועד לראש הגבעה.בראש מערכת המדרגות נמצא שער המצודה עם מבנה ענק. ישנם 8 מגדלים בנויים בחומות. בתוך חצר המצודה ה"קלעה" נמצא אמפיתיאטרון, ארמון מלכותי ומסגד.             לא מצאתי מחקר ארכיאולוגי מפורט על המצודה אולם בספרי תיירים נכתב כי יסוד החומות הן מהמאה העשירית לפני הספירה, דהיינו, לפני כ- 3,000 שנה, מתאים לתקופת מלוכת דוד המלך.                       המצודה או מגדלה נקראה על ידי הנוסע ר' יעקב שליח ר' יחיאל מפאריס (כבר במאה ה- 13) – מגדל "דוד המלך".             וכך נכתב בספר זכרון דברי אר"ץ יע"א:           "וראיתי בספר כ"י שכתב כי היו בה באותו עת עמלקים (!) ומשום הכי נלחם בהם. וקבלה בידינו שהיה כתוב על אבן בכותל המגדל שקורין "אל קלעא": "אני יואב בן צרויה כבשתי זה המגדל והעיר". ושמעתי היום מזקנים שמזה כמה שנים בנו כותל אחד לפני הכתיבה ונעלמה האבן ההיא עד היום הזה ויש בעירינו חומה גבוהה בנין חזק וקדום אבנים גדולות אכן לא          נודע מאיזה זמן. ויש שם שבעה פתחים לעיר מצופים בברזל ושמעתי מזקן ת"ח אחד שיש קבלה בידו שבכל פתח ופתח היה שם דבר פלא במה שהיה מימי קדם (שבעת פלאי עולם ?!) ושמע על ג' מהם: אחד יש בו שן דג גדול אורך ב' אמות והוא פי באב אל נציר. ועד היום רואים אותו,  ובפתח אחר יש ציפורן של אחד מן הנפילים והוא כמו כר וכסת. ובמקום אחר יש קנקן ובתוכו חול מנהר סמבטיון ... ".             דהיינו, היתה מסורת קדומה כי למצודת הקדמונים בחאל'ב הגיע יואב בן צרויה, רמטכ"ל צבא דוד המלך ואף הייתה כאן  כתובת ניצחון שהייתה משוקעת בחומת המגדל שלה.       "ולמה קוראים אותה חלב ? כי בהר היו רועי צאן ובקר של אברהם אבינו ומעלות יורדות מן ההר ששם היו מושיטים לעניים חלב"                                                                                           (סידור ר' פתחיה מרשנבורג, 1180, בתוך אוצר המסעות 54)     2.       מלחמת עתניאל בן קנז בארם נהרים ומלחמת שאול במלכי צובה                      עוד לפני הגעתו של דוד המלך לחאל'ב, בפעם הראשונה לאחר מות יהושע, הכובש הגדול של ארץ ישראל, שלא כבש צפונה את כל ארץ ישראל המובטחת, מוזכר כי השופט עתניאל בן קנז יצא למלחמה על כושן רשעתיים מלך ארם נהריים "ותעז ידו        על כושן רשעתיים"[1], דהיינו הוא כנראה הגיע לנהר פרת (תרגום יונתן) ושם הכריע סופית את כוחות ארם נהריים.                      לאחריו הגיע צבא שאול המלך לאזור זה.                    לאחר נצחון שאול ויהונתן על הפלישתים וטרם מלחמת שאול בעמלק נכתב:                    "ושאול לכד המלוכה על ישראל           וילחם סביב בכל אויביו           במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלישתים           ובכל אשר יפנה ירשיע" !                              הן מלחמתו של עתניאל בן קנז והן מלחמתו של שאול המלך בצפון הרחוק של ארם נהריים                 נראות מלחמות שאינן מתקבלות על הדעת שהרי מה לשופט ולמלך, מנהיגים של עם צעיר             בארץ ישראל לחפש בארצות הצפון והרחוקות !                      הגדילו לעשות מבקרי המקרא שבעקבות קושיא זו וביקשו לשנות את גרסת הנביא      וכתבו    כי יש לגרוס "מלך אדום" במקום מלך ארם וכי המילה נהריים היא מילה שהוספה                        לאחר מכן על ידי העורכים. כן כתבו ולהויזן (Composition 214) ולהויזן (Pro Egomena 21)  מור (ביאורו 85 – 84) ובודה (ביאורו 27), קוק (ביאורו 37), זפלטל (ביאורו 41).                   פרופ' יחזקאל          קויפמן בביאורו על שופטים ג', דחה לחלוטין את ניסיונותיהם לתיקון הגרסה. עוד הוסיף כי   כושן רשעתיים היה חלק מהישוב הארמי על גדות הפרת התיכון וכי בצפון נגעו הישוב העברי והארמי, גשור ומעכה זה בזה. על פי הכתוב, הנביא והמנהיג יהושע, בסוף ימיו, מאחר שלא הספיק לכבוש את מרחבי ארץ ישראל המובטחת, נתן מעין הרשאה לשבטים, כל אחד בפני עצמו, להרחיב את נחלתם באופן עצמאי.     "ומשם לארם צובה, מהלך שלשת ימים, שם שלש כנסיות האחת למשה רבינו ע"ה, ושם ארבעה צדיקים, קבורים ואין יודעים שמותם ובמגדל דוד המלך יש בית לאברהם אבינו עליו השלום"   (ר' יעקב שליח ר' יחיאל מפאריס המאה ה- 13 בתוך אוצר המסעות, 70)                      עדויות על ישוב קרוב ומעורב של בני ישראל עם ארם נמצאים גם ביהושע (י"ב, ה', י"ג, י"ג)             ובשמואל ב' (י', ו-ח', ט"ו, ט'). דהיינו עם ישראל כבר בימי יהושע התפשט והתנחל צפונה.          לחילופין יש כאן אימות חלקי של דעתו של בן ציון לוריא ,חוקר המקרא הידוע , כי היו במרחב הצפוני מצפון לדן ולליטני עברים למחצה עוד מזמן אברהם אבינו. כמו שמוזכר בספר המסעות מפי ר' יעקב שליח ר' יחיאל מפריס כי במגדל (מצודת חאל’ב) דוד המלך יש בית לאברהם אבינו ![2]         3.       שלשת המלחמות של דוד המלך בארם ובארם צובה ומלחמת שלמה ומלכי ישראל בצפון לאחר מכן             לאחר תקופת השופטים ושאול המלך הגיע לאזור זה דוד המלך ויואב שר הצבא. שלש מלחמות ניהלו דוד המלך ויואב בן צרויה עם הארמים .                      בפעם הראשונה ניגפו הארמים בפני יואב במישור מידבא בעבר הירדן (דברי הימים א', י')                 כאשר באו לחלץ את בני עמון מיד ישראל (שמואל ב', י').                      מלחמה שניה הייתה ליד העיר חילם בעבר הירדן הצפוני. במלחמה זו אבד הדדעזר 700 או    7,000 רכב וארבע אלף פרש/רגלי. בקרב זה נהרג שר צבאו שובך (שופך). על פי יוסף בן         מתתיהו, חילם – זאת העיר חלמאן שמה של חאל’ב בכתובות אשוריות.             3.3     בקרב השלישי המכריע הגיע צבא דוד ויואב אל סמוך לגבול חמת (דברי הימים א', י"ח          ושמואל ב', ו', ד').                    בקרב זה לקח דוד בשבי 17,021 פרשים ו- 20,000 רגלים, עיקר את כלי הרכב והשאיר           לעצמו 100 רכב . כמו כן הושמדו עשרים ושנים אלף חיילים  , בני ארם דמשק שלחמו            עם הדדעזר.                    כאן נפלו לידי צבא ישראל הערים הראשיות בארם צובה: טבחת (בטח), ברותי וכון.                לא נתברר איפה ערים אלו? האם בבקעת הלבנון הצפונית ו/או בעמק האורונטס או סמוך לחאל'ב. כמו כן לא התברר גורלם של הדדעזר עצמו ושובך (שופך) שר צבאו.             לכבוד נצחונות אלה נכתבו מזמורים בתהילים ס"ו- ס"ח !! הדומים אחד לשני וכנראה היו                    המנון המלחמה של צבאות דוד המלך.                            על כיבושי דוד בסוריא ישנה ביקורת של חז"ל :                    אומרת הגמרא: "סמוך לפלטרין שלך (ירושלים ) לא הורשת ואתה     (דוד המלך) הולך לכבש ארצות" ?                                      אולם על פי סדר הכתוב בשמואל ובמלכים כל מלחמות דוד לכבוש ארצות הצפון ושחרור ארץ ישראל הצפונית היו רק לאחר רצונו לבנות את בית המקדש ?!                האם ביקורת הגמרא והמדרש על דוד וכיבושיו  הייתה ביקורת על הכוונה או ביקורת על המעשה ?! לכאורה דוד המלך רצה להוריש את היבוסי צמוד לארמונו הירושלמי ולבנות שם את המקדש. אולם הקב"ה דרך הנביא נתן ציווה עליו לא לעשות כן. רק לאחר מכן, לאחר שהנביא נתן הורה לו לא לבנות את המקדש, פנה דוד להמשך הכיבוש של ארם צובה עד נהר פרת.           גם על פי יהושע, יהושע הורה לשבטים כל אחד ואחד להמשיך ולכבוש = לשחרר את נחלתו באופן עצמאי.  ואם כן דוד עשה כהלכה בכיבוש ארם צובה ומדוע נחשבת סוריא ככיבוש יחיד ?           אפשר אולי להסביר את העניין בזה שאמנם ארם צובה היא בגבול ההבטחה אולם לא בתחום הארץ שהתחלקה לשבטים על ידי יהושע ושכיבושה לא הוסכם מראש על ידי יהושע שלא תהיה בכלל כיבוש יחיד בניגוד לשאר חלקי הארץ שלא נכבשו אולם נתחלקו לשבטים. אולם על פי הרמב"ם בתחילת הלכות תרומות אפשר להסביר כי ארם צובה לא נתקדשה בקדושה מלאה של ארץ ישראל מאחר שדוד השאיר בגרעין הראשוני של ארץ ישראל אוכלוסיה משבעת עמי כנען .            "אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואלמלא יואב לא עסק דוד בתורה".                                                                                                                                                             (סנהדרין, מ"ט) 4.       על הקשר הסימביוטי בין דוד המלך לאחיינו יואב בן צרויה                      דברי הגמרא במסכת סנהדרין על הקשר הנפשי והרוחני והמעשי בין דוד המלך ליואב בן        אחותו צרויה ,  מצביעים לכאורה על זיווגם לאישיות אחת בלתי נפרדת שרק מכוח סימביוטי  זה                          נכבשה ארץ       ישראל כולה ונלמדה תורתו של דוד המלך. על פי הבנה  זו תנאי הכרחי למלחמתו של יואב היה היותו של "דוד המלך" ותנאי הכרחי לגילוי תורתו של דוד ועיסוקו בתורה הייתה מלחמתו של יואב. באישיותו של דוד נתגלמה קדושת ישראל. כמו שמפורש בספר מלכים ע"י שלמה בנו: מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות עמי שם ... ואבחר בדוד ! (מלכים א', ח'). דהיינו, עצם בחירתו של דוד היא בחירה מחודשת בהווית עם ישראל וקישורו לקב"ה.                      כתב האדמו"ר מלובביץ' ע"ה כי מלחמתו של יואב הייתה כלולה בה גם עבודה רוחנית :                    "הנה נתבררה מהות עבודתו של יואב בן צרויה שכל מקום שנמצא עושה ממנו ארץ ישראל "(וכן באגרות קודש, אדמו"ר מוהר"צ, ח"א, סימן תפ"ה).                                לראשונה עולה אישיותו של יואב בן צרויה על במת ההיסטוריה אחרי בקשתו של דוד לכיבוש             ירושלים:                    "כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר !!                    ויעל בראשונה יואב בן צרויה – ויהי לראש ! (דברי הימים א', א').                הנה מצאנו לראשונה את מסירותו הענקית של יואב כלפי דוד וכלפי עם ישראל, את יכולותיו האישיות, אומץ ליבו ומסירות נפשו המוחלטת לדודו דוד.                        לאחר מכן יואב איננו מוזכר. כמו כן לא מוזכר שם אביו של יואב, רק  מוזכר שם אימו - צרויה                – אחות דודו המלך דוד. לעומת עמשא בן אביגיל אחות דוד שם מוזכר בעלה – יתר הישמעאלי. כנראה שהתגלמותו של שרשיו והגנים המלכותיים של משפחת ישי התגלמו במלואם ביואב דרך צרויה אימו אחות דוד וללא השפעה כלל של אביו של יואב.                                  רק לאחר המלחמה השלישית של ישראל נגד ארם, שם הובס כליל הגיע יואב בן צרויה           לחאל’ב.                    כאן מוזכר לראשונה נחרי הבארותי – נושא כליו – כנראה על שם ברותה – שמה הארמי של   חאל’ב.וכן מוזכר הגיבור יגאל בן נתן מצובה – מגיבורי דוד . למרות הסיביוזה הרוחנית בין דוד ליואב ,מסרב יואב לפקודת דוד למנות את בני ישראל . כאן לראשונה נפרדות דרכיהם באופן משמעותי .                                                        ארבעה אישים חשובים הרג יואב בן צרויה באופן אישי ובערמה על פי דעתו ובתוקף תפקידו על אף שלא היתה לו פקודה מפורשת מדוד ועל אף התכחשות דוד לסמכות העל שהוענקה           ליואב.                    כאמור, יואב לא הציל את אבנר "באחד מאבריו". הורג אותו  ולוקח על מעשיו אחריות באופן אישי וכדברי    דוד: "דמי אבנר בן נר יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו[3]                   "ואל יכרת מבית יואב זר ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם" (שמואל ב', ג').                    גם לאחר מכן מצווה דוד את בנו שלמה:                     "וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה… אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל, אבנר בן נר ועמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלום ויתן דמי מלחמה בחגורתו אשר במותניו ובנעלו אשר ברגליו ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלום שאול" (מלאכים א', ב').                    כאן מנתק דוד לנצח  את קשריו וקשרי משפחתו   עם אחיינו המצביא יואב.                         6.       ארם צובה (צובא) וסביבתה בזמן בית ראשון   1        על פי החוקר המקרא אליגר, השתרע תחום ממלכת צובה מהרי מול הלבנון וממזרח לו עד   גבול המדבר הסורי, כולל תדמור. והוא חופף לפחווה האשורית "צובתו". בצפון גבלה ארם    צובה במלכות חמת ובדרום בארם דמשק. לממלכה זו היו ממלכות משנה כמו שנכתב:                    "כל המלכים עבדי הדדעזר" (שמואל ב', י"ט).                    לפני זמנו של דוד כנראה  התפשטה  מלכות ארם צובה אל בקעת הלבנון, ארם דמשק ועל       מלכויות ארמיות בעבר הירדן המזרחי. כך שכל המדינות היו כפופות להדדעזר מלך ארם      צובה.                על פי הרב סעדיה גאון  ארם צובה היא נציבין – בצפון מזרח הרחוק על נהר פרת (חידקל ? ) הצפוני. למרות שכתב במקום אחר "דעו כי בעודי בחאל’ב היא ארם צובה", אולי סבר שארם צובה היא בין חאל’ב לנציבין וגבול ארם צובה התפשט והגיע גם צפונה ומזרחה לנציבין.                              לאחר כיבוש יואב ודוד את העיר מוזכר בדברי הימים (ב', ח') כי גם שלמה המלך הלך לשם: "וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה". לא ברור מה פשר הכיבוש המחודש של חמת צובה על   ידי שלמה שהרי הארץ נכבשה לפניו.                      לאחר שלשת מלחמות דוד בארם צובה (הוזכרו לעיל) מביא שלמה המלך את הנחושת            למקדש עבור הים של שלמה והעמודים, כנראה עמודי יכין ובועז, ושאר כלי הנחושת מערי     הדדעזר. כן נכתב בדברי הימים (א'): אולם היציקה של הים של שלמה היתה בעמק סוכות,                   בפתח עבר הירדן המזרחי.כנראה , למרות כיבוש חאלב על ידי יואב , נשאר שם גרעין של מורדים ,ושלמה לא נזקק למלחמה  ממש אלא רק לחיזוק השלטון הישראלי שם .             "אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון           ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק           ואת רחוב"                                                                                   (שופטים א')                       פרופסור  יחזקאל קויפמן בפרושו לשופטים א' מזהה את אחלב כעיר מחלב ליד שפך הליטני, את אכזיב מצפון           לעכו. לעיר חלבה אין לו הצעת זיהוי, את אפיק ורחוב הוא מזהה במפרץ עכו.                    על פי זיהוייו אלו אין כל סדר הגיוני של מניית הערים האלו. על פי הסברא הפשוטה מונים    כאן את הערים מדרום לצפון, עכו הדרומית, מצפונה צידון ולצפונה של צידון אחלב, לאחר             מכן צריכה להיות אכזיב, חלבה, אפיק ורחוב. רחוב היא כנראה רחוב לבוא חמת הצמודה     להר ההר הצפוני סמוך לאנטיוכיה.                    על פי זה אולי נוכל למצוא ולזהות את חלבה ואת אחלב שהם ערי נחלת אשר שלא נכבשו       בזמן יהושע.ואולי חאל'ב הייתה עיר בנחלת אשר הנזכרת בשם "חלבה" בספר שופטים .                        מכתובת הדד 1 שנתגלתה מצפון לחלב (Albright, Basor, October 1942) נתברר כי חמת היא             המדינה הצפונית ביותר ממלכות כנען ( מצוטט אצל גרינץ, מוצאי דורות, 130).ואם כן היא    בכלל ארץ כנען שהובטחה לאבות .                    גם החוקר אייזקס (True Boundaries, 78), כותב כי שלמה המלך כבש חלק מן המדינה חמת שנפלה ליד צובה (153) לאחר הברית בן תועי מלך חמת    לדוד.                     אפשר גם לבאר כי מה שנכתב במלכים :"ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל" (מלכים ב', י"ד), אולי הכוונה לנחלת יואב          שהוא מיהודה !. יכול להיות כי איזור ארם צובה וחאל'ב הם מארץ ישראל המובטחת         שלא חולקה לנחלות השבטים והייתה נחלתו האישית של יואב.                                         סיוע נוסף על היות איזור חמת וחאל'ב תחת שלטון מלכי יהודה אפשר למצוא גם  שם בכתובת תגלת פלאסר שם  נכתב:                    "תשעה  עשר  חבלים מחמת יחד עם ערי סביבותם על חוף ים מבוא השמש אשר עברו אל עזריהו במרד          ובמעל (באשור) סיפח תגלת פלאסר על ארצו".דהיינו , הכיבוש הישראלי נשתמר באיזור עד הכיבוש האשורי .                       גם הרמב"ם במאה  ה-11 מזהה את ארם צובא כעיר חאל’ב. כך כתב הרמב"ם בתשובות לר' יהוסף ברב'           יהודה אבן עקנין ובתשובותיו ר"ח, רכ"ד ו-רס"ט.       "חזק אמץ את עם נקדש  קמים לפניך בלילות ועורכים לך שיר חדש  בבית בנוי מימות מקדש"   (יודוך כל המיחלים, הרב דוד קצין, בקשות לשבת)   7.       בית הכנסת הראשון בעולם שייסד יואב בן צרויה בחאל’ב                       בכתב יד להרב משה סיתהון (זכרונות אר"ץ, מכון בן צבי מס' 3724, 15–14) נכתב:                      "מודעת זאת בכל האר"ץ בית הכנסת המהוללה המפוארה ומפורסמת      בכל גלילות ישראל אשר בה אר"ץ טובה, בנויה מימי בית שני , וכעת על ידי סיבת הסיבות נתן לב בלב עדתינו לחקור מוסדי אר"ץ. ועי"ז נגלה יסודו שיש מקומות      מחמת אורך השנים נתמוטט היסוד, ולזה הוכרחו להפיל קיר נטוי אורכו    30 אמות וגובהו 20 אמות וכולן אבנים גדולות עד מאוד.           וידוע שאחורי בית הכנסת, יש בית המדרש חרב ושמם וגם יש בית מדרש      לתשב"ר נוטה ליפול והסכימו ק"ק להגדיל את הבית ולהכניס בית             המדרש ומדרש תשב"ר לכללות בית הכנסת ואז     הוסיפו על עיקר בית    הכנסת שלושים אמות אורך".                    על קדושתו של בית כנסת זה כתב הרב אברהם חמווי:             "ומכאן תבין קדושת בית הכנסת אשר לא זזה השכינה משם, אשר לרוב גדולה וקדושתה לא נמצא כמוה בכל העולם שארם צובה עצמה מקודשת מכיבוש יחיד וקדושת בית הכנסת הלז אשר אין למעלה ממנה רק הכותל המערבי"                                   ( דבק מאח, הרב אברהם חמווי)   .                 על פי התכנית האדריכלית, בית הכנסת בנוי משני אגפים, אגף מזרחי ואגף מערבי. החצר היא             קטורה משאר צדדיה, כאשר הכניסה מהרחוב אל החצר הינה בצפון וארונות הקודש בכוון   דרום – כיוון התפילה.                    אם כן היכן היה הקיר באורך 15 מ' שנחשף ונבנה מחדש ? סביר להניח שזהו הקיר המזרחי של            החצר הקטורה המפריד בינה לבין בית המדרש החדש.                    הקיר הקדום הנראה הוא הקיר המערבי של האגף המערבי.                                                         על המסורת על בנית בית הכנסת על ידי יואב בן צרויה  נכתב            בספר מעיין גנים למורנו הרב מרדכי עבאדי זיע"א ( בח"ב עמוד תי"ג):                            "אמר המביא לדפוס יוסף שעיו (בן בתו של הרב ישעה דיין מזרע דוד המע"ה, כתבתי               עליו למטה) ראיתי בכ"י ישן בכתבי הרב משה סיתהון (דבח) בדרשותיו כשחדשו ביכנ"ס הגדול באר"ץ, הביא מאמר זה: אמרו ז"ל כשבנה דוד המע"ה יסודות בית המקדש, הכותל המערבי – בלילה הראו לדוד בחלום, שהוא לא יבנה הבית "ואתה תתעסק במלחמה ותצליח וכן עשה – והגיע לארם צובה, וכבשה ע"י      יואב בן צרויה, והמלך דוד נתנה ליואב במתנה. ויאמר יואב אבנה     כאן ב"ה לה', והביא פועלים ובנה בית כנסת גדול ורחב ומפואר, והיה יואב נושא על כתפיו האבנים הגדולות ומעלה אותם על    הסולם כדי לקובעם בכותל – יצאה בת קול ואמרה "יואב, עתידין               ב' המקדשות ליחרב, וביתך יהיה קיים עכ"ל.                א"כ נראה כי ביכ"נ הגדולה זו היא נבנית       קודם בית א' ושכינה שרויה בתוכה קרוב             לג' אלפים שנה ומקודשת מאד, ויום ולילה       הוגים בה בתורת ה' ובתפילה והארתה    גדולה עד מאד', וידוע ומפורסם נסים שנעשו בתוכה עכ"ל (הרב משה סיתהון הנז')".                           מכאן גם מתברר כי דוד המלך רצה לבנות את בית המקדש לפני כיבוש חאל’ב ואם כן לא ברור משמעות המושג כיבוש יחיד המופיע בגמרא על כיבוש סוריא . ואולי היא כדעתו של החוקר בר- דרומא שכתב כי כיבוש יחיד משמעותו כיבוש ללא הורשה  והתישבות .                   בספר דבק מאה (להרב אברהם חמווי) מתואר בצבעים עזים את סדר היום והלילה של ביכ"נ הגדול באר"ץ. ואחר סמוך כותב וז"ל "ומכאן בין תבין קדושת בית הכנסת אשר לא זזה השכינה משם אשר לרוב גודלה ויופיה וקדושתה לא נמצא כמוה בכל העולם שארם צובה עצמה מקודשת מכיבוש יחיד וקדושת ביכ"נ הלז, אשר אין למעלה ממנה רק הכותל המערבי עכ"ל".                                                                                            7. חאל'ב-ארץ ישראל שבארם צובה בבואינו לסכם את מקומה של חאל'ב כעיר המחוז  הצפוני של ארץ ישראל על פי המקורות שסקרנו במאמרינו יש גם להתחשב כי מסורות נוספות בלתי תלויות על הגעת יואב בן צרויה .                 על פי המסורות שבידינו ישנם שלושה מקומות אליהם הגיע המצביא יואב בן צרויה ושמו חרות או היה חרות על גבי אבני זיכרון. ששולבו במבנים כמו בית כנסת ועוד שלושת המקומות הם: חאל’ב, בית הכנסת באי ג'רבה, ובדרום תימן.על כתובת יואב בן צרויה באי ג'רבה כתב החוקר   נחום שלוסץ בספרו האי הפלאי .על כתובת יואב בן צרויה החרותה על הר בדרום תימן כותב בעל תבואות הארץ . דהיינו ישנם שלוש מסורות  נפרדות על  הגעתו של יואב בן צרויה לקצות המרחב של המזרח התיכון – מה שמעיד על יכולותיו כמנהיג וכמצביא .    על פי המקורות בתתנ"ך , בתורה שבעל פה ועל פי מסורות יהודי ורבני חאל'ב לכאן הגיעה מלכות דוד המלך בזמן בית ראשון .  על פי הרב משה סתהון גם הפרישו כאן תרומות ומעשרות .   הד נוסף  להיותה של חאל'ב .היא ארם צובה , קצה ארץ ישראל  נשתמר גם בכתובה האשכנזית שבה נכתב :  "(על החתן ) ולא יצא מארץ ישראל כי אם ברשותה ובהסכמתה , ולא יעבור מארם צובה והלאה ולא מנוא אמון  ( אלכסנדריה ) והלאה ולא בדרך ים כלל עד שיניח לה גט  זמני כשר עם סיפוק מזונותיה  כפי ראות עיני  הבית דין צדק  ( נוסח שער המפקד מזמן השולחו ערוך ) . מבול מקורות אלה נראה ברור כי חאל'ב היא עיר בארץ ישראל החל מזמן בית ראשון  אלא שבכיבושה על ידי יואב ודוד נפל פגם טכני כאשר בגרעין של מארץ ישראל עדיין  השאיר דוד המלך  משבעת עמי כנען . ומתוך זה מתבררת קדושתה ושייכותה לנחלת עם ישראל .  [1]  כן כתב גם החוקר אולברייט כי היה שבט בשם כושן בארם נהריים הצפונית . אולברייט, Archaeology, 205 . [2] לעדות זאת יש להוסיף את עדותו של ניקולאוס איש דמשק המופיעה בכתבי יוסף בן מתתיהו כי אברהם אבינו מלך בדמשק . [3]    הפעם תולה הכתוב את סרחונו של יואב באביו עלום השם.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS