יום ש', ז’ בכסלו תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
אם יש את נפשך לדעת מדוע לא נזכרו שבעת ימי החג בספר שמות , מדוע התייחדה מצוות ארבעת המינים ליום הראשון בלבד ומהו הפירוש האמיתי לפסוק " כל האזרח בישראל ישבו בסוכות " . אולי גם נבין את פשר אי קיום מצוות הישיבה בסוכה בימי בית ראשון . סוכות חג הזיכרון והדעת !!! מה הקשר בין ענני כבוד ביציאת מצרים לסוכה העתידית בה הגג והדפנות יהיו מעורו של הלוויתן הבראשיתי והקדמון ? מיהו "האזרח "המופיע פתאום הנדרש לישיבת הסוכה ?
09:33 (22/10/09) גדעון חרלפ

" תמשוך ללויתן בחכה ... ... התמלא בשוכות עורו ובצלצל דגים ראשו" (איוב מ') סוכות – חג ה' ! סוכת עורו של לוויתן – בין ארעיות לקבע לתוקפה של מציאות מבנית וזמנית נערך: חשוון התש"ע אוקטובר 2009 עודכן : תשרי התשע"א ספטמבר 2010 C:\Documents and Settings\Owner\My Documents\סוכות חג ה'.doc "אז היתה חנית סוכו בתלתלי תוקף ... ובשנאני שקט... .... בסוכת סגולה והיא סוכתו" !! אלעזר הקליר, יוצר לסוכות א. עוד בטרם נודעה הפסיקה במחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר על מקורה של מצוות הסוכה , אם בגלל "ענני כבוד," אותם הקיף הקב"ה את עם ישראל ביוצאם ממצרים אם בגלל הושבתם ב"סוכות ממש"( סוכה י"א ) , הודיעו חז"ל: "עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לוויתן" (בבא בתרא ע"ה). ועדיין לא נתברר אם אותו העור של החיה הקדמונית, שריד לתנינים הגדולים של מעשה בראשית ,ישמש לדפנות או שמא וחס שלום לסכך, בניגוד להלכה הקובעת כי הסכך צריך להיעשות מגידולי קרקע"[1] ! אכן כן , מיד עם יציאת מצרים הוקף מחנה ישראל במדבר ,שהיה בנוי כנראה גם הוא מאוהלים ומסוכות, בענני כבוד[2], שאינם גידולי קרקע הנדרשים לסכך הסוכות אותן אנו בונים היום על פי ההלכה . מתברר כי הסוכה העתידית שיעשה הקדוש ברוך הוא לצדיקים מעורו של הלוויתן דומה בחומריה דווקא לסוכת ענני הכבוד שהייתה ביציאת מצרים שלא נבנתה מגידולי קרקע ממשיים. ב. עם הציווי הראשון בספר שמות על חג הסוכות , נזכר חג הסוכות בשמו "חג האסיף", על שם איסוף התבואה והפירות , עוד בטרם הגיעו בני ישראל לארץ הנושבת: "שלש רגלים תחוג לי בשנה ... וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך" (שמות כ"ג). ובהמשך: "וחג האסיף תקופת השנה" (החקלאית !) (שם, ל"ד). . מה לעם נודד במדבר, הניזון ממן ניסי , לחוג את חג האסיף החקלאי !? גם לכאורה , בחג האסיף המאוזכר לראשונה בספר שמות, לא נזכר כלל כי הוא מתמשך במשך שבעה ימים כמו שנזכרו בפסח. כאן בספר שמות , בתהליך מתן תורה, גם נזכר חג האסיף ללא מצוות ארבעת המינים ומצוות הסוכה שנזכרו רק לאחר מכן עם איזכור מערכת החגים בספר ויקרא. כאן בספר ויקרא נקרא החג "חג ה'". חג בסתם ושלא בשמותיו הידועים "חג סוכות" או "חג האסיף "!! מהו חג ה' זה !? האם זהו החג העיקרי של שלושת הרגלים ? מהו עניין של "שלש רגלים תחוג לי" !? האם חגי הרגלים שונים משאר חגי תשרי ? האם ראש השנה ויום כיפור אינם חגים לכבוד השכינה הקדושה ? האם חג הסוכות הוא "חג ה' " או חג "לפני ה'"? " כי הנה חג הפסח היה על גאולתינו ממצרים , וגם חג השבועות הוא על מתן תורה , אך חג הסוכות אין דבר נעשה לנו בזמן ההוא, שעליו יחוגו וינועו איש איש מקרב ביתו לעלות כולם לגגות ,לשבת שבעת ימים בסוכות ..!!(אלשיך ) ג. מתברר כי על אף הציווי לשבת בסוכה , לא ישב עם ישראל בסוכות בזמן בית ראשון ועד זמן נחמיה בבית שני : כן נכתב בנחמיה : "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות[3] כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאוד" ! (נחמיה ח'). ולא נתבררה סיבת אי קיום מצווה זו עד הקמת בית שני[4] . לכאורה ישנה עדות מפורשת כי בזמן הקמת המקדש הראשון על ידי שלמה המלך חגגו את חג הסוכות : "ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עימו ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנוכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים :"(דברי הימים ב,ה וכן מלכים א, ח) ד. הקמת סוכה פיסית שאיננה ענני כבוד נזכרה בכיבוש עבר הירדן על ידי יואב בן צרויה ,הרמטכ"ל של דוד המלך : "הארון ישראל ויהודה יושבים בסוכות".(שמואל ב' י"א ) וכתב על זה הרוקח4 (הלכות סוכה): " כי בסוכות הושבתי את בני ישראל כשצרו על האומות וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים. וזהו למען ידעו דורותיכם שלא יחשבו שמאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ אלא שידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל. ומה שכתוב בנחמיה כי לא עשו כן מימי יהושע בן נון ולא אמר מימי משה, לפי שמשה לא כבש רק סיחון ועוג אבל יהושע לכד וכבש כל הערים ... למען ידעו דורותינו שהקב"ה הוציאם ממצרים וכשצרו על הערים של המלכים ישבו בסוכות עד שכבשום"[5] . הנה מצאנו טעם שלישי לחגיגת חג הסוכות !!!! ה. בניגוד לזכירה הנדרשת "זכר ליציאת מצרים" זכירה הנעשית על ידי מצוות ציצית , זבח הפסח ומצוות אחרות שהם זכר ליציאת מצרים, נדרשת כאן, בחג הסוכות "ידיעה". ידיעה ציבורית מתמשכת ורב דורית "למען ידעו דורותיכם[6] כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". דהיינו, מעבר לידיעת העם את סיבת המצווה , המצווה הנדרשת כאן היא הפנמה ידיעתית מהותית - מעבר לזכירה חיצונית והזכירה היא חלק מהותי מהמצווה !! אין לעשות כאן את מצוות הסוכה ללא ידיעה ברורה ומבוררת . מהי הידיעה הנדרשת כאן מעבר לזכירה רגילה ? צריכה כאן להיות ידיעה מיוחדת : ידיעה על ידי האזרח מישראל . מהו האזרח ? "דאזרח בישראל הוא עצם הנשמה שמושרשת בעצמות, שהיא מאיתן האזרחי "(סה"מ התש"ח, עמ' 61). והוסיף הרב מלובביץ' על דברי האדמו"ר הזקן : "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות הוא טעם על בסוכות תשבו", דהיינו הקביעה כי "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות " הוא טעם ראשוני ומוקדם למה שנכתב לאחר מכן "וידעתם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ..." דהיינו, על אף המסר האוניברסלי של 70 קרבנות פרי החג שהם כנגד 70 אומות העולם. מצוות סוכה נתייחדה לישראל בלבד "מאן דאיהו מגזעא ושרשא דישראל יתיב תחות צילא דמהמנותא" (זוהר אמור ק"ג). אולי אי הפנמת זכירה זאת של יחודו של עם ישראל לא נתבררה מספיק בזמן בית ראשון ולכן לא חגגו אז את חג הסוכות .אולי רמז למה שכתב הרב קוק על פי הגמרא בערכין כי בבית ראשון שלט עדיין יצר העבודה זרה :"דבעי רחמי על יצרא דעבודה זרה ובטלוהו ואגין זכותא עלייה כסוכה ". ו. . סוכה היא מבנה זמני המורכב משני מרכיבים - דפנות וגג[7]. על פי ההלכה, לסוכה חייבות להיות לפחות שתי דפנות ודופן שלישית חלקית וכן קרוי מסכך מן הצומח ברוב שטחו.יש לעשות הפרדה בין הדפנות והגג. אין להפוך מבנה קבע למבנה ארעי !! לדפנות יש גובה מינימלי גם לשטחה של הסוכה יש שטח מינימלי שפחות ממנו – לא תחשב סוכה. גם סוכה גבוהה או גדולה בממדים [8] או קרוי של אילן מחובר לקרקע מעל הסוכה – פוסל אותה . סוכה שנבנתה מחומרים שנעשה מהם שימוש קודם או שנעשתה מחומרים שאינם מגידולי קרקע היא סוכה פסולה .בחג הסוכות יש לצאת ממבנה קבע למבנה זמני אולם הדגש הוא כי גם הסוכה חייבת להיות "מבנה " או " מבנה מורכב " שנבנה על ידי האדם היהודי , לא אוהל ולא מקום מנוחה בטבע תחת ענפי האילן גרידא . ז. על פי האר"י הקדוש [9] יש בחג ה', הוא חג האסיף, הוא חג הסוכות , שתי בחינות. בחינה אחת הנובעת מ"בחינת היום בעצמו " [10] ובחינה שנייה מעצם " מצוות הסוכה אשר בו " . דהיינו מתמזגים בחג זה עצם היותו "חג ה' " עם היותו" חג הסוכות ". על דעתו זו אפשר להוסיף כי בסוכות ישנה בחינה נוספת של היותו של חג הסוכות החג העיקרי מתוך שלשת חגי הרגל, חג שאיננו זכר לפסח מצרים ולאזכר למתן תורה אלא חג האסיף של פירותיה ותבואתה של ארץ ישראל שטרם הגיעו אליה , חג של העתיד!!! . על כן בספר שמות לא נזכרו המצוות המיוחדות של חג זה , הסוכה והלולב . רק נזכרו שלשת הרגלים כמהות אחת וכמצווה מתמשכת " שלש רגלים תחוג לי בשנה !!" כאשר סוכות הוא החג המשלים והמאגד כאחד את שלושת הרגלים : את גאולת הפסח , את תורת השבועות ואת אסיף ארץ ישראל . רק לאחר מכן , בספרים ויקרא ובמדבר מוזכרות מצוות חג הסוכות המיוחדות וקרבנות שבעים פרי החג . בחג זה מופיע הן המסר האוניברסאלי של זביחת שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם ומצד שני שתי מצוות החג המיוחדות לישראל בדווקא , מצוות אחדות ישראל של ארבעת המינים, מצווה הקושרת הידור , רעננות, מים וצמיחה עם מצוות הישיבה האזרחית של עם ישראל בסוכת האמונה . "האזרח" המוזכר כאן הוא האזרח היהודי, צאצא איתן האזרחי – אב המון גויים – הוא אברהם העברי[11] . התבדלות שורש ישראל יחד עם האבהות להמון עמים , ממלכות וגויים בכל מרחבי הקשת הפורייה . . הנה מתברר כי החג החקלאי של חג האסיף הוא איננו חג שהצטווינו עליו לראשונה במדבר אלא הוא חג ממקורו ומיסודו של אברהם אבינו[12] ,ראש וראשון להגעה לארץ ישראל !!! ח. . לכן דווקא במפגש זה בין ה"חג" לבין ה"סוכות" עולה מן הים המהות הבראשיתית של הלוויתן . מתברר ומתגלה האור המקיף של ראשית הבריאה ,כדוגמת עורו של אחד מן התנינים הגדולים , ההופך לסוכה אחדותית[13] ולא מורכבת הכוללת דפנות וגג. אז יתגשם בחסד ה' הקדמון מהות האור המקיף[14] של אי הפרדה בן דפנות לגג , של ישיבה בצילא דמהימנותא , ללא צורך היות הקרוי מגדולי קרקע המציאות , ללא מחיצות המפרידות אולם במחיצתו של הק-ל !! , היא סוכת עורו של לוויתן . ולעתיד יתקיים מה שהתקיים בזמן יציאת מצרים , שם התברר כי מיד עם היציאה והמסע הראשוני של בני ישראל מרעמסס, הושיב הקדוש ברוך הוא את ישראל בסוכות – הן צלא דמהימנותא - הן סוכות – ( חג ) ה ' !! . ובעתיד כמו בעבר מתקיים : " אני והו – הושיעה נא !! "- חג ה'[15] הוא גם החג לפני ה' !!! וכמו שכתב האמורא רבי אלעזר הקליר :" והיא סוכתו "!! – סוכתנו הנבנית בידינו עם דפנות וגג- היא סוכת השכינה !!! לכן מוזכר כבר בספר שמות , בראשית הציווי המחודש של החג, היותו חג אסיף הפירות והתבואה, פרי האדמה הארורה . לאחר מכן מוזכרת חובת הבאת הפירות למקדש ירושלים[16] ובניית המחסה החומרי והזמני משאריות הקש והענפים. קידוש המציאות החומרית היא המסר העיקרי של ה"חג ". ט. "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב !" ( נחמיה ח') "הרחמן הוא יקים את סוכת דוד הנופלת "!! "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לבנות סוכה לשמה"[17]!!! [1] ע"פ רש"י לבבא בתרא שם, גם הסכך וגם הדפנות יהיו מעורו של לוויתן וכן כתב הבן יהוידע (שם). בבבלי בסוכה נכתבה דעתו של ריש לקיש כי גם ענני הכבוד הם גידולי קרקע שהרי נכתב " ואד יעלה מן האדמה ". [2] רש"י על התורה כתב בפשטות, נגד הפשט, כי הסוכות בהן הושיב הקדוש ברוך הוא את ישראל הם ענני הכבוד .כן כתב גם הטור לאורח חיים תרכ"ה . [3] הרב קוק במאמר הסוכה מקשר בין התקנה המחודשת של מצוות הסוכה על ידי אנשי כנסת הגדולה לבין בקשתם ותפילתם על יצר עבודה זרה שיתבטל "ואגין זכותא עלייה כסוכה" (ערכין, ל"ב).להלן. [4] על קושיא חמורה זו התייחס המלב"ים בנחמיה וכתב כי החידוש של עזרא הוא על התרת בניית סוכה ציבורית בשטחים ציבוריים . רבי יהודה הלוי (כוזרי מאמר שלישי ס"ג )כתב כי החידוש של עזרא היה על היות מצוות הישיבה בסוכה מצווה להמון "והיה יום עשות הסוכה יום מפורסם, במה שחרדו העם ועלו להרים... ששמעו עם הארץ וההמון וחרדו לעשות סוכות ,אבל היחידים לא אבדה מהם מצווה קלה ...וכיון הכותב להגדיל עניין היום ההוא ...". יש לציין כי גם הגמרא במסכת ערכין ( ל"ב )ראתהגם היא כאן קושיא חמורה וכתבה :"אפשר בא דוד ולא עשה סוכות עד שבא עזרא ?- אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע ,מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה ". דהיינו הגמרא הוציאה את משמעות הפשט לגמרי ,ועיין להלן . מתברר כי חידוש מצוות בנית הסוכה הוא בניין אב לכל ההלכה כי קדושה שנייה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא !! [5] הובא גם בחיי אדם (קמ"ו )" הסוכות הם זכר לסוכות הצבא שהיו לישראל בעת הכיבוש של עבר הירדן המזרחי מידי סיחון ועוג" . מקור זה של הרוקח נשמט מידיעתו של חברי ד"ר מנחם בן ישר במאמרו בעלון בר-אילן. [6] לכאורה הפסוק "למען ידעו דורותיכם" לדעת הרוקח הוא ידיעת הדורות העתידיים , ידיעה רב דורית, דור מפי דור , שידעו הוא בלשון עתיד וחולק על המאמר כי הסוכות הם זכר לענני כבוד או לסוכות ממש שנבנו מיד בזמן יציאת מצרים. [7] ההבדל בין סוכה ואוהל מבחינה גיאומטרית הוא שבסוכה יש שני מרכיבים – סכך ודפנות, בניגוד לאוהל שכולו עשוי מבד ואין הפרדה משמעותית בין דפנות לגג . [8] בירושלמי פרק קמא מובא כי אין לבנות סוכה גדולה מבית סאתיים . [9] שער הכוונות , דרושים לסוכות , דרוש ג' [10] אולי אפשר לפרש כי היום הראשון של סוכות הוא יום החג המקביל ליום הראשון של קרבן פסח ולחג השבועות - שלושת הרגלים. לכן לא נזכרו שבעת ימי החג בספר שמות. לכן מצוות לקיחת הלולב התייחדה ליום הראשון בלבד כמו קרבן פסח ביום ראשון של פסח . לעומת זאת מצוות החג האחרות כמו ישיבה בסוכה שבעה ימים התייחדה לאזרח הישראלי בלבד כנגד הקרבת שבעים פרי החג - המסר האוניברסאלי של הסוכות הנזכר בויקרא בלבד . כמו כן יכול להיות כי בזמן בית ראשון ועד עליית עזרא ונחמיה הסתפקו בחגיגת יום אחד של סוכות וללא ישיבה בסוכות . וזהו הפרוש של מה שנכתב "כי לא ישבו בסוכות "! אולם חגגו את חג הסוכות ללא ישיבה בסוכה או שחגגו יום אחד בלבד . . גם האר"י כתב כי "ונודע כי בזמן שבית המקדש היה קיים היה ניטל לולב כל שבעה . אבל במדינה , אין בידינו להמשיך כוח החסדים אלא ביום א' בלבד ".( שער הכוונות , עניין סוכות דרוש ה' ) [11] בספר היובלים (ט"ז ,כ"ה – ל"א ) נכתב כי אברהם אבינו הוא זה שייסד וחגג לראשונה את חג הסוכות :" והוא ראשון עשה חג סוכות בארץ ויבן סוכות לו ולעבדיו ויעש כן חג שבעת ימים ... ויקרא את שם החג ההוא חג ה' ... כי לעולם הוקם ישראל לעשותו וישבו בסוכות ושמו כתרים על ראשם ולקחו ענף עץ עבות וערבי נחל .וייקח אברהם ליבות תמרים ופרי עץ הדר וסבב מידי יום ביומו את המזבח ... " [12] כן כתב גם הרב מאיר יחיאל מאוסטרובצה :" וה' בירך את אברהם בכ"ל – זאת מצוות סוכה ".(ויקהל משה , אור הגנוז ), ראשי תיבות של הפסוקים "בסוכות תשבו ", " כל האזרח ","למען ידעו ". [13] יעקב עשה למקנהו סוכות וקרא את שם המקום בעבר הירדן- סוכות .לכאורה מה הרבותא לקריאת שם המקום לדורות בגלל בניית מבנה זמני לצאן ?, גם במשלוח השעיר לעזאזל נבנו סוכות – הכול בסוד ההתכללות של כל הכוחות , הכוחות החומריים וכוחות הרע ובאחדות החומר והרוח .סברא זאת של קידוש החומר וטיהור עבר הירדן על ידי לוחמי דוד המלך התכללה גם היא עם הסוכות שנבנו בעת המלחמה על פי הרוקח שהובא לעיל . כך אפשר להבין את המימד האוניברסאלי של הקרבת שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם ואת הכתוב בזכריה( יד ) :" והיה הנותר מכול הגויים ... ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות ". [14] כן כתב האר"י :" והנה זהו טעם מצוות סוכה כל שבעת הימים של החג . כי הנה עניין הסוכה הוא אור מקיף .. ואנחנו ישראל בני מלכים.. עושים סוכה ויושבים בצל אור מקיף ההוא, המתפשט בה , המקיף וסובב אותה כעין סוכה, כדי שנמשיך אלינו מן האור המקיף ההוא ". [15] ולא כפי שכתבו מבקרי המקרא כי חג הסוכות חג ה' במקורו הוא חג כנעני –אלילי ! [16] מבחינת מציאות הבשלת הפירות והתבואה בסוף הקיץ,הבאת הביכורים העיקרית הייתה בסוכות . הגאון הרב ישראל אריאל, מחזור המקדש . [17] ירושלמי סוכה הלכה ב', תוספות לבבלי סוכה מ"ו , רא"ש וקרבן נתנאל שם. ועיין מהרש"ל . שלמה קלוגר, חיבור על התורה צ"ב ( לא אותר ) .