יום ב', ב’ בתמוז תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
פלשת איננו מחוז במישור החוף הדרומי .פלשת של אברהם אבינו ושאר אבותינו הקדושים הוא צפון סיני של היום. את המחסור בממצא החומרי ארכיאולוגי סביב חמשת ערי המדינה הפלישתיות עזה עקרון, גת אשדוד ואשקלון, יש לחפש לאורך החוף הצפוני נשל נגב סיני. שם היא ארץ גרר השוכנת על גדות נחל גרר ,הוא ואדי אל עריש של היום.נמצאנו חוטאים פעמיים בהחשבתו של נחל אל עריש כנחל מצרים!
06:28 (06/07/16) גדעון חרלפ

"וירשו הנגב את הר עשיו והשפלה את הפלישתים" פלשת , גרר וארץ פלשתים נערך: אדר התש"ע מרץ 2010 עודכן כד אדר התש"ע מרץ 2010 D:\My Documents\מאמרים\פלשת.doc א. ברוב תמימותם הפוליטית והמדעית כי רבה היא כינו יואב רגב וספי בן יוסף, יודעי ארץ ישראל ועורכי מדריך ישראל החדש, את כותרת כרך 9 של מדריך ישראל החדש - "מישור החוף הדרומי – פלשת". הנה מצאנו פתאום מחוז חדש בארץ ישראל – מחוז פלשת!!!. עוד האדירו והוסיפו העורכים הנכבדים לכתוב בפנים: "יש המכנים את מישור חוף יהודה - "מישור פלשת" על שם הערים הפלשתיות שהתקיימו כאן בתקופת המקרא. איך קם לו פתאום מחוז חדש בארץ ישראל שלא נודע במדריך ישראל הישן והקודם ? האם לא נסתפק בהפיכתה של ארץ ישראל כולה לפלשתינה אלא נוסיף לה גם מחוז חדש בשם זר זה ? גם לא נודע מי הם שכינו את מישור החוף הדרומי בשם "מחוז פלשת"[1] . ואכן רבה היא הבורות באזכור מקומו ובזיהויו של מחוז פלשת או ארץ פלשתים כמחוז בארץ ישראל. מעניין כי "המערכת המדעית" המשותפת להוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון וההוצאה לאור לא שמה את ליבה מספיק לחוסר ידע זה. למרבה הפלא , כבר לפני כ- 800 שנה כתב אחד מבעלי התוספות על מקומה של ארץ פלשתים. על הפסוק ביציאת מצרים "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים – כי קרוב הוא" נכתב: "אמר הרב דוד, זקנו של הרב משה שארץ פלשתים מארץ ישראל הייתה שהרי לא מצינו שיצא יצחק לחוצה לארץ וגר בארץ פלשתים" שנאמר: "ויגר יצחק בגרר". והרב משה אמר שרצועה הייתה יוצאת מארץ פלשתים ונכנסת לתוך ארץ ישראל ולא שהייתה ארץ ישראל בעצמה כי הכתוב קראה ארץ פלשתים. וכן נכתב במדרש[2] : "כי קרוב הוא" – לשון קורבה ממש שכן תמצא פלשתים קרובים למצרים וכן הוא אמר ומצרים ילד את לודים ואת ענמים אשר יצאו משם פלשתים". וכן הוסיף במפורש שכ"ט כאן: "שהרי פלשת וכפתור בני בניו של מצרים היו והייתה נחלתם בין אחיהם בני מצרים". הנה, אלפיים שנה לפני מדריך ישראל החדש ישנה אי בהירות בדבר מקומה של ארץ פלשתים ושייכותה, אם לארץ ישראל ואם למצרים. ב. האם ישנה זהות בין אבימלך מלך פלשתים מזמנו של אברהם אבינו – שם נזכר אבימלך ללא התואר מלך פלישתים , לבין אבימלך מלך פלישתים מזמנו של בנו- יצחק אבינו , לסרני פלשתים של סוף ימי יהושע, שמשון, שאול ודוד ? האם מדובר באותו מחוז פלשת או ארץ פלשתים אחרת ? כאן באו לעזרתנו מבקרי המקרא שקבעו כי האיזכור המוקדם של פלישתים בתורה הוא אנכרוניזם ,דהיינו, הוא פרי עריכה מאוחרת ולא מציאותית שהרי פלישת גויי הים של העם הפלישתי עדיין לא נתרחשה במציאות . ג. כבר בשירת הים נזכרו יושבי פלשת בפעם נוספת: " ... חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אלי מואב יאחזמו רעד" (שמות, ט"ו). בניגוד לאלופי אדום ואלי מואב, שהיו כנראה השליטים בעמים אלו , לא נזכרו כאן כלל סרני פלשתים שנזכרו בהרחבה בספרים שופטים ושמואל. לאן נעלמו הסרנים ? הפרופסור המנוח יהושע מאיר גרינץ, ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב לשעבר, הבחין בעניין וכתב מאמר ארוך ומפורט "הפלשתים הראשונים: הפלשתים הראשונים בגרר והפלשתים לחוף הים"[3]. לדעתו יש להפריד אתנית, גיאוגרפית ועניינית בין הפלשתים בזמן האבות, אברהם ויצחק ואבימלך מלך גרר [4] שישבו בצפון סיני של היום, מן הדלתא של מצרים ועד לפאתי באר שבע. לבין הפלשתים השניים שהגיעו בגל השני מאזור יון, כרתים או טורקיה. לדעתו , הפלישתים בפלישה המאוחרת הם שיסדו את חמשת ערי סרני המלוכה אשדוד, אשקלון, גת, עזה ועקרון. כמו שלא נזכרו סרני פלישתים בתורה כך לא נזכרה גרר , מקום מושבו של אבימלך מלך פלישתים, בנביאים ראשונים . אצל אברהם ויצחק ישנם יחסי קרבה מסוימת בין הפלישתים לאבות בעוד שאצל סרני מפלישתים החל מזמן השופטים ישנה עוינות בלבד . לדעתו, הפלשתים השניים עדיין לא נכחו בזמן יציאת מצרים. ארץ פלשתים או פלשת המוזכרת בספר בראשית ובספר שמות נמצאת לאורך החוף הצפוני של סיני[5], לאורך דרום מזרח של חוף הים התיכון שנקרא גם ים פלשתים (שמות כ"ג ) ," ...ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים " , דהיינו גבול דרומי וצפוני של ארץ ישראל ) לדעתו פלישתים אלה אינם זהים כלל לפלשתים המאוחרים של ימי שמשון, שאול ודוד. שים פלשתים שלהם הוא מערבי. לדעתו, נחל גרר המוזכר כמקום מושבו של יצחק אבינו הוא נחל אל עריש, שאחדים מיובליו הדרום-מזרחיים ברמת התועים במרכז סיני נקראים עד היום ואדי אל-גרור ובשמות דומים עם אותיות השורש " גרר "[6]. לדעתו , שם יש לחפש את גרר של יצחק ואת הנס של "ויזרע יצחק בארץ ההיא מאה שערים" – הצלחה ניסית וחד פעמית של חקלאות מדברית ! גרינץ מזהה את המתיישבים האיגאיים הראשונים לאורך חוף הים התיכון של סיני והדלתא בשם "חאנבו" המוזכרים בכתובות מצריות כפלשתים של התורה בדומה לאזכורם בלוח העמים בספר בראשית כצאצאי המצרים עצמם. פלישתים אלו הם למעשה צאצאי המינואים או הפלסגים , תושבי יוון לפני היוונים עצמם גם יש להעיר כי גם העיר פלוסיון, עיר הגבול בין מצרים לארץ ישראל וכנען , בצפון מזרח הדלתא, על שפך הזרוע הפילוסית, הוא שיחור מצרים, היא נגזרת של השם פלשתים. שני סוגי עמי הפלשתים גם מוזכרים בנפרד בתחילת ספר שופטים (יהושע ג'): " ... זאת הארץ הנשארת: כל גלילות הפלשתים ( בצפון סיני הסמוכה למצרים ) וכל האשורי מן השיחור על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב – חמשת סרני פלשתים ...". דהיינו , הכפילות כאן – איננה חזרתיות גרידא , באה להודיע לנו כי גם גלילות ארץ פלשתים בואכה שיחור מצריים, גם היא בכלל ארץ היעוד – היא ארץ הכנעני. ד. האם נשארו שרידים ארכיאולוגיים של היותה של ארץ פלשתים בצפון סיני? גדול החוקרים של צפון סיני, פרופ' אליעזר אורן העורך והכותב של ערך צפון סיני במדריך ישראל הישן (1979), כרבים לפניו , קובע בוודאות כי החל מהתקופה הפרהיסטורית הייתה התיישבות של ממש באזור צפון סיני ולא רק שורת תחנות לאורכה של דרך הסחר בין מצרים לדרום כנען. לגבי זהותם האתנית של מתיישבים אלו נמצא כי חלקם המכריע של אתרי צפון סיני מנותקים מבחינה תרבותית ממצרים (שם, עמ' 43) וקשורים לתרבות הברונזה התיכונה של ארץ ישראל דאז. אמנם נמצא בתל אל חיר, המזוהה עם מגדול, בית קברות מהמאה ה- 6 לפנה"ס ובו כלי חרס יווניים וכן עדויות לשריפת מתים. באחד מבתי הקברות שבקרבת תעלת סואץ נתגלו קברים שלטענתו הם קברים של יווניים שסיגלו מנהגי קבורה מצריים וכן אמפורות יין מיובאות מאיי יוון (כיוס, סמוס ולסבוס) ואתונה. אולם הוא לא שיער שמדובר כאן בפלשתים. עדות נוספת על נוכחות הפלשתים של צפון סיני אנו מוצאים במפת מידבא, שם מצוין הישוב פנטאסיכוינון, בין קסיון לפלוסיון. שם זה זהה לתרגום יונתן על הפסוק "כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים" ( בראשית ). "כסלוחין – פנטסכנאי" . כסלוחין מזוהה בחרבת מחמודיה מזרחה מפלוסיון (וילנאי 6114). ה. על אף שהפלשתים לכאורה הגיעו מכפתור ולא ממצרים , כפי שנזכר בנביא " הלא העליתי את פלישתים מכפתור ", נכתבה בבראשית דעה שונה בקשר למקורם של הפלישתים : "ומצרים ילד את לודים ואת ענתותים ואת להבים ואת נפתוחים ואת פתרוסים ואת כסלוחים – אשר יצאו משם פלשתים- ואת כפתורים". את זה תרגם התרגום הירושלמי – ואת פתרוסים ואת כסלוחים- " וית פילוסאי (נסיוטי) וית פנטסכני ". כאשר פילוסאי היא כנראה העיר פלוסיון במערב סיני. על פי המדרש ורש"י פלשתים הם ערבוב אתני בין כסלוחים ופתרוסים. בניגוד לדברי גרינץ כי שני סוגי הפלישתים היו שונים אנתרופולוגית : חלקם גבוהים וצהובים וחלקם נמוכים ושחורים . בכל אופן על פי לוח העמים לבראשית מתברר כי חלק מהפלשתים הקדמונים הגיעו למעשה ממצרים כדעתו של גרינץ. או שהיו מעין מהגרים מצריים ליוון וכפתור שחזרו בחזרה להתיישב סמוך למקום הולדתם . לפלשת שבצפון חצי האי סיני של היום . ה. בהמשך לפיתוח תודעת סיני המחודשת כמחוז בישראל , יש לחפש עוד סימנים הקשורים להתיישבות הפלשתית הקדומה בצפון סיני ובדלתת הנילוס העכשווית[7] .וכן ליזום חפירות או סקרים נוספים בחלק המרכזי של סיני , סמוך ליובליו של נחל גרר-אל עריש בחצותו את מדבר התועים . דווקא כאן , בארץ פלישתים נזכר הציווי ליצחק "גור בארץ הזו ". דהיינו כדברי האור החיים (לבראשית כ"ו ): כי לא החזיק אברהם בארץ פלישתים בחזקה הראשונה – לזה רצה ה' שיחזיק יצחק בה, והוא החזיק בה בחזקה מעולה , שחרש וזרע ". כן כתב רבי אברהם בן הרמב"ם ( לבראשית כו ):"ואמר אבי אבא (הרמב"ם )ז"ל שטעמו כי במאמרו יתעלה כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, ראיתנו על הגאולה לעתיד, שהרי ישראל לא כבשו ארץ פלישתים בזמן העבר ... וארץ פלישתים נכללת בגבול זה ". ועל זה הוסיף הרד"ק :"וכל הסיפורים האלה בחפירת הבארות וקריאת השמות ....לאות ולסימן מה שיעדם האל לתת הארץ לזרעם . אבל פלישתים - אף על פי שהוא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם... עד האחרונה לימות המשיח ". כן כתב גם הגאון מוילנא (לבראשית י '):"כי מן שבעים אומות – שישים סובבים לארץ ישראל ועשרה יושבים בארץ ישראל ועוד שניים הם סיני וצידון , סיני יושב על גבול דרום ... והם נכללים בתוך ארץ ישראל ולעתיד לבוא יתווספו אלה הב' אומות על נחלת ארץ ישראל ...". [1] אולי הכוונה לאורי אבנרי שקרא לספרו על מלחמת השחרור על הלחימה בין גת לאשקלון-"בשדות פלשת ". [2] מובא בפרוש הרא"ש בהדר זקנים בשם מדרש. [3] מוצאי דורות, מחקרים בקדמוניות המקרא וראשית תולדות ישראל וספרותו, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט, עמ' 129 – 99. [4] יש לציין כי אבימלך כמלך פלשתים נזכר רק אצל יצחק ולא אצל אברהם יכול להיות שעדין הוא או אביו לא מלכו ולא נהגה עדיין מלכות אבימלך בזמן אברהם. [5] לדעת ד"ר אריה קימלמן, במאמרו " ישובי אבותינו בסיני " התיישבו הפלשתים גם בדלתא של הנילוס במצרים של היום כאשר העם המצרי עצמו ישב ברובו במצרים העליונה בדרום הנילוס מדרום לקהיר ולא בדלתא או סמוך לים התיכון . [6] יש לציין כי גם ממזרח לרצועת עזה ישנם מקומות עם השרש "גרר": חרבת גררית ( שרדי כנסיה )- על שפת נחל הבשור לפני כניסתו לרצועת עזה , ג'ררה – מדרום לצומת קטיף , נחל גרר- יובל של נחל הבשור המתחבר אליו מצפון לתל גמה .את תל גמה זיהה החוקר פלינדריס פיטרי כמקומה של גרר מהתנך ואף קרא את ספרו על החפירות שם –"גרר ".על פי המדרש (בראשית רבה נא, א ) גרר היא "גרריקה ".. בירושלמי (שביעית ו,א ) נכתב :"מפני מה גזרו על הניווי זה שבגרריקי (טומאת ארץ העמים ) – מפני שהוא ניווי רע ( וממילא לא הולכים לשם- ביאור הגר"א ). ועד היכן( חייבו שם במצוות התלויות בארץ, או "אין טומאה על ארץ העמים "– ר"ש שם ) ?- עד נחל מצרים ". על פי הר"ש סירילאו שם גרדיקי היא גרר המקראית . אם נסבור כי נחל מצרים הוא הזרוע הפלוסית של הנילוס שנסתמה – ארץ גרר הפלישתית משתרעת לאורך כל חופו הצפוני של חצי האי סיני ומזרחה ואולי כוללת גם את דלתת הנילוס . בכל מקרה נכתב בבראשית כי גרר נמצאת" בין קדש ובין שור "- דהיינו בודאי סמוכה למצרים ולא באיזור שפילת החוף . [7] לדעת ד"ר אריה קימלמן, בתקופה זו לא היו זרועות נוספים לדלתת הנילוס. הייתה רק הזרוע הנקראת היום זרוע "ראשיד " שנשפכה לים התיכון ממזרח לעיר אלכסנדריה של היום שלא נבנתה עד אז. לדעתו זו ארץ פלשתים או פלשת הכלולה בכנען משתרעת עד אלכסנדריה של היום ועד לזרוע ראשיד של הנילוס . אותה אלכסנדריה ממנה הסתייג לאחר מכן הרמב"ם שכתב בהלכות מלכים "ואלכסנדריה בכלל האיסור". ואסר את הישוב בה מדין איסור החזרה והישיבה בארץ מצרים .

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS