יום ש', ז’ בכסלו תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
שושן הבירה העילמית היא מקבילתה של ירושלים הבירה ונמצאת כמעט באותו קו רוחב ,1000 קילומטר מ'שער שושן' שהיה השער המזרחי של הר הבית .למרות הפסדו של כדרלעומר מלך עילם השמית במלחמתו נגד אברהם העברי , לא נמנע מלכיצדק בן דודו לצאת לקראת אברהם ולכבדו בכהונת שליט הרוח של הסהר הפורה .ומכאן נלמד לימינו כי לא מן הנמנע להרחיב את השפעתינו-נחלתינו הרחק הרחק מזרחה וגם למחות כאחת את חרב האיסלאם האטומי המונפת עלינו מבושייר העילמית .
18:49 (09/07/12) גדעון חרלפ

נערך : טז סיוון התשע"ב עודכן יט סיוון התשע"ב C:\Documents and Settings\Owner\My Documents\Downloads\שושן הבירה\עילם ומלכיצדק יום שני בערב.doc העלם,עולם וממלכת עילם הקדומה קצה גבול ההשפעה של אבינו אברהם אב המון גויים הכור האטומי בבושייר, הוא קצה ממלכת עילם השמית וליבה היא שושן הבירה שושן וירושלים 1. רבים מאיתנו לא שמו ליבם כלל לסמיכות בין מלחמת העולם הראשונה הידועה בעולם הקדמון, המלחמה בין המלכים בראשות כדרלעומר מלך עילם ,על גדות המפרץ הפרסי ,למלכי כיכר הירדן - לבין פגישתם של אברם העברי (1974-1800 לפני הספירה ) עם מלכיצדק מלך שלם מיד לאחר מכן.. סמיכות הכורכת מקום,זמן ואדם. על פי לוח העמים בספר בראשית [1] (יד,א,ט), עילם הוא בנו בכורו של שם בן נוח .נמצאנו למדים כי ממלכת עילם , במזרח נהרות גן העדן ,פרת וחידקל ובמערב איראן של היום ,נמצא איפה קצה הסהר הפורה של התיישבות בני שם . מאידך , התלמוד[2] מזהה את מלכיצדק מלך שלם , כהן לאל עליון בירושלים , כשם בן נוח או צאצאו הישיר . נמצאנו למדים, כי כאן בירושלים הבינלאומית של אז ,ולמרות ההפסד של 'משפחת בני שם' בקרב על ההגמוניה בשטח בין נהרות גן – העדן , בא מלכיצדק , צאצאו הרוחני של שם בן נוח, ומקבל בלחם ויין ובאהבה את פני מנצח אחיו העילמי ובן גזעו – אברם העברי , עוד טרם הסמכתו של הקדוש ברוך הוא לאברם להיותו אב המון גויים ושינוי שמו לאב- ר- הם. 2. לא ברור כלל מה חיפשו כאן חמשת מלכי עבר הנהר ,מלכי עילם,שנער,אלסר וגויים. על מה ולמה עזבו הם את ארצותיהם הפוריות והברוכות במים, אל המישורים הצחיחים והרמות המדבריות למחצה של עבר הירדן המזרחי בואכה אילת אשר על ים סוף.על פי המסופר בבראשית הם שלטו כאן שלוש עשרה שנה.רק לאחר מרידה מתמשכת של מלכי ערי כיכר הירדן הם אזרו כוח ,ולאחר 14 שנה נצחו את מלכי הכיכר,מלכי סדום, עמורה ,אדמה ,צבויים וצוער, ערים שהיו בעמק הירדן בתקופה קדומה ופורייה יותר . במהלך מלחמתם זו הם 'ניצלו הצלחה ' ונצחו עמים אחרים באזור כמו רפאים , זוזים,אימים וחורים, עמלקים ואמוריים. בסיום מלחמתם הם שבו את לוט ,אחיינו של אברם העברי. ומכאן מתחילה ההיסטוריה המשותפת לעם העילמי והעם העברי. . 3. " עילם הוא שמו של חבל ארץ בדרום מערבה של רמת איראן הנודע כיום בשם חוזיסטאן ובמקורות הקלאסיים בשם Susiana , על שם שושן ( susa כיום שוש )העיר הראשה של עילם .חלקה הצפוני של עילם הוא ארץ הרים גבוהים בתחום זרמם העליון של הנהרות כרחה וכרון וחלקה ארץ מישור שבה שוטפים נהרות אלה וכן דז, יובלו של הכרון.במערב השתרעה עילם עד איזור הביצות בזרמו התחתון של החידקל בדרום השתרעה עלים עד חוף המפרץ הפרסי "[3]. העיר הדרומית של עילם נקראה ליאן, היא בושייר של היום ( ראה מפה ).חצי האי של בושייר היה מקום משגשג ופורח של התרבות העילמית ונקרא גם rei shahar. שרידי העיר[4] העילמית נמצאים מדרום לחוף הפרחים של העיר בושייר ומצודת העיר הקדומה נמצאים ממזרח לשדה התעופה הישן ומצפון לנמל הישן.[5] בראשית ממלכת נבוכדנאצר הבבלי , מחריב ירושלים המקדשית, עוד נלחמו העילמים בממלכתו בבל,אולם עם עליית דריוש מלך פרס,לאחר מרד עילמי,הוכחדה ממלכת עילם ובירתה שושן[6] הידועה ,הפכה לבירת הממלכה הפרסית. העיר בושייר נקראה אז 'בי – ארדשיר[7]' , עיר המוזכרת בתלמוד הבבלי[8] שחיו בה יהודים. ייתכן שהיו עוד מספר ערים עם שם זהה וייתכן שהיא נקראה על שם המלך 'ארדשיר'. מדינת עילם המקראית נמצאת במערב איראן של היום ומשתרעת בשני מחוזות :מחוז חוזיסטאן[9] ומחוז בושייר. מפת עילם השמית הקדומה 4. במקרא, בתחילת המלחמה , מוזכר כדרלעומר מלך עילם כמלך השלישי בחשיבותו בברית ארבעת המלכים , לאחר אמרפל מלך שנער ולאחר אריוך מלך אלסר ולפני תדעל מלך גויים..אולם לאחר מכן הוא מוזכר כמצביא הראשי והראשון בברית ארבעת המלכים של מלחמת העולם 'הראשונה' . וכך מתוארת מגילת המלחמה : א וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. ב עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר. ג כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח. ד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ. ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם. ו וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר. ז וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר. ח וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִם] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִוא צֹעַר וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים. ט אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת הַחֲמִשָּׁה. י וְעֵמֶק הַשִׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָּסוּ. יא וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כָּל אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ. יב וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם. יג וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי[10] וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם. יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן. טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק. טז וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם. יז וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָר לָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. יח וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל. כא וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ. כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כג אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. כד בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם. 5. המלך הראשון המוזכר בברית ארבעת המלכים הוא אמרפל מלך שנער .על פי המסורת[11] אמרפל זהו נמרוד שהורה להפיל את אברהם לכבשן האש,עקב שבירתם של האלילים ויסוד האמונה המונותאיסטית על ידי אברהם[12]. הנה מצאנו גם עילה נוספת להגעתם של ברית ארבעת המלכים להשגת הגמוניה לאורך הקשת של הסהר הפורה ועד לקצה הדרום מערבית שלה-אילת לחוף ים סוף. אכן ,לא היה כל הגיון פוליטי או כלכלי למלחמה זאת ולמסעם הארוך של ברית ארבעת המלכים לעמק הירדן ,אלפי קילומטר מארצם הברוכה , מסע ארוך לאורך הקשת הפוריה . כוונותיהם היו אחרות ונסתרות .כבר עמדו על זה חכמינו שזיהו אצלם שחיתות רוחנית בשני הצדדים של מלחמת עולם זו : ברע – רע לשמים ורע לבריות ,שנאב – שונא אביו שבשמים,שמאבר- שם אבר לעוף [13] ולקפוץ ולמרוד בהקדוש ברוך הוא.(רש"י כאן). אמנם כוונתם הפנימית האמיתית של ברית ארבעת המלכים הייתה אחרת ומוסווית ,כוונה אנטישמית ואנטי אברהמית : זאת האבן עליה נחקקו חוקי חמורבי ושהתגלתה בשושן בעילם . נמצאת כיום במוזיאון הלובר בפאריס. "בשעה שנתכנסו כל אלה המלכים, היו מתעסקין בעצות על אברהם לאבדו מן העולם. וכיון שתפשו את לוט בן אחיו של אברהם, מיד נפטרו להם והלכו כמו שכתוב (י"ב) "ויקחו את לוט... וילכו". ולמה? שכן לא באה כל אותה מלחמה אלא בגין (=בשביל) אברהם. וכל כך למה ? שהיה אברהם אבינו מרחיק כל באי עולם מעבודה זרה ומקרבם לעבודת ה'." (זוהר א פ"ו ב) זאת תמונת שיחזור של CHOGHAZANB, הזיקורת (פירמידת מדרגות ) הגדול בעולם . נמצא בעילם מצפון לשושן . אולי גם הוא כקודמו, מגדל בבל באור כשדים , מסמל את הרצון למרידה במלכות שמים . זיקורת זה הינו אתר מורשת עולמית של אונסקו. . ועם כוונותיהם האנטי מונותיאיסטיות נגד אמונת הייחוד[14] שגילה מחדש אברהם אבינו מייחסים להם את ייסוד אמנות המלחמה : " ויהי בימי אמרפל... דבר אחר חרב פתחו רשעים אלו ארבעה מלכים אמרפל וחביריו, שעדיין לא היתה מלחמה בעולם, באו אלו ופתחו בחרב ועשו מלחמה, אמר להם הקב"ה אתם פתחתם בחרב להפיל עני ואביון, תבא בלבם, עמד אברהם והרגם ( מדרש תנחומא לך ז)". מדוע לא קפץ כדרלעומר מלך עילם בן שם לבקר בירושלים את בן דודו מלכיצדק ( בן שם) מלך שלם? אין זאת, או שהמקרא לא מייחס לזה חשיבות יתירה , שהרי התורה איננה ספר של תאור ההיסטוריה אלא ספר תיאוסטוריה , ספר המעניק צביון רוחני- אמוני למאורעות הזמן . אפשרות שנייה היא שאולי היו חילוקי דעות בן שני בני הדודים העילמיים-שמיים . אולי זה פשר הפגישה הקדושה בן אברם העברי בן תרח מצאצאי שם לבין מלכיצדק מלך ירושלים הקדושה והבינלאומית - יבוסית – עברית להראות את הסתייגותו של מלכיצדק מלך ירושלים ממלחמתו הלא צודקת של קרובו העילמי כדרלעומר . כאן יש יותר מרמז לצורך בהסתייעות בבעלי ברית מתוך העם הפרסי-עילמי. 6. אמנם, כמו שיש כוונות נסתרות וגם סיבות צדדיות לממלכות ולפוליטיקאים היוצאים למלחמות , כך יש השתקפות בעליונים למגמות נסתרות מקבילות : כן נכתב במדרש (בראשית רבה מב ד ): : "אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכויות אלו באלו- באה הגאולה לאברהם." כן כתב גם הרב אברהם הכהן קוק [15]באורות המלחמה : "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כוח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו. היחידים הנספים בלא משפט, שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממידת מיתת צדיקים המכפרת, עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו. ואח"כ כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפייה לרגלי משיח שבה." 7. מה היה יחודו של כדרלעומר מלך עילם השמית והאם היה רק מצביא אמיץ וכשרוני או שהיה במנהיגותו הצבאית והפוליטית גם צביון אנטימונותיאיסטי – אנטישמי קדמון ? האם יש איזשהו מקריות להיותו של הכור האטומי בבושייר האיראנית המכוון להשמדת העם היהודי וישראל בקצה הדרומי של עילם הקדומה? האם יש איזשהיא רלוונטיות והשתקפות בין מלחמת העולם הקדמונית המתוארת בתורה לבין אותות המלחמה שאולי תתרחש בקרוב ? האם תווצר ברית חמשת מלכים מודרנית נגד איראן הגרעינית ? האם יחברו מדינות מערב אירופה לארצות הברית וישראל למלחמה בחופי המפרץ הפרסי ובעומק הררי של שטחי עילם הקדמונית ? מי הן המעצמות שיכול שישתתפו במלחמה לצידה השל איראן הפונדמנטליסטית –שיעית –מוסלמית ? 8. אולי את הפתרון והתשובות החלקיות לשאלות קשות אלה נמצא בנבואת ירמיהו(מט) על עילם : "לד אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-עֵילָם: בְּרֵאשִׁית, מַלְכוּת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה--לֵאמֹר. לה כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הִנְנִי שֹׁבֵר אֶת-קֶשֶׁת עֵילָם, רֵאשִׁית, גְּבוּרָתָם. לו וְהֵבֵאתִי אֶל-עֵילָם אַרְבַּע רוּחוֹת, מֵאַרְבַּע קְצוֹת הַשָּׁמַיִם, וְזֵרִתִים, לְכֹל הָרֻחוֹת הָאֵלֶּה; וְלֹא-יִהְיֶה הַגּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יָבוֹא שָׁם נִדְּחֵי עֵילָם. לז וְהַחְתַּתִּי אֶת-עֵילָם לפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וְלִפְנֵי מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם רָעָה אֶת-חֲרוֹן אַפִּי--נְאֻם-יְהוָה; וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת-הַחֶרֶב, עַד כַּלּוֹתִי אוֹתָם. לח וְשַׂמְתִּי כִסְאִי, בְּעֵילָם; וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים, נְאֻם-יְהוָה. לט וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שבית (שְׁבוּת) עֵילָם--נְאֻם-יְהוָה. {פ} כאן בפירוש מדובר על שבירת 'קשת עילם ' ,שבירה של יכולותיהם לירות חיצים אל מעבר לאופק, של יכולת ירייה למרחוק וללא קרב מגע . המאפיין של המתקפה עליהם המסופר כאן בנבואה הוא שהיא תבוא עליהם מארבעה הכיוונים ,גם מכיוון מזרח וצפון . האם יצטרף כאן הצבא האפגאני , הפקיסטאני או ההודי ,שכולם בטווח הטילים האיראני למלחמה בעילם-איראן ? - לא נדע !!! מדובר על מגמת פיזור של העם העילמי איראני, ביטול מוסדות השלטון של העם העלמי והיכולת האירגונית שלו.אולם לא ברור ולא מובן הסדר המופיע בנביא על עונשה של עילם, לכאורה היה צורך בעונש המחיל בתבוסה, לאחר מכן השתלטות –כסא ה' בתוכה , ורק לאחר מכן גלות ופיזור . גם כסא ה' בעולם התחתון יתייצב ויושם שם בבושייר היא 'ליאם' בשמה העילמי .הכול בגבול ההגמוניה השמית האברהמית ויכולת ההכלה של אב המון גויים. 9. מה פשר מסעו ההיסטרי של אברם להלחם במנצחים ? מה היו סיכויי ההצלחה שלו [16]? האם היו מטרותיו מוסריות מספיק , האם כדאי היה לסכן את לוחמיו למען פדיון של קרוב יחיד ובודד שלו ? מה היו היכולות המודיעיניות שלו ? מאיפה הופיעו וצצו כשרונותיו הצבאיים ? אכן , מסעו זה , על אף הנצחון של לוחמי אברהם ,מן הראוי להחיל עליו ועדת חקירה ממלכתית ומודרנית . אין ספק כי היה כאן מסע של העזה והפתעה מוחלטת . מי יחלום ויעז להילחם במנצחים של הקשת הפורייה .מי יוכל אפילו לזנב בשליטים הבלבדיים העולמיים ולאחר ניצחונם המוחץ,היכולת האסטרטגית שלהם המוכחת וארוכת הטווח,הרחק מבסיסי האספקה שלהם ובירותיהם אי שם בעמקי המזרח.. ואכן זה קרה,לא כתוב כלל כי הייתה כאן מלחמה דתית-אמונית,לא מלחמה פוליטית של אינטרסים של ממלכות .רק מלחמה טקטית מוצלחת להצלת נפש יחידה .שוב נוכל ללמוד את סודות קרב המגע הקרקעי טקטי כנגד 'קשת עילם[17]' של טילים מונחים. כוחות יבשה מיוחדים במסע של חניבעל[18] אל מעבר לאופק. 10. ואי אפשר להתעלם מגדול הנביאים האחרונים - דניאל הנביא, וחזונו כפי שנגלה אליו בשושן[19] : " וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָ. . חצר קבר דניאל בעיר שושן (Susa ) במרכז מחוז חוזיסטאן באיראן . דניאל הוא הנביא היחיד המתנבא באופן מפורט ומחושבן על גאולת העם היהודי ומועדיה המפורטים. דניאל היה בעל השגה גדולה ממשה רבנו, שהתגלתה לו דווקא רחוק ממרכזה של ארץ ישראל . דניאל היה אחד מארבעת נערים יהודיים שנותקו ממשפחותיהם וגדלו והתחנכו בארמון המלך הבבלי.גם הוא כאברהם אבינו, הושלך לגוב אריות על שלא הסכים לעזוב יהדות ויהודים- אמונת אבותינו הקדושים ויצא ממבחנו-ניסיונו זה, כשידו על העליונה . מפת שושן העילמית-פרסית ,שרידיה וארמנותיה 11. שושן וירושלים אי אפשר גם להתעלם מזיקתם ההדדית של שושן בירת עילם ולאחר מכן בירת פרס – לירושלים.אין שום עיר אחרת בתנ"ך שנקראת 'בירה' מלבד הערים שושן וירושלים[20] . כן כתב המהר"ל בפירושו על מגילת אסתר"(אור חדש עמ' פח): "וכמו שהיה למשכן שהוא דירתו יתברך, אדנים ועמודים וקלעים, כך עשה אחשורוש, והכול שיהיה מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע (ברכות נח ע"א) ותמצא כי עשה הכול בעניין המשכן ששם השכינה. וזה כי עשה חצר וגם גינה וגם ביתן, כמו שהיה משכן חצר אוהל מועד וקודש קדשים, וכמו שהיה שם אדנים ועמודים ופרוסים עליהם קלעים כך היה הוא תולה קלעים על גלילי כסף עומדים על עמודי שש, והם כמו האדנים לעמודים". ומוסיף המהר"ל (שם עמ' צד): "אמר למהומן בזתא חרבונא (אסתר א, י). הנה תמצא כי כל כונת אחשורוש שיהיה מלכותא דארעא כמלכותא דרקיעא ולכן היה לו שבעה משרתים כמו מלמעלה". וכתב הרב יהודה זולדן שליט"א : " לאחר כל מה שהתרחש בשושן והניסיון להעמיד אותה כבירת העולם, המטרה היא להחזיר ולהעמיד את ירושלים וארץ ישראל למרכז העולם. איך עושים, זאת? ניתן להעמיד מקום כמרכז כשיש סביבו היקף. כך היה במדבר - היה מחנה ישראל שכלל ארבע מחנות; מחנה לויה שחנו סביב למשכן. ומחנה שכינה, מפתח חצר אוהל מועד ולפנים. כך היה גם במקדש בירושלים - מפתח ירושלים עד הר הבית כמחנה ישראל, ומפתח הר הבית עד פתח העזרה שהוא שער נקנור כמחנה לוויה, ומפתח העזרה לפנים מחנה שכינה; (על פי הרמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"א). בארץ ישראל היה מעגל היקפי רחב יותר. לא רק בירושלים שסמוכה למקדש, כמו במשכן במדבר, אלא עשר קדושות הם זו למעלה מזו. (כלים פ"א מ"א, ורמב"ם שם הי"ג). מעגל הקדושה הרחוק, החיצוני ביותר, העשירי, אלו הם עיירות מוקפות חומה, כשירושלים עצמה הייתה אף היא עיר מוקפת חומה, אך כשהמקום המקודש ביותר הוא בית קודש הקדשים ומעלתו הוא בכך שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום כיפור (על פי הרמב"ם שם הי"ג-הכ"ב). הרחבת מעגלי הקדושה המיוחדים של ארץ ישראל בערים מוקפות חומה התחדש לראשונה בשעה שכבש יהושע את הארץ "ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה" (ערכין לב ע"ב ורמב"ם הל' שמטו"י פי"ב הט"ו). אמנם, עברו מאות שנים עד אשר נחשפה קדושתה של ירושלים ונבנה בה המקדש ע"י שלמה, אך היה זה הכנה ותשתית, מהמעגל החיצוני כלפי פנים עד בניין בית ראשון. החזרת קדושת ערי חומה שבטלו עם חורבן בית ראשון וחידושם עם תחילת בניין בית שני, משמעותם החזרת הקדושה לארץ כפי שהיה עד שגלו עם חורבן בית ראשון, וציפיה לתהליך דומה למה שהתרחש בעת הכניסה לארץ בימות יהושע. אלא שבזמן יהושע אכן עברו שנים רבות עד אשר נבנה בית המקדש, ואילו כאן הבית עצמו נבנה מספר שנים מועט לאחר מכן. אם כי גם כאן הדבר תלוי בזמן שיש לישראל מלכות (מגילה ב ע"א ורמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ט), ועצמאות מוחלטת שלא תחת שלטון פרס היתה מאוחר יותר, במלכות החשמונאים באמצע הבית השני "כשחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" (רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"א). יתר על כן, תקנת קריאת מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, היא הלכה מחודשת שנוספה להלכות המיוחדות של ערי חומה שמשלחים משם מצורעים, ואין קוברים בתוכם מת עד שירצו שבעה טובי העיר או כל אנשי העיר (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג), והיא התחדשה עוד לפני שחזרו לקיים את ההלכות המיוחדות של ערי חומה. "מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע - מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתם בימי עזרא - מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה" (ערכין לב ע"ב ורמב"ם הל' שמטו"י פי"ב הט"ו). עזרא עצמו עולה לארץ כשבית שני כבר בנוי, מספר שנים לאחר נס פורים (עזרא ז, ז). תקנה זו מחייה מחדש את מעמדם המיוחד של ערי חומה בארץ ישראל, כאשר עם עליית עזרא חוזרות כל ההלכות הנוגעות לעשר הקדושות שבארץ ישראל שבטלו עם חורבן בית ראשון. זהו אם כן "לחלוק כבוד לארץ ישראל" שאכן הייתה חרבה באותו זמן וכעת מתחיל תהליך שיקומה עם נתינת מעמד מיוחד לערי החומה, מעגל הקדושה ההיקפי הרחוק של ארץ ישראל, כהכנה ותשתית לחזרת הקדושה והשכינה לארמונו של מלך מלכי המלכים במקדש שבירושלים." ואכן שושן הבירה ,חומותיה ושעריה ,ארמון המלך ומצודת העיר נשתמרו היטב עד למלחמה האחרונה בין איראן לסדאם חוסיין שהפציץ את המקום. קברו של דניאל בשושן בצד הגשר על נהר קרחה הזורם במרכז העיר ואכן , שמה של שושן הבירה כ'עיר תאומה' של ירושלים הבירה נשתמר בשער המזרחי של הר הבית הנקרא 'שער שושן כאלף קילומטר מזרחה ובסטייה של מספר מעלות קטן ! מקו הרוחב של ירושלים. 12. עילם,עולם והעלם ואי אפשר גם להתעלם מן השורש הלשוני המשותף 'לעילם' , ל'עולם' ולהעלם'.על פי המסורת העברית ,העולם הגשמי שלנו והמוחש נקרא בשמו 'עולם' מאחר שלמרות ממשיותו , הוא בבחינת נעלם שהרי מהותו החיצונית מטשטשת את עצמותו הפנימית[21] הרוחנית, הקדושה והבלתי מוחשת- נתפשת . אם כך יש לשקף גם בעילם השמית ולחפש בה את מהויותיה הנעלמות הפנימיות . רמז לזה מצאנו בהתייחסות ההלכה ללשון העילמית . הלשון עילמית הייתה נודעת בזמן התלמוד, והיו כותבים בה כתבי קודש. אמרו בתלמוד ש"כתבי הקודש הכתובים בעילמית - מצילין אותם מפני הדליקה בשבת" (שבת קט"ו). כמו כן נכתב כי " "קרא את המגילה עילמית לא יצא, אבל עילמית לעילמים יצא "(מגילה י"ח). דהיינו שורשה של הלשון העילמית – שמית היא בקדושה , שלא כמו שפות אחרות מערביות ! לשון זו, שלוחות של שפתה הנקראת בלשון המדע ' פרוטו –עילמית' ידועה ככתב הקדום ביותר בעולם , כתב שטרם נתפענח. אמנם לא ברור לאיזה עילמית התכוון התלמוד ולמה נזקקו לכתבי קודש בעילמית .מה שמסתבר הוא כי בשושן בירת עילם ואחר כך בירת פרס ומדי , דברו וכתבו על נס פורים שהיה בשושן גם בעילמית . לכן הקורא את מגילת אסתר בעילמית לעילמים ( אולי אפילו לגויים פרסיים יש חובה להקריא את המגילה ?!) מקומיים יהודים בשושן ובסביבתה – יצא ידי חובתו . אמנם מכוסה היא מהותה הפנימית של חבל ארץ זה העילמי בחנופה וגסות הרוח על פי התלמוד "עשרה קבין גסות ירדו לעולם תשעה נטלה עילם ואחת כל העולם כולו, גם על פי המדרש עוד יגיע היום שהאחות 'עילם ' ידובר בה ,דהיינו שהיא תהייה רלוונטית לאיחוד ולקשר עם משפחת ישראל שלא ידעה מה לעשות ואיך להתנהג עם ה'אחות' השמית העילמית -המשפחתית : כך נכתב במדרש שיר השירים( ח ח): " אחות לנו קטנה ושדים אין לה. מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה... "אמר רבי יוחנן: זו עילם - שזכתה ללמוד ולא זכתה ללַמֵד[22]" הנה מצאנו בעילם כי בעומק גסות הרוח (האופיינית עד הים לצוררי ישראל באיראן )ישנו גרעין של פנימיות קדושה . כך מצאנו דווקא את מלכיצדק השמי-עילמי מלך ירושלים נקרא בזוהר הקדוש 'מלך שלם'[23] המשקף תהליכים בראשיתיים של רצונו של הקדוש ברוך הוא לבריאת העולם עם התגלות מלכות שמים השלמה בירושלים היא שלם . וכך נכתב בזוהר הקדוש (בראשית פ"ו): ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין רבי שמעון פתח ואמר (תהלים ע"ו) ויהי בשלם סכו וגו', תא חזי כד סליק ברעותא דקודשא בריך הוא למברי עלמא אפיק חד שלהובא דבוצינא דקרדינותא, ונשף זיקא חשכאת ואוקידת ואפיק מגו [דף פז עמוד א] סטרי תהומא חד טיף וחבר לון כחד וברא בהו עלמא, ההוא שלהובא סליק ואתעטרא בשמאלא וההוא טיף סליק ואתעטר בימינא סלקו חד בחד אחלפו דוכתי דא לסטרא דא ודא לסטרא דא דנחית סליק ודסליק נחית אתקטרו דא בדא נפיק מבינייהו רוח שלים כדין אינון תרין סטרין אתעבידו חד ואתייהיב בינייהו ואתעטרו חד בחד כדין אשתכח שלם לעילא ושלם לתתא ודרגא אתקיים אתעטרת ה"א בוא"ו וא"ו בה"א כדין סלקא ה"א ואתקשרא בקשורא שלים, כדין ומלכי צדק מלך שלם, מלך שלם ודאי מלך איהו דשליט בשלימו אימתי איהו מלך שלם ביומא דכפורי דכל אנפין נהירין . דבר אחר : ומלכי צדק מלך שלם . אמר רבי שמעון בעא קודשא בריך הוא למיפק כהונתא משם כמה דאת אמר ברוך אברם לאל עליון כיון דאקדים ברכתא דאברהם לברכתא דמריה . אמר ליה אברהם וכי מקדימין ברכתא דעבדא לברכתא דמריה ? מיד אתיהיבת כהונתא לאברהם, דכתיב (תהלים ק"י) נאם יי' לאדוני שב לימיני, וכתיב בתריה נשבע יי' ולא ינחם . אתה כהן לעולם על דברתי .מלכי צדק דכתיב והוא כהן לאל עליון ואין זרעו כהן). דבר אחר ומלכי צדק דא עלמא בתראה, מלך שלם דא עלמא עלאה דאתעטר חד בחד בלא פרודא תרין עלמין כחדא ואפי' עלמא תתאה כלא הוא וחד מלה איהו, הוציא לחם ויין דתרין אלין ביה, והוא כהן לאל עליון משמשא עלמא לקבל עלמא, והוא כהן דא ימינא, לאל עליון עלמא עלאה ובגין כך בעי כהנא לברכא עלמא, ת"ח ברכאן (ד"א ל"ג כד) נטיל האי עלמא תתאה כד אתחבר בכהנא רבא כדין ויברכהו ויאמר ברוך אברם (וגו') לאל עליון הכי הוא ודאי, כגוונא דא בעי כהנא לתתא לקשרא קשרין ולברכא האי דוכתא בגין דיתקשר בימינא לאתקשרא תרין עלמין כחד, ברוך אברם רזא דמלה תקונא דברכאן איהו, ברוך אברם כמה דאמרי' ברוך אתה, לאל עליון, יי' אלהינו, קונה שמים וארץ, מלך העולם, והאי קרא רזא דברכאן איהו, ובגין כך ויברכהו מתתא לעילא וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך, מעילא לתתא, ויתן לו מעשר מכל- לאתדבקא באתר דקשורא אתקשר לתתא." אמנם לאחר ניצחון אברהם אבינו את ברית ארבעת המלכים בראשות כדרלעומר העילמי ,הוחלפה כהונתו- בכורתו של מלכיצדק השמי-עילמי ונתנה הכהונה השמימית הנצחית לזרע אברם לנצח והוחלפה לנצח שושן העילמית בירושלים המקדשית הקושרת בין עליונים ותחתונים . בהגיענו בחזרה לעילם השמית נזכור את זהותה ופנימיותה ושייכותה הגרעינית לשלמות ולקדושה . 13. רובד נוסף על המלחמה בין כדרלעומר העילמי לאברם העברי נמצא בדברי האר"י הקדוש (שער הפסוקים סימן י"ד ) . על פי האר"י המלחמות בעולם הגשמי הינן הד למלחמות המלכים בשמי העליונים .מלחמת חמשת המלכים נגד ברית ארבעת המלכים היא שיקוף של תשעת מלכי אדום המוזכרים בפרשת וישלח. מרידתם של חמשת המלכים עיניינה רצון להשגת רוחניות .שרצון זהע התעצם דווקא לאר עזיבתו של אברם העברי את המישורים הפוריים של נהרות הפרת והחידקל – נהרות גן העדן הבראשיתי. דווקא אחרי היפרדות לוט אחיינו של אברם דודו - פרצה מלחמה זו .מעבר הרצון של ברית מלכי כדרלעומר להשמדת אברם המייסד של האמונה באל אחד ויחיד, היה רצונו של כדרלעומר ללכידת לוט אחיין אברהם וללכוד את ניצוצות הקדושה הטמונים בלוט שממנו נולד לאחר מכן מואב ,רות המואביה –אימה של מלכות והתגלתה על ידו שושלת מלכות בית דוד הנצחית. וכך נכתב : "...ועניין מלחמה זו, וגם למה הייתה עתה, יובן במה שכתבו חז"ל כי כוונתם הייתה, לשבות את אברהם עצמו, כי בקחתו את לוט בן אחיו, יבא אברהם להצילו, וישבו אותו גם כן.... וכפי הסוד ענינו הוא זה, כי אברהם הוא סוד אור החסדים... ולוט הוא עומד כנגד אחוריים דז"א, והוא הקליפה היונקת מן אחוריים שלו, .., ולוט תרגום דארור, שהיא הקליפה. ולכן היה קרובו של אברהם, ויונק ממנו, ותמיד הולכים יחד, כמו שאמר הכתוב, וילך אתו לוט, כנדרש בספר הזהר. שהיא בחי' הקליפה והיצר הרע שיש באדם. ובהיות אברהם בחוצה לארץ, לא נעשה זיווג עליון דזו"ן, כנז"ל בפרשה לך לך מארצך וממולדתך ולכן היתה הקליפה דבוקה בקדושה ויונקת ממנה, כי אז היה הזעיר בסוד הקטנות דמוחין דאלהים, והיו המלכים והקליפות הנזכר כולם יונקים השפע שלהם, ואין מלחמה ביניהם. וכאשר הלך אברהם לא"י, שהוא לעורר הזיווג עליון של זו"ן, הנקרא ארץ כנזכר לעיל , אז נכנסו המוחין דגדלות, ונפרד לוט שהוא הקליפה מעל אברהם. בסוד (בראשית י"ג ט') הפרד נא מעלי, ולא אמר ממני, אלא מעלי, כי ממש היה דבוק באחורי זעיר כנזכר, וכאלו ח"ו משא כבד היה טעון באחוריו. ואז כתיב, (שם י"ג י"א) ויפרדו איש מעל אחיו, ולא כתיב מאחיו, אלא מעל כנזכר, ואז נחסר שפע הקליפה והמלכים הנזכר, ולכן נלחמו זה עם זה, כמו שנבאר: והעניין הוא, דע, כי ט' מלכים האלו, בזמן אברהם, התחילו לתקן בסוד התיקון, שהוא לעשות להם בחינת פרצוף וכלים, להלביש את האורות שלהם, כנודע אצלנו בעניין תיקון המלכים. אמנם עדיין אז לא נתקנו כולם, רק ד' מלכים השורשיים, שהם כנגד ד' אותיות השורשיות דשם ב"ן, אבל הה' מלכים שבבחינת ה' אותיות המלוי, לא היה להם תיקון עדיין, ובהיות השפע נמשך אליהם, היה שלום ביניהם. וכשחסר להם השפע, רצו אלו הה' המלכים להתגבר, ולעלות למעלה ממדרגת ד' מלכים, כדי להתקרב אל הקדושה, ולקחת שפע משם. ואף על פי שהם ענפים שלהם, מרדו בהם, לפי שהארבעה מלכים שהיו בבחינת תיקון והלבשת הכלים אל אורותיהם, אינם יכולים לעלות למעלה ממדרגתם, אבל אלו החמשה מלכים, שהיו בלתי תיקון, מופשטים מן המלבושים, יש להם כוח לעלות למעלה ממדרגת האחרים. ולכן מרדו החמשה מלכים, עם היותם ענפים, ונתגברו על הארבעה מלכים השורשיים. אבל על כל זה , להיותם בחינת השורשים, גברה ידם עליהם, והכניעום תחתם. ולהיות כי כל קטטה זו הייתה, מחסרון השפע שלהם, לכן (בראשית י"ד י"ב) וייקחו את לוט ואת רכושו, שהיא הבחינה היותר סמוכה אל אברהם, ..ועל ידי ששבו אותו, ייקח הוא שפע מאברהם, וייקחו הם שפעם ממנו. וזהו כוונת דברי חז"ל שאמרו, שרצו המלכים לשבות גם את אברהם, והבן זה היטב !!!: " ואחרי שיוך רבדים רוחניים לכל אחד מתשעת המלכים השותפים למלחמת עולם זאת הקדמונית ,מסביר האר"י את ענינו הרוחני בשמו[24] של כדרלעומר העילמי שהיה ראש ברית ארבעת המלכים : "כדרלעומר, אותיות כד"ר, הם אותיות דרך, והוא בגימטריא ב' פעמים יב"ק, שיש בקדושה כנודע. ולעמר, בגימטריא ש"ם, שהוא שם הוי"ה כ"ו, ושם שד"י. ונמצא, כי חבור כדרלעמר, בגימטרי' ש"ם דר"ך. והנה כנגדו נאמר בקדושה, (תהלים נ' כ"ג) ושם דר"ך אראנו בישע אלהי"ם. עולם, בגימטריא אהי"ה דההי"ן, עם הכולל: " הנה מצאנו כי חיבור[25] 'כדר' עם 'עומר ' , מצביע על מציאות של קדושה אלוקית פנימית הטמונה במלך העילמי. ובהמשך מסביר האר"י את פשר הסתפקותם לכאורה של ברית ארבעת המלכים בלכידת לוט אחיינו של אברהם בניגוד לכאורה למטרה המוצהרת שלהם של לכידת אברם[26] בעצמו ,מייסד האמונה באל אחד כפי שכתבו חז"ל . "... הנה כפי הראוי, היה לו לומר 'וייקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו'. אבל כתיב וייקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם, ... והעניין הוא, כי הנה נתבאר לעיל כי לוט, היא הקליפה הדבוקה כנגד אחוריים דז"א, ועל ידי חטאו של אדם, נפלו הנשמות בתוך הקליפות. כנזכר בפרשה בראשית. והנה בתוך קליפות לוט, נתערבו ב' פרדות טובות, רות, ונעמה העמונית, כנזכר במאמרי חז"ל. ובכל נשמה מאלו השנים, כלולים כמה וכמה נשמות, עד סוף כל הדורות. הלא תראה, כי כל זרע מלכות בית דוד יצאו מהם, וכמו שיתבאר במקומו.... והנה כששבו המלכים את לוט, עדיין לא הובררו ממנו שני הפרדות שיצאו ממנו, כאשר שכב אחר כך את בנותיו כנודע, ועדיין היו כלולים בו... " הנה , במלחמתנו האפשרית נגד הצורר האיראני , ניזהר מן ההטעיה המכוונת האפשרית מצידם הדומה להטעיה שהייתה מצד כדרלעומר העילמי שכביכול הגיע לכאן , לקצה הקשת הפוריה למלחמה עם מלכי הכיכר בלבדם. ניזהר מטענתם כי הם אינם מפתחים אנרגיה גרעינית למטרות מלחמתיות וכי מלחמתם איננה ישירות נגדינו. ונדע שבברית זו שותפים גם ' מלכים ' אחרים סמויים ופנימיים , כוחות אפלים ו'אמרפליים'-הנלחמים נגד התגלות מלכות שמיים בעולם הגשמי. ובצאתנו למלחמה זו , נזכור את האפשרות להכלת ניצוצות אור פנימיותה של עילם השמית ושושן בירתה, חומותיה וארמנותיה ,שנצרכו בעבר (ולא עוד !! ) להתמדת קדושת ערי חומת ארץ ישראל ולשלמותה הנצחית של ירושלים המקדשית ושער שושן שבמזרחה . ובניצחוננו האברהמי על כדרלעומר העכשווי נזכה לרושם של "דרך אראנו בישע אלקים ." " ... חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם[27] – זה אמרפל וחבריו,להפיל עני ואביון – זה לוט , לטבוח ישרי דרך- זה אברהם, חרבם תבוא בליבם , ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם.."[28] [1] בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם. וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ. וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר. וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי ..". [2] נדרים ל, ב.וכן מובא בשם האר"י: (שער הפסוקים ,לך לך,מזולתו): "... וכבר הודעתיך, כי שם בן נח, הוא מלכי צדק, והוא אחד מגלגולי הבל בן אדם, כמה שכתוב בספר התיקונין גם ידעת, כי הבל זה משה" . [3] תאורה של עילם מצוטט מאנציקלופדיה מקראית ערך עילם. [4] שרידי העיר לא נחפרו עדיין.מחבר מאמר זה פנה למכון האיראני לארכיאולוגיה לקבל מידע וקיבל את תשובתם השלילית לקבלת מידע נוסף (ענו שאין ברשותם ) [5] על פי ויקיפדיה באנגלית ומפת googlearth. הכור האטומי נמצא קילומטרים ספורים דרומה מהעיר. [6] היא שושן הבירה עיר הבירה של המן הרשע,אחשורוש הפרסי, בעלה של ושתי בת המלך הבבלי ואשתו השנייה -אסתר היהודייה . ולפלא הוא כי שער המזרח העיקרי של מקדש ירושלים נקרא בזמן בית שני – שער שושן !, אולי בגלל ששושן הבירה נמצאת במזרח באותו קו רוחב של הרצליה 32.2 /48.2.או בגלל כי נחמיה , מחדש ובונה חומות ירושלים בבית שני ,היה שר המשקים בשושן של המלך ארתשחסתא. כן נכתב בדניאל ח " בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ".וכן בעזרא ד "שושנכיה דהווא עלמיא ." [7] על פי ויקיפדיה באנגלית ואתר החברה הארכיאולוגית האיראנית. היה גם מלך פרסי בשם' ארדשיר' וכן עיר נוספת בשם זה בבל [8] בבלי גיטין ו'. [9] שטחו 64,055 קמ"ר, כ-3.9 אחוזים משטח איראן, והוא נמצא במערב המדינה. ב-2005 מנתה אוכלוסיית המחוז כ- 4,345,607 תושבים. עד ל-1925 המחוז היה למעשה אמירות ערבית עצמאית למרות שבאופן פורמלי היה חלק של איראן. בשנים האחרונות משתנה הרכבו הדמוגרפי של המחוז עקב גירוש ערבים סונים והבאת מתישבים ממוצא פרסי במקומם. למרות היותו המחוז העשיר ביותר בנפט באיראן, תושביו אינם נהנים מכך.(ויקיפדיה ערך חוזיסטאן ) בירת המחוז היא אהווז המוזכרת בספר עזרא. [10] כאן הוזכרה לראשונה היותו של אברם אבינו –'עברי '- מעבר לנהר פרת או שגם הוא מצאצאי 'עבר בן שם '. והמשכיל יבין! [11] ויהי בימי אמרפל, רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו, ולמה נקרא שמו אמרפל, שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו, ולמה נקרא שמו נמרוד, שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו. (עירובין נג א) [12] יש לקחת בחשבון את תיאוריית החוקר אליהו ש"ץ המזהה את אברהם אבינו כחמורבי,המחוקק הבבלי מאור כשדים הלא רחוקה משושן העילמית .שחוקיו דומים להפליא לחלק מחוקי התורה והידוע בכשרונו הצבאי וממכתביו וכתובות הבנייה המרובות שלו.אליהו ש"ץ,אמיתות כרונולוגיות בתנ"ך , עמוד 46 ואילך.ואז יש לזהות את כדרלעומר העילמי עם המלך Kudur Nahhunte שחי באותה תקופה זהו הזיהוי של כדרלעומר על פי האנציקלופדיה המקראית ערך 'כדרלעומר'. . אולי זאת גם אפשרות להסבר כשרונו הצבאי של אברהם ,להלן.מצבת חוקי חמורבי הבבלי נמצאה דווקא בשושן בשנת 1901 . מוסבר כי עם השתחררות הבבלים מעול העילמים,או מהשותפות הפוליטית איתם לקחו העילמים איתם את מצבת חוקי חמורבי לעילם ! [13] מעין איקארוס קדמון המבקש לפתח כלי טייס, תעופה וטילים כנגד השכינה הקדושה. [14] פרופסור מאיר יהושע גרינץ במאמרו ' העוים והעמלקי-,עאמים ",עילמים ' בספרו 'מוצאי דורות ' (עמודים 91-98) כתב כי העמלקים והעווים הם צאצאי העילמים שאולי היו בחלקם לא 'שמיים '.אולם בפירוש נכתב בבראשית:" ויכו(כדרלעומר והמלכים אשר איתו )את שדה העמלקי ... [15] בתקופת מלחמת העולם הראשונה בעת החדשה . [16] כן כתב בתנחומא ישן (לך אי"א ):".. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא:ריבונו של עולם : אילולי ששיתפת כבודך עימי ועזרתני – מה אדם אחד יכול לעשות כנגד תשעה מלכים וחיילותיהן ?". וראה אברהם את מאבקו זה כמאבק נגד המנצחים והמובסים כאחד ! [17] 'קשת עילם' הוא השם לספרו של הלוחם הגיבור עוזי עילם על פעולות מדינת ישראל מעבר לאופק. [18] ראה סיפורו של המחבר באתרו ישראל המקדשית . [19] על פי ספר הכוזרי נבואה יכולה להתגלות או בארץ ישראל או ב'עבור' ארץ ישראל . [20] שושן הבירה וירושלים , הרב יהודה זולדן מאמרי אמונת עתיך , עלון מספר 33. http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/33/03302.html [21] מתבאר גם על בסיס הפיסיקה המודרנית כי החומר הנראה משקף בחיצוניותו פנימיות סמויה של אטומים וחלקיקים ,אנרגיות וכוחות פיסיקליים ,כוחות כבידה ועוד. [22] וראה בזוהר הקדוש להלן כי תכונת הכהונה ו המשכיות התורה נטלה מיד מלכיצדק העילמי מיד לאחר נצחונו של אברם על כדרלעומר העילמי . [23] והאר"י הקדוש ראה בו גם עיבור נשמת הבל בן אדם הראשון ועיבור נשמת משה רבינו !! ראה הערה 2. [24] ראה בהרחבה במאמרו של הרב יצחק גינצבורג " תיקון כדרלעומר ב- כ"ד לעומר" שכתב כי ב'שם המלך' מתגלה אופי המלכות שלו. [25] התלמוד הבבלי(חולין ס"ה ) כותב כי יש לכתוב את השם 'כדרלעומר' כשתי מילים אולם אנו פוסקים כבעלי המסורה כי יש לכתבם ברצף – מהות אחת ! [26] אברהם אבינו נקרא במקורות ' ראש כל המאמינים ". יש לשים לב כי העברת כהונת הנצח הרוחנית ממלכיצדק לאברהם ניתנה טרם התחלפות שמו מ'אברם העברי' ל'אברהם' – אב המון גויים . [27] תזכורת ל'קשת עילם '. [28] בראשית רבה מ"ב .