יום ו', כו’ באב תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
איך נבחרה משפחת אהרון לכהונה , האם רק מכוח היותם קרובים למשה רבינו ? מסתבר שלא , אי אפשר להכחיש כי חברו כאן מספר מרכיבים . החל מזיהוי המרכיב הגנטי של עמרם הנושא את דודתו הזקנה , דרך המציאות של היותם המנהיגים הטבעיים -אל בחירתו של הקדוש ברוך הוא . אולם הכוהנים הם גם שליחי דידן ונבחרו " מתוך בני ישראל " . האם זאת ברית כהונת עולם ? מה פשר הברית הנוספת שנכרתה עם פנחס ? מפרשת " סבא קורח " על פי הרבי מקוצק ,שטען כי היה מצטרף לקורח - אפשר להבין יותר את פשר יצירת מעמד הכהונה לדורות .ומדוע כהני זמנינו אינם אלה העומדים בראש המאבק על העצמת נושא הר הבית .
07:21 (23/06/09) גדעון חרלפ

"אשר יחדיו נמתיק סוד... "לעתיד לבוא תהיה ההלכה כקורח" אהרן וקורח שניהם שווים" (מדרש רבה) (האר"י, ) "לו אני הייתי שם הייתי מצטרף לקורח" (הרבי מקוצק) מגדר מעמד הכהונה האם ברית כהונת עולם ?! מוגש ברגשי כבוד לידידי-הרב אהרון הכהן הוכברג שליט"א נערך: תמוז התשס"ז יולי 2007 עודכן : טבת התשס"ח ינואר 2008 עודכן: תמוז התשס"ט יוני 2009 D:\My Documents\מאמרים\מגדר מעמד הכהונה.doc מגדר מעמד הכהונה – האם ברית כהונת עולם ?! פרשת קנאות וקרבנות פינחס א. הפסיכוהיסטוריה של הכהונה אחת השאלות, שעלתה בשנים האחרונות, עם התחדשות והתגברות העליות להר הבית ולמקום המקדש היא מדוע הכוהנים והלויים המיוחסים שבישראל, שלכאורה יש להם יותר שייכות אל הקודש והמקדש אינם עומדים בראש מחנה המאבק לעליה להר הבית ולכינון המקדש. על מנת לברר את השאלה הפסיכוהיסטורית הזאת אנחנו נחזור אל חז"ל והתורה שבכתב. נסקור את השתלשלות בחירת מעמד הכהונה והלוויה, ואת מעמדם המיוחד של בני יעקב - משפחת שמעון ולוי, ואת המוטציה הגנטית של משפחת עמרם. נבדוק מדוע הודחו בני שמעון הקנאים גם הם מעבודת המשכן ומה הבטיח הקדוש ברוך הוא לפינחס שלא היה מובטח לו קודם כבנו של אלעזר הכהן. האם צדק קורח בביקורתו על משה ואהרן ? ב. הכפילות בפרשות המועדות אחת מנקודות המפתח להבנת מקומם של המעמדות הפנימיים בעם ישראל – מגדר מעמד הכהונה והלוויה - היא הבנת מקומה של פרשת קורבנות המועדים בפרשת פנחס דווקא. מיקום פרשת קרבנות פינחס בספר במדבר הוא לכאורה טעות העורך, שהרי היא היתה אמורה להיכתב יחד עם כל קורבנות היחיד והציבור בספר תורת כוהנים, הספר המיוחד לטומאה, טהרה וכפרה. ולהיפך, מדוע נשנו ציוויי המועדות ללא קרבנות בפרשת אמור בספר ויקרא ! ואכן כבר תמה על זה הרמב"ן בפרשת אמור אל הכוהנים : "דבר אל בני ישראל ואמרת להם אלה הם מועדי" אין לכוהנים עסק בענייני הקרבנות יותר מאשר לישראל !!! לכאורה גישת הרמב"ן היא נגד הגמרא במנחות (כ') הטוענת "כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלי מלח" !! ועל הכפילות בפרשת המועדות ישנה מחלוקת במשנה ובגמרא (מנחות מ"ה) אם פרשיות המועדות, שלכאורה נכפל ציוויין גם בפרשת אמור וגם בפרשת פינחס, הם ציווי אחד בפועל – דעתם של ר' שמעון בן ננס ורבי טרפון, או שהם שתי פרשיות שונות – דעתו של ר' עקיבא, שלכאורה לדעתו הייתה פרשת קרבנות פינחס אמורה להישנות בתורת כוהנים ולהיפך.ולהלן ההסבר. ג. התגלות כוח בני לאה שמעון ולוי את כוחם המיוחד מנהיגותם והמוטציה הגנטית הכוחנית והלאומנית של לוי ושמעון בניו מלאה אשתו, ביקש יעקב לבטל ולהסירם מלהיות שבט מאוחד היושב בסמיכות ועל נחלה טריטוריאלית רציפה. אולם את כוח לאה, עלמא דאיתכסיא, כוחה ורצונה של לאה לזוגיות הקדושה עם יעקב אבינו המוטמעים בבניו שמעון ולוי – לא הצליח יעקב לבטל, וכן לא הצליח לבטל את כוח השמיעה – ההתחברות השמיעתית הבלתי אמצעית אל השכינה שהתמצתה בשמעון.כן לא הצליח לבטל את יכולת ליווי הקדוש ברוך במשכנו על ידי לוי . הגבירה לאה – האם הדחויה "כביכול" – "עלמא דאיתכסיא" – קמה והפכה למציאות המתגלית בעולם הזה על ידי בניה. ד. ההבדל בין עזרת ישראל ועזרת כהנים במקדש על רקע זה, אפשר לנסות ולהבין את המחלוקת איך הייתה מובדלת עזרת כוהנים מעזרת ישראל במקדש, האם הייתה מובדלת בהפרשי מפלס, או שהייתה מובדלת במחיצה נמוכה – פסיפסין. לכאורה מה המחלוקת הרי יש הבדלה בכל מקרה ! אלא שיש כאן מעין מחלוקת על מימוש הגשמי של דרגת ההבדלה בין קדושת הכהנים לקדושת כלל ישראל והזיקה ביניהם . ה. הזיווג הקדוש של עמרם עם דודתו גם הזיווג הקדוש בין יוכבד, שהורתה בארץ ישראל, שנכללה בשבעים הנפש של שושלת בני ארץ ישראל, עם עמרם הצעיר היה זיווג תוך משפחתי מיוחד של האחיין עם דודתו הזקנה. נולדו להם אהרן, שהיה נביא עוד לפני משה ומרים, ונולדה מרים שגם היא הייתה בעלת כוחות רוחניים אדירים. רק לאחר מכן נולד משה, לאחר זיווגם השני – שהיה זיווג נגד הרציונל הקיומי. אולם עדין לא התברר ייחוסם המשפחתי הבלבדי והגנטי, למרות שראו את השכינה עם משה בתיבה. כך נזכר בפרשת שמות: "הם המדברים ...", דהיינו , בכוח מנהיגותם המעשית מתחיל כאן להתברר מעמד הכהונה הקדוש ואין כאן יחוס אבות או גנטיקה רוחנית בלבד. ישנו גם פן של מנהיגות מעשית ההופכת אותם למנהיגות על פי ה' !! ו. התגלות מצוות הקרבנות כפונקציה של הזמן המכונן התורה היא מסכת התגלות הקדושה בעולם החומרי. התורה, אף שקדמה לעולם, לא ניתנה בבת אחת לעם ישראל, אלא היא פרי התגלות לאורך זמן. מזמן בריאת בראשית, דרך זמן יציאת מצרים עד לכניסה לארץ ישראל. כמו שהתורה התגלתה לאורך זמן, כמו שהתגלתה קדושת השבת וקדושת המועדים לאורך זמן, גם קדושת האדם ישראל וקדושת הכהן התגלו לכל אורך הזמן ההיסטורי- הזמן המכונן - של התורה. מכאן אולי אפשר להסביר את התגלות פרשת המועדות פעמיים. פעם אחת בספר תורת כהנים -ללא קרבנות, ופעם נוספת בספר במדבר הכוללת את קרבנות המועדות. רק פרשת קרבנות חג השבועות נשנית פעמיים: על דעת ר' עקיבא מביאים בשבועות – פעם אחת שבעה כבשים, שני אילים ופר - על התגלות כוח הכהונה הגנטי במתן תורה, ופעם נוספת שבעה כבשים, פר ושני אילים על התגלות כוח האדם היהודי וכוח התורה לפני הכניסה לארץ. "אלמלא חג זה כמה יוסף איכא בשוקא" ?! כח הכהונה מתגלה יחד עם הגנטיקה הכללית והרוחנית של העם היהודי. ז. השתדלות בונה קדושה וכמו שהקדושה בזמן, במקום ובאדם מתגלית לאורך זמן, גם השגתה היא רציונאלית ופרי מגמתו והשתדלותו של האדם: "השתדלות של האדם בונה מקדש ומזבח במקום, השתדלות של האדם בונה קדושה בזמן, השתדלות של האדם בונה קדושה באדם ובכהן". וכן כתב הפרי צדיק: "מקדושת ישראל, נאצל קדושת הכוהנים" (פרי צדיק, אמור). לכן לא נחתמת בכורת משפחת אהרן לכהונה אלא רק עם קנאותו של פינחס, מהי קנאות ? יציאה מגדר הרציונליזם הטהור והאסתטי אל הקוד הגנטי הכוהני הסמוי, אל הכוח הפנימי של עם ישראל, המתגלה דווקא בכוהנים, יציאה אל מרחב הפעולה של שפיכת דם אחים אל מול מנהיגות חלשה ונבוכה. רק לאחר עליית הניגודיות הקדושה, מתגלה ברית השלום של פינחס – איחוד הניגודים הפנימיים. ח. פנחס הוא אליהו פינחס הוא אליהו !! לא נכתב אליהו הוא פינחס אף שפינחס היה לפני אליהו, אלא שיש כוח אליהו, כוח כהן ונביא הטמון בבני ישראל ומתגלה בפינחס שהוא אליהו. אולם זה לא מספיק; הכוח הכוהני הגנטי לא יכול לבוא לידי ביטוי מחודש לעולם מאחר שאין מאחריו גילוי קדושת ישראל בפועל. כשאין ריתחא דקדושא בישראל, יישארו הכוהנים העכשוויים לנשיאת כפיים בלבד, בבתי הכנסיות שבגבולין. וישאר בהם כוח היותם שלוחי רחמנא - "כי קדוש הוא לאלקיו" – בלבד - ולא מכוח קדושת ישראל –שלוחי דידן . לכן ביחזקאל נשמט הכהן הגדול מההקרבה ומוזכר הנשיא בלבד. וכן "דבר אל בני ישראל" -שבפרשת המועדות, ולא אל הכוהנים !!! ט. ברית פנחס כאמור, אף על פי שפינחס היה כהן לפני הריגת זמרי ומכוח מתנת והחלטת הקדוש ברוך הוא, עתה פינחס הוא כהן לדורות מצד הדין, שהרי כאן הוא פעל לכפרה על בני ישראל "ובתוכם" - שלא יצא מכללותם על ידי הקנאה והכעס (שפ"א, פינחס תרל"א). "והראה שאף שחטאו בני ישראל על כל זה יש בהם מי שינקום" (שם). על פי השפת אמת עם הסתלקותו של אהרן מתחילה עכשיו תקופה חדשה בעם ישראל, תקופה המתאפיינת, בעבודת התחתונים: "ועתה התחיל הדרך למצוא הכול על ידי יגיעה (שפת אמת, תרל"ט), ולכן וכן עתה מתחילה להיות הנהגה אחרת של דור באי הארץ", לכן נאמר "אז ישיר ישראל את השירה" ולא אז ישיר משה ובני ישראל כשירת הים. יש כאן מנין חדש ונוסף של בני ישראל וציווי מחודש להקרבת קרבנות מוספי המועדים, דהיינו, זה הזמן להתגלות מחודשת של הזמן הקדוש על ידי העם הקדוש במקום הקדוש על פי תורת הקודש. וזהו ההסבר של "קנאים פוגעים בו" – שהוא אינו בר מוות בסנהדרין, שעל פי הדין אין יכולת להמיתו ורק מי שמקנא לה' נשתנה הדין להורגו שכן דין תורה ?! "נמצא שבני ישראל משנים במעשיהם כל הנהגות התורה" (שפת אמת תרמ"ו). ולכן כאן מכוח אתערותא דלתתא של ההנהגה החדשה של באי הארץ נכתבת כאן פרשת בנות צלפחד, פרשת הנחלות של בני גד ובני ראובן – התגלות התורה על ידי פעולת התחתונים. ולכן דווקא כאן נזכרים שוב פרשות המועדות המחוברת עם פרשת הקרבנות, שעבודת הקרבנות של תמידין ו מוספין באה לקשר כל סדר הזמנים בשורשם ולגלות את שורש פינחס שהוא אליהו והוא מכוח של "בתוכם" של כל בני העם היהודי. י. בחירת הלוויים כידוע עם יציאת מצרים ומכת בכורות נבחרו הבכורות, פטר כל רחם להיות מוקדשים לה'. על כן לא ברורה חרטת הקב"ה כביכול מקדושה זו והמרת קדושת בכורי בני ישראל בלוויים. תוך זמן קצר מבחינה היסטורית , מתוך שש מאות אלף בני ישראל גברים, ברור שמספר הבכורות היה אמור להיות גדול מ- 22,000 כפי שנספרו בתחילת במדבר. ען כן צריך לפרש כי הבכורות שנתקדשו הם בכורות בני ישראל שנולדו מעתה, בשנה הראשונה והשניה ליצירת מצרים ולא כל בכורות בני ישראל הבוגרים שהיו ביציאת מצרים. מאחר שבכורות אלה הם עדיין קטנים בני שנה ואינם יכולים בפועל לשרת במשכן, הרי שהיה צורך למצוא תחליף למשרתים בקודש ולאו דווקא בכורים בוגרים. ובכל אופן מה פשר החרטה כביכול של הקב"ה מבחירת הבכורים ! כבר בלידת לוי אמרה לאה הפעם ילווה אישי אלי ? ועל כן קרא שמו לוי – דווקא יעקב הכיר בו בשמו שהוא תכונתו – ליווי לשכינה הקדושה בעתיד. אלא שהיה קודם כל צורך לעבור שלב מוקדם של היות הלוויים מתוך בני ישראל. יא. בחירת הכהנים בפרשת משפטים הקב"ה מצווה על משה, אהרן, נדב ואביהוא ושבעים הזקנים לעלות להר, כולם כשווים ולהשתחוות לה'. לפתע בפרשת תצווה השיוויון בטל ונבחרת משפחת אהרון . נאמר: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו איתו מתוך בני ישראל לכהנו לי". לאחר מכן, בחטא העגל, הצטרפו למשה כל בני לוי למלחמת אחים להרג של שלשת אלפים מאחיהם סוגדי עגל הזהב. לאחר מכן מוזכר כי הלוויים חונים מסביב למשכן עוד לפני המרת הבכורות בלוויים. גם בספר במדבר מוזכר "ואני הנה לקחתי את הלוויים מתוך בני ישראל – תחת כל בכור כי לי כל בכור". עם סיום פרשת קורח שוב נאמר "ולקחתי את הלוויים מתוך בני ישראל" – בפעם השלישית. הנה בחירת הלוויים חייבת להתבצע כבחירה מתוך עם ישראל כולו. יב. שלוחי רחמנא שהם גם שלוחי דידן ?! הבבלי , בשלשה מקומות (בנדרים ל"ה, קידושין כ"ג, יומא י"ט) שואל את השאלה אם כהנים הם שלוחי רחמנא או שלוחי דידן. בגמרא בקידושין משמע מדברי ברייתא שהם שלוחי רחמנא אולם בנדרים וביומא, לגמרא לא פשוט עניין זה והיא ממשיכה להיסתפק בסוגיה . לרמב"ם, בהלכות נדרים (פרק ו') פשוט, שהכהנים המקריבים הם שלוחי רחמנא לכל דבר ועניין ולכל סוגי הקרבנות ואם אדם מדיר בהנאה את חברו הכהן, חברו הכהן יכול להקריב את קרבנותיו. גם ישנה סברא פשוטה שהכהנים הם שלוחי רחמנא , כי מאחר שהיהודי הפשוט לא יכול להקריב במשכן הוא גם לא יכול למנות לכאורה שליח להקרבה. דעת התוס' בקידושין שונה במעט כאשר ברור לתוס' כי הכהנים הם שלוחי רחמנא ושאלת הגמרא לדעתם היא אם יש בהם גם במקצת צד היותם גם שלוחי דידן. כאשר הכהנים שהם שליחי דידן בעל כרחינו ומכח ציווי שכינה אף על פי שאיננו רוצים ואף על פי שאסור לישראל להקריב והרי אנו נהנים מעבודת הכהנים בקודש וכן מתוצאות עבודתם בקודש . יג. מתוך בני ישראל הביטוי "מתוך בני ישראל" יתפרש אם כן על פי הרמב"ם כמ"ם היתרון ולא כמ"ם היחס. קורח חשב כנראה כי הכהונה איננה ברית מלח והכהנים הם שליחי דידן. ולכן אולי לעתיד לבוא במקדש יחזקאל הנשיא יכול להקריב ואולי גם זה מה שהקטיר המלך עוזיה במקדש מכח סברא זו. גם הרמב"ם בהלכותיו קבע כי כל מי שרוצה להקדיש את עצמו יהיה ככהן וכלוי (סוף הלכות שמיטה ויובל). הרי שלא פסל את אפשרות היות הכהונה כהונה אישית ולא כהונה מכח קביעת ה' בלבד. לסברא זו היו חברים:" מאתים וחמישים נשיאי עדה קריאי מועד, ואנשי שם" שמצדיקים את סברת הרב מקוצק כי אם הוא היה שם הוא היה מצטרף ל"סבא" קורח ,ואת דעת האר"י הקדוש כי לעתיד לבוא תהיה הלכה כקורח. מאחר שלעתיד לבוא עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, דהיינו עיגול שאין בו שום מדרגות שהכל שווים בו. והוא בבחינת אור מקיף כמו בית מלא ספרים וכמו טלית שכולה תכלת שאינם נצרכים לציצית או למזוזה מייצגים. יד. כהונה לעתיד לבוא לעתיד לבוא נאמר על קורח בתפילת חנה " ה' ממית ומחיה , מוריד שאול ויעל" (פרי צדיק, קורח על פי מדרש רבה קורח פרשה י"ח , י"ג ). אהרן הוא "שושבינא דמטרוניתא". כן כתב הרמב"ן :"וחלילה שהיה שבט משרתי אלקינו ר"ן קרואים ונשיאים בני מרי מבעטים ברבים ובגדול שבהם ומלינים על ה'". "והכהן נבחר ע"י השי"ת. ובחר באהרן הכהן להיות קדוש מרחם הוא וזרעו עד סוף כל הדורות ואין זה מעבודתו רק מה שנתן לו השי"ת עבודת מתנה ועל ידיהם נמשך קדושה לכלל ישראל." (שפת אמת, קורח, תרל"א) הנה נתברר כי "עבודת מתנה" או ברית מלח" הכוונה היא שכהנים הופכים למעין חלק מן השכינה ולצד השכינה וכחלק נמשך ממנה . דהיינו, גופם הופך להיות חפץ קדוש מוחשי המובנה בברית כמו המלח העולה בעצמו על מזבח ירושלים כ"בארות השבע" בברית אברהם ואבימלך ו"כגלעד" בין יעקב ללבן. הנה מתברר כי הכהנים הם שליחי רחמנא שהם גם שליחי דידן מתוך בני ישראל.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS