יום ו', ב’ באייר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
בראש השנה של שנת תשס"ז שחל בשבת , נשמעה לראשונה בבית הדין של הסנהדרין החדשה תקיעת השופר . האם נתמיד ונתקע בשופר של מצוה בשבת כדעת רבי יוחנן בן זכאי וכדעת האלפסי ?או שנתמיד בשמירת גזירת האמורא רבה הבבלי שגזר איסור על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת . האם תתפשט קדושת ירושלים למלוא היקיפיה בין הר נוף למעלה אדומים לעיניין זה ?
19:15 (08/09/09) גדעון חרלפ

"ותתן לנו את יום השבת ואת יום הזכרון הזה, יום תרועה...." (תפילת שמונה עשרה לראש השנה, מחזור ארץ ישראל) תקיעת שופר במעלה אדומים בראש השנה שחל בשבת נערך: תשרי התשס"ז ספטמבר 2006 עדכון: אייר התשס"ז מאי 2007 עדכון: חשוון התשס"ט אוקטובר 2008 עדכון: אלול התשס"ט ספטמבר 2009 D:\My Documents\מאמרים\תקיעת שופר במ.א..doc מפתחות 1. מבוא 2. מקורות 3. האם מעלת הערים בתחום ירושלים לעניין תקיעת שופר בשבת ראש השנה היא בזמן המקדש בלבד, אם היא מדאורייתא או מדרבנן ועל אכילת קרבנות בערים סמוכות לירושלים. 4. מעלה אדומים אם היא בתחום ירושלים לענין תקיעת שופר בשבת. 5. מעלה אדומים אם היא בתחום ירושלים מדין סמוך ונראה לענין קריאת מגילה בפורים. 6. מעלה אדומים אם היא בתחום ירושלים על פי ספר יחזקאל ועל פי הרמב"ם שסובר ש"מקדש" כולל את כל שטח העיר ירושלים. 7. על החפיפה בזמן בין ראש השנה לשבת קודש והקשר בין שבת למועדות השנה במקדש ובגבולין. 8. מסקנות. "פעם אחת חל להיות ראש השנה בשבת והיו כל הערים מתכנסין. אמר להם ר' יוחנן בן זכאי לבני בתירה: נתקע ? אמרו לו: נדון. אמר להם נתקע ואחר כך נדון. לאחר שתקעו אמרו לו: נדון !! אמר להם כבר נשמעה קרן ביבנה ואין משיבין לאחר מעשה". (ראש השנה, כ"ט) 1. מבוא בעקבות החידוש בשנת התשס"ז בה הוחלט בסנהדרין החדשה להתיר תקיעת שופר בירושלים סמוך למקדש ביום הראשון של ראש השנה התשס"ז שחל בשבת ולאחר ששמעתי את קול השופר בבית הכנסת בתוככי ירושלים הקדושה, באתי, אני הקטן, לבדוק ולעיין אם גם בעירנו המעטירה מעלה אדומים יש לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת מדין שהיא סמוכה לירושלים. ואף על פי שחברי החליטו בדבר להסכים לתקיעת שופר בירושלים בראש השנה שחל בשבת. בכל אופן באותה תפילת שחרית ומוסף של ראש השנה נרתעו מלבוא ולבצע את מה שפסקו, והתגלתה והתבררה בדיעבד דעת ר' יוחנן בן זכאי שתקע בראש השנה שחל בשבת ולא חש לדיון תורני בסוגיה והתברר כדבריו כי המעשה הוא המוכיח ואין אחרי המעשה כל הרהור כלל. ויזכנו ה' לתקוע בקול שופר בכל מרחבי ירושלים המקדשית במהרה בימינו אמן. 2. המקורות 2.1 איתא במשנה "ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא תוקעין וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד" (ראש השנה, ריש פרק ד'). 2.2 ובגמרא שם בבלי (ראש השנה ל') פורטו ארבעה תנאים לתקיעה בראש השנה שחל בשבת עבור הערים שבסביבות ירושלים: "רואה – פרט ליושבת בנחל, שומעת – פרט ליושבת בראש ההר, קרובה – פרט ליושבת חוץ לתחום, ויכולה לבוא – פרט למפסיק לה נהרא". 2.3 ועל זה נכתב בירושלמי "והוא שיהו כל הדרכים האלו בה; רואה ואינה שומעת כגון ירושלים מלמעלן והעיר מלמטן; שומעת ואינה רואה – ההר מפסיק. רואה ושומעת וקרובה ואינה יכולה לבוא הנחל מפסיק". 2.4 ועל פי מקורות אלה כתב הרמב"ם בהלכות ראש השנה (פ"ב ה"ו והלכה ח'): "כשגזרו שלא לתקוע בשבת לא גזרו אלא במקום שאין בו בית דין אבל בזמן שהיה בית המקדש קיים והיה בית דין הגדול בירושלים היו הכל תוקעין בירושלים בשבת. כל זמן שבית דין יושבין, ולא אנשי ירושלים בלבד אלא כל עיר שהיתה בתוך תחום ירושלים והיתה רואה ירושלים, לא שתהיה בתוך ירושלים, והיתה שומעת קול תקיעת ירושלים, לא שתהיה בראש ההר והיתה יכולה לבוא בירושלים – לא שיהיה הר מפסיק ביניהם. אנשי אותה העיר היו תוקעים בשבת כירושלים אבל בשאר ערי ישראל לא היו תוקעים. 2.5 ובהלכה כתב: "ובזמן הזה שחרב בית המקדש כל מקום שיש בו בית דין קבוע והוא שיהיה סמוך בארץ ישראל תוקעים בו בשבת. ואין תוקעים בשבת אלא בבית דין שקידשו את החודש, אבל שאר בתי דינין אין תוקעים בהן אף על פי שהן סמוכין. ואין תוקעין אלא בפני בית דין גדול בלבד כל זמן שהן יושבין ואפילו ננערו לעמוד ולא עמדו תוקעין בפניהם אבל חוץ לבית דין אין תוקעין. ולמה תוקעין בפני בית דין מפני שבית דין זריזין הן ולא יבואו התוקעין להעביר השופר בפניהם ברשות הרבים שבית דין מזהירין את העם ומודיעים אותן". 2.6 ובהלכה י' כתב: "בזמן הזה שאנו עושין שני ימים בגלות, כדרך שתוקעין בראשון תוקעין בשני ואם חל להיות יום ראשון להיות בשבת ולא היה במקום בית דין הראשון לתקוע – תוקעין בשני בלבד". 3. "ועוד זאת היתה ירושלים יתרה על יבנה" – אם מעלת ירושלים והערים בתחום ירושלים לענין תקיעה בשבת ראש השנה היא עד זמן החורבן בלבד או גם אחריו ? 3.1 ישנה מחלוקת אם מעלתה של ירושלים על יבנה לתקוע גם בערים הקרובות לירושלים בשבת ראש השנה, היתה מעלה לפני החורבן, סמוך לחורבן או לאחריו. מצאנו שלוש בעיות בסוגיא זו: 3.1.1 דעת רש"י – מעלתה זאת של ירושלים היתה כאשר ירושלים היתה בבנינה (לפני החורבן והמקדש) וכן כתב הריטב"א ופירש התוספות יום טוב בדעת רש"י, ירושלים בבנינה – כאשר יש בה בית דין (לסברת התוספות יום טוב אין סימוכין בלשון רש"י). 3.1.2 דעת הראב"ד בהשגות כי מאחר שבזמן המקדש לא היו תוקעים בירושלים בשבת אלא רק במקדש, קל וחומר שלא היו תוקעים בערים הסמוכות לירושלים. אם כן מעלתה של ירושלים לתקיעה בשבת ראש השנה בערים הסמוכות לירושלים היתה חלק מתקנת ר' יוחנן בן זכאי, ומעלה זאת תקפה לאחר החורבן 3.1.3 דעה שלישית: מעלת ירושלים לתקיעת שופר בשבת ראש השנה בערים וסביבותיה הינה מעלה קבועה הן לפני החורבן והן לאחר החורבן. כן פירש ה"יד אהרן" על הטור (תקפ"ח) לדעת רש"י שתקיעה בשבת ראש השנה סביב ירושלים היא בזמן ירושלים בבנינה – שכל הגדולה ואנשי הצורה עדיין יושבין בה". ויש שהסבירו (אור דרום) כיאף שהיתה ירושלים בבנינה והיה המקדש קיים לא תקעו בה מאחר שכל תושבי ירושלים הגיעו למקדש אולם בערים מסביבה – תקעו בשבת. וכן משמע מהתוספות ( ) וכן הרמב"ם. 4. האם תקיעה בשבת ראש השנה בעיירות הסמוכות לירושלים היא מדאורייתא או מתקנת חכמים ואם מותר יהיה לאכול שלמים בעיירות אלו הסמוכות כמו מעלה אדומים. בשילה היה תחום בכל הנראה ללא חומה ובתחום זה היה מותר לאכול את הקרבנות בירושלים – נקבעה חומה או גבולות ירושלים המקדשית ע"פ נביא ושתי תודות ושיר. לעתיד לבוא ביחזקאל , מוזכרת חומה לירושלים בגודל י"ב על י"ב מיל , מהר נוף במערב ועד מעלה אדומים במזרח . הנביא זכריה לעומתו קובע – "פרזות תשב ירושלים" . על פי המשנה בכלים והרמב"ם שבעקבותיה "ירושלים מקודשת משאר העיירות המוקפות חומה שאוכלים קודשים קלים ומעשר שני לפנים מחומתה (רמב"ם בית הבחירה, ז', ד') . על חומת העיר אפשר להוסיף על ידי תהלוכה עם "שתי תודות שאחריהם פוסע בית הדין, (רמב"ם בית הבחירה ז', י"ב). לא מוזכר ברמב"ם כי יש צורך לבנות חומה לצורך העיניין . כל זאת כאשר במדבר ובמשכן שילה היו נאכלים קדשים קלים "בכל הרואה" דהיינו כאשר יש קו ראייה ישיר למשכן שילה. לאחרונה מצא החוקר זא'בו ארליך כתלים נמוכים המסמנים לדעתו את הגבול של "כל הרואה ". כאן בירושלים אין צורך "בראיה" דווקא אלא במציאות של חומה. ועל כן יש לשאול אם בירושלים החדשה גם יאכלו שלמים ואם יש להחיל ולהתיר אכילה "בכל הרואה" אף על פי שאין חומה לכאורה ישנה מחלוקת בין יחזקאל המתאר את חומת ירושלים העתידית בפרוט רב, ירושלים בגודל י"ב על י"ב מיל לבין זכריה הקובע "פרזות תשב ירושלים" .גם "נותר" מן קרבן השלמים או קרבן הפסח היוצא מירושלים נשרף מיד (רמב"ם קרבן פסח פ"ד, ג' והלכות פסולי המוקדש פ"י, ח'). מעלה אדומים - האם היא בתחום ירושלים לענין תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת אפילו לא בבית דין. 5.1 המציאות מעלה אדומים היא עיר סמוכה לירושלים ובמרחק של כ- 6 ק"מ ממנה. העיר נמצאת במדרון המזרחי של הר הזיתים. אין רצף בנוי יהודי בין ירושלים למעלה אדומים למעט רצף בנוי ערבי דרך שכונות רס אל עמוד ועזריה. כיום ישנה גדר הפרדה (נהר ?) המונעות מעבר רגלי ליחידים יהודים ! דרך הרצף הבנוי. ישנו שער ומסוף לערבים בלבד. מעלה אדומים נמוכה מירושלים בכ- 200 מ' גובה. אולם היא רואה את האקרופוליס של ירושלים היהודית הבנויה של הגבעה הצרפתית והאוניברסיטה העברית. כמו כן מעלה אדומים נמצאת רובה בתוך י"ב מיל על י"ב מיל של ירושלים המקודשת על פי ספר יחזקאל. (ראה מפה מצ"ב). מבחינה מוניציפלית ירושלים ומעלה אדומים הינן שתי ערים נפרדות, בניגוד לשכונת רמת שלמה או רמות שאף על פי שאין רצף בנוי בינם לבין ירושלים אולם הם תחת אותה רשות עירונית. 5.2 ניתוח המצב ההלכתי 5.2.1 מעלה אדומים מקיימת תנאי אחד בלבד מארבעת התנאים המופיעים בהלכה לענין תקיעת שופר בשבת והוא התנאי של רואה. 5.2.2 קרובה – פרט ליושבת חוץ לתחום לפני שנים מועטות אפשר היה ללכת לירושלים בשבת דרך עזריה שם יש רצף בנוי אמנם לא יהודי. כיום האפשרות היחידה להגיע לירושלים רגלי היא דרך כביש ירושלים ים המלח במרחק של כ- 5 ק"מ, יותר מתחום שבת. תחום השיפוטי של הערים מעלה אדומים וירושלים נושקים והשאלה אם יש לזה משמעות של סמוכין – להלכה ! אולי רצף בנוי, גם אם הוא ערבי, מראה על חיבור אורבני ועל עיר אחת על פי ההלכה ואיננו מצריך ערוב תחומין. 5.2.3 ויכולה לבוא מרחק של כ- 6 ק"מ לאורך כביש הגישה לירושלים היא בטווח הליכה בינונית ובכל אופן אין "נהר" המונע גישה והדורש חילול שבת. 5.2.4 שומעת נראה שאם יתקעו בשופר בראש הר הזיתים לא ישמע קול שופר במעלה אדומים. 5.2.5 מסקנות נמצאנו למדים שמתוך ארבע הדרישות (החליפיות ?!) להתיר תקיעת שופר בשבת במעלה אדומים – מעלה אדומים מקיימת אחד מתוך ארבעה תנאים המופיעים בהלכה. אם נסבור כאן שהבבלי חולק על הירושלמי ולא דורש את מילוי כל ארבעת התנאים נוכל לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת. בכל מקרה יש להקים בית דין בעיר שנוכל לצרף את דעת הרי'ף ודעימיה שאפשר לתקוע בכל מקום שיש בית דין גם ללא ההיתר של סמיכות לירושלים. 6. מעלה אדומים אם היא בתחום ירושלים מדין סמוך ונראה לענין קריאת מגילה בפורים החילוק בין דין סמוך ונראה בהלכות פורים וסמוך, נראה, קרובה ויכולה לבוא בדין שופר של ראש השנה. ידוע כי בדין "סמוך ונראה" לעניין קריאת מגילה בט"ו באדר מספיק תנאי אחד; או סמוך או נראה ולא נדרשים ארבעה תנאים הכרחיים כפי שמשתמע על פי הירושלמי הנ"ל. אפשר להסביר בפשטות כי גם לענין שופר בשבת ראש השנה נדרש תנאי אחד להיתר אחד ולא כפי הירושלמי - והבבלי חולק על הירושלמי. יש שתרצו – (הטורי אבן למגילה ג') כי מאחר והתקיעה כאן היא מצווה חד פעמית אולם בפורים נפישי מצוות ואי אפשר שלא יתעוררו הערים הסמוכות אלה באלה ואם יקבעו בהם ימי פורים נפרדים יראה הדבר כחוכא ואיטלולא. 6. מעלה אדומים אם היא בתחום ירושלים על פי ספר יחזקאל ועל פי הרמב"ם שסובר ש"מקדש" כולל את כל שטח העיר ירושלים. 6.1 סדרת הרמב"ם שירושלים היא בכלל המקדש כבר כתב הרמב"ם בפירושו למשנה (זבחים י"ד, ח') כי ירושלים נקראה נחלה בגלל קביעות קדושתה וקיומה לעולמים.וכתב: "וכבר ביאר נצחיות קדושתה ואמר זאת מנוחתי עדי עד. בהמשך ביד החזקה כותב הרמב"ם: "כי קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה – ושכינה אינה בטלה". על מהות הבחירה הנצחית בירושלים כבר הסביר הרבי מלובביץ כי מאחר שמלכות בית דוד היא נצחית וירושלים נקראת עיר דוד. מלכותו של דוד כמלך על כל ישראל התבססה רק כשבא לירושלים. "הרי בכח זה נעשה גם המקום הגשמי דירושלים מוכשר וראוי וכלי לקבל את הבחירה הנצחית בירושלים". אולם מפשטות דברי הרמב"ם נראה ההיפך מאחר שציטט את הפסוקים כי ירושלים היא נחלת הקב"ה –"זאת נחלתי עדי עד" – דהיינו עיקר קדושתה היא בגלל היותה נחלת ה' ולאו דווקא נחלת דוד. אולם המקור לסברתו של הרמב"ם על הזהות בין ירושלים למקדש הוא מהמשנה בשקלים פ"א ה"ג, שם נכתב: בחמישה עשר שולחנות היו יושבים במדינה, בכ"ה ישבו במקדש" ... אע"פ שאפשר לפרש בפשיטות כי בירושלים לא ישבו כלל אלא הצבת השולחנות לאיסוף השקלים בירושלים היתה בהר הבית בלבד. אולם בכל אופן כתב בפרוש הרמב"ם בפרושו על המשנה (בראש השנה פ"ד, א') "כבר ביארנו פעמיים כי מקדש תקרא ירושלים כולה. ברור הוא שאין לירושלים דין מקדש וכל דיני המקדש אינם חלים בירושלים למעט אלו שנשנו בפרוש, מצוות לולב ומצוות תקיעת שופר, ולכן לא ברורה משמעות הקריאה בלבד לירושלים בשם מקדש. ע"פ הרמב"ם. 7. על החפיפה בזמן בין ראש השנה לשבת קודש במקדש ובגבולין ברובה הגדול של ארץ ישראל, בזמן קידוש החודש על פי הראיה, בפרוס חודש תשרי לא היה לציבור כל אפשרות למידע על המולד המתחדש. כבר הגיע יום כ"ט באלול, העם כבר הכין ביום זה את ההכנות לשבת קודש, בפמוטים הועמדו נרות ואין אשת הבית יודעת אם לברך של שבת בלבד או להוסיף אשר קידשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב וברכת שהחיינו. אם אותו מקום הוא סמוך ונראה לירושלים, יש סיכוי שישמעו את תקיעת ירושלים או יראו ממקום גבוה את ההמון מתקבץ לחצר המקדש. אולם כל שאר העם נאלצים לחגוג מספק יום טוב ראשון של ראש השנה - תוך החמצת העיקר – תקיעת השופר. רק במקדש ובירושלים מסביבו ישנה אפשרות לתקוע תקיעה מדאורייתא אחרי שהוכרע בבית הדין או בבית הועד או בסנהדרין, כי היום, שבת קודש, הוא גם היום הראשון של השנה החדשה. עלל פי גזירת האמורא רבה מפומבדותא, די בספק ראש השנה כדי לבטל תקיעת שופר מן התורה ולהישאר במצב של זכרון תרועה בלבד. על דרך הפשט זהו הסברו וחידושו של הפני יהושע לאיחוד הדעות בין הבבלי והירושלמי: מאחר ורוב המקומות ורוב הזמנים בגבולין ישנו מצב של ספק ראש השנה לעומת שבת הוודאית וקיום חשש טלטול בשבת. (או שלא היה מלכתחילה חיוב מדאורייתא לתקיעת שופר בגבולין, הנשקה, סמואל). נימוקים מחשבתיים למניעת תקיעת שופר בשבת ראש השנה ישנה קורלציה זהותית לכאורה בין השבת השבועית – וראש השנה השנתי בכמה רמות. גם שבת וגם ראש השנה הם עדות לחידוש העולם על ידי הבורא. שבת עדות לששת ימי המעשה ולמחזור השבועי היומי. ראש השנה, יום הרת עולם, היא עדות לשנה הראשונה של בריאת העולם, תחילת המחזור השמשי של סיבוב כדור הארץ סביב השמש. שני המועדים כאחד מעידים על בריאת העולם. לקביעת שני המועדים אין לכאורה כל חידוש אסטרונומי הידוע הנראה שהרי תחילת מחזור השבוע ותחילת מחזור השנה יכולים להיות גם בימים אחרים או בראשי חודשים אחרים. אלא שנקבעו המאורות ברקיע השמים (לאחר הפרדת היום והלילה, האור והחושך). ומשם התחילה ספירת מחזור הזמן הקדוש. לכן לכאורה אולי ישנו יתור בין שני המאורעות הזמן הקדוש ואם שבת הגיעה למועד חודש תשרי אולי מיותרת היא תקיעת השופר בראש השנה שחל בשבת. אולם אם נסבור נימוק זה נצטרך לבטל כליל את מצוות התקיעה בשבת ראש השנה גם במקדש ובבית הועד ולאו דווקא בגבולין. ישנו הסבר הפוך ונוסף אפשרי לביטול התקיעה בשבת ראש השנה כפי שהביא ידידי פרופ' הלל וויס: "כביכול השבת מהותה שביתה והקול מהותו עשייה של "ויאמר אלקים יהי אור". וכאשר ישנה אחדות בזמן בין ראש השנה לשבת עולה סתירה בין עשיה ושביתה ולכן התקיעה נדחית. גם לפי נימוק זה לכאורה אין לתקוע בשופר גם בשבת ראש השנה במקדש. נוכל להסביר על פי שני ההסברים אלו כי אכן על דרך האמת גם בשבת ראש השנה אכן אין צורך בתקיעה בפועל אלא הסתפקות בזכרון תרועה. אולם במקדש ירושלים או בירושלים המקדשית שכולה מקדש אין סתירה. במקום הקודש שם נושקים ארץ ושמים מתאחדים ההפכים. שביתה היא גם עשייה ועשייה היא בכלל שביתה גם שם מתאחדים ובאים לידי ביטוי אחדות שתי קדושות הראשית בתקיעת השופר: קדושת המחזור השבועי וקדושת המחזור השמשי השנתי. בירושלים המקדשית וערי סביבתה נתקע בשופר של יעל בשבת קודש של ראש השנה הקדושה. תפוצה לתגובה ולהערות ולהסכמה הרב יהושע כץ הרב מרדכי נגארי הרב נחום רבינוביץ הרב יצחק שילת הרב אברהם דויטש הרב פרופ' איתמר ורהפטיג הרב יהודה פריס הרב יוסף פרנקל הרב השופט בן ציון גרינברגר הרב יהודה זולדן הרב אלישע אבינר הרב ארי כהן הרב חיים מרקוביץ הרב צבי שטמפפר הרב פרופ' דויד הנשקה הרב ישראל אברהם שריר הרב מנחם בורשטיין הרב פרופ' דניאל מיכלסון הרב ישראל אריאל הרב יוסף יחיאל אלבוים הרב עו"ד אהרן שטכלברג הרב צבי גולדפישר אריאל ישראל, יצהר הרב צבי עידאן הרב חיים סבתו הרב אלישע אבינר הרב דוב שטיין הרב יצחק גינצבורג הרב יהודה עציון הרב דניאל מילר הרב פרופ' הלל וויס הרב יוסי פלאי הרב שמעון, רחוב הקתרוס

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS