יום ה', כה’ באדר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
עוד לפני כיבושי דוד המלך במרחב השמי , כבר שאול הגיע עם צבאו אל חומת שור ליד איסמעיליה והאגם המר בדרום וצפונה אל ארם צובה . שבטים עיבריים הגיעו בחסותו אל הפרת , מדוע ניסו התרגומים וחוקרי המקרא להפוך את גרסאות הגבולות המוזכרים בספר שמואל ?
09:27 (22/10/09) גדעון חרלפ

גבולות ממלכת שאול ממלכת ישראל המאוחדת הראשונה ממצרים ועד צובה ועד פרת נערך: חשוון התש"ע אוקטובר 2009 D:\My Documents\מאמרים\גבולות ממלכת שאול.doc א. שאול המלך, בן שבט בנימין, נודע במלחמותיו הרבות נגד עמלק, פלישתים, מואב ובני עמון. אולם גבולות ממלכתו, ממלכת ישראל המאוחדת הראשונה, נותרו עלומים ובספק אצל חוקרי המקרא. כן נכתב לאחר מלחמתו בעמלק: "ויך שאול את עמלק מחוילה עד שור אשר על פני מצרים". דהיינו, מיד עם ראשית מלכותו הצליח שאול (שמואל א', ט"ו) להדביר את מלכות עמלק, צבאו ומלכו בכל אזור דרום ארץ ישראל, מדרום דרום מערב של ארץ ישראל - ארץ החוילה , ועד שור – היא מקום חומת מזרח מצרים על גבול ארץ ישראל באזור האגם המר ואגם תמסח של היום. עוד לפני כן נכתב: "ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל אויביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלישתים ובכל אשר יפנה - ירשיע" (שמואל א', י"ד). ב. מתברר כי "לכידת המלוכה" – דהיינו הפעולה המינהלית והערכית של השלמת ביסוס ויצוב מלכותו ביחס לכל עם ישראל וארץ ישראל, הייתה בפועל על ידי מלחמותיו החיצוניות נגד מואב, עמון, אדום, מלכי צובה והפלשתים[1]. על עצם מלחמותיו עם מלכויות הסביבה, מואב, עמון ואדום לא נשמע כל ערעור מצד חוקרי המקרא. על אף שלא נמצא איזכור בכתובים לכל פרוט על מלחמותיו אלו כמו שנזכרו מלחמותיו עם עמלק ופלישתים. אולם נשמעה טענה רצינית על מלחמותיו בארם צובה הרחוקים היא ארם המושלת מצפון לארם דמשק בואכה חל'ב של היום. עוד בטרם נודע ערעור זה על המרחק הרב אליו הגיעה ממלכת ישראל הראשונה בימות שאול, ערערו רבים וטובים על האיזכור הנוסף בשמואל על גבולות ממלכת שאול. כך נכתב על המלכת איש בושת בן שאול לאחר מותו של שאול: "ואבנר בן נר לקח את איש בושת בן שאול ויעבירהו מחניים וימליכהו אל הגלעד ואל האשורי (על בית אשר, תרגום) ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימין ועל ישראל כולו " (שמואל ב', ב'). ג. כאן נזכר במפורש כי הגלעד והאשורי היה בשליטת בית שאול. האם המלכתו של אבנר שר צבא שאול את איש בושת היתה המלכה וירטואלית על מחוזות רחוקים בלבד ? מסתבר כי רוב החוקרים נטו להפריך את שליטת בית שאול על האשורי ופרשו פסוק זה בעיקר על פי גרסאות התרגומים למיניהם: "ואל האשורי" – על בית אשר – תרגום. "ואל האשורי" – הגשורי – תרגום סורי ולטיני. על פי תרגומים אלו שהם בניגוד לפשט הכתוב המצביע על מלחמה באזור הצפוני הרחוק השייך לאשורי, כדוגמת האיזכור של מלחמה "במלכי צובה", שליטת בית שאול היתה או על הגליל העליון הצפוני בלבד – נחלת אשר[2], או על איזור גשור ומעכה בדרום ובמזרח רמת הגולן של היום. על פי הידוע ,לאחר מלחמת משה בעוג מלך הבשן הייתה שליטה ישראלית בכל מזרח הירדן, הגולן, חבל גדור, גשור ומעכה ועד החרמון[3]. על אף השליטה הממלכתית שם, נשארו ארץ גשור ומעכה כמובלעות של אוכלוסיה נוכרית, כן כתב ביהושע "ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה" (יהושע י"ג). כנראה שלאחר מכן הגיעו לשם גם מתיישבים מבני ישראל[4] או שהיו ישובים שם בערבוביה[5] . אולם לאחר מכן נכתב בדברי הימים א', כ', כ"ג) ויקח גשור וארם את חוות יאיר מאיתם את קנת ואת בנותיה ששים עיר". ד. חיזוק לשליטה המזרחית של בני ישראל עד נהר פרת ניתן למצוא בדברי הימים: "ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת ... ובימי שאול עשו (בני ראובן) מלחמה עם ההגריאים ויפלו בידם וישבו באהליהם על פני כל מזרח לגלעד אנשים נושאי מגן וחרב ודורכי קשת ולמודי מלחמה ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב וישבו תחתיהם... עד הגולה ... " !!!! (שם). (דברי הימים א', ה') ה. ברטל (שם) כתב שאין לקבל את הרחבת הגבולות הצפון-מזרחית, מאחר ששאול המלך עצמו לא נזכר כאן אלא רק "ובימי שאול". אולם נראה לכאורה להיפך כי דווקא מכוח התחזקותו של שאול וממלכתו יכלו בני ראובן, גד וחצי המנשה שמנו מספר רב של לוחמים לפעול בצורה עצמאית ולהרחיב פיסית את שלטון עם ישראל הרחק הרחק עד לסוף גבולות ההבטחה המוזכרת אצל אברהם, משה ויהושע – "עד הנהר הגדול" – הוא נהר פרת. מפרשנותי זאת נראה כי ניתן לאמת את גרסת הכתוב "ואל האשורי". מכח איזכורים אלו של בני ראובן ומכח האיזכור של מלחמת שאול במלכי צובה הצפונית. כנראה שעד לשם ישבו בני אשר אמנם כמיעוט אתני או כדעתו של בן ציון לוריא שכתב כי באזורי דמשק וארם נשארו עברים עוד מימי אברהם אבינו[6] . זאת בהמשך לשופט נוסף, עתניאל בן קנז שגם עליו נכתב עליו כי נלחם "בכושן רשעתיים – מלך ארם נהריים". דהיינו, ידו הארוכה של עם ישראל שלטה בזמנים ההם במרחב השמי באופן משמעותי וניכר. ביביליוגרפיה ברטל אריה, מלכות שאול, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב. לוריא בן ציון, שאול ובנימין, ירושלים, 1970. [1] בניגוד למנהיגי זמנינו הסוברים כי ראשית יש ללכד את העם פנימית ואחר כך ישקלו אם לצאת למלחמות נגד האויבים . [2] ראה מאמרי – נחלת אשר באתרי : ישראל המקדשית. [3] ראה מאמרי – ממקדש ירושלים למלכות החרמון באתרי: ישראל המקדשית. [4] אריה ברטל, מלכות שאול, עמ' 103 [5] וכן יבין [6] ראה במאמרי : דמשק, עירו של אליעזר עבד אברהם.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS