יום ו', כו’ באב תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
רבים מאיתנו מתארים לעצמם כי איסור השימוש בברזל במקדש הוא איסור גורף. למרבה הפלא כתב גאון דורנו הרב מנחם מנדל שניאורסון ע"ה כי יש חובה ודרוש וצריך להשתמש בברזל דווקא בבניין מבנה המקדש וכי זהו תיקונה של מתכת הברזל לאחר אלפי שנים ששימשה להרג ולמוות ... !! ומכאן נדע כי אין לחכות לנס השמיר ובכלל לנסים במהלך הבנייה. בית המקדש יבנה בידי אדם ויהיה בו שימוש בטכנולוגיות וחומרים מתכתיים
09:55 (24/11/09) גדעון חרלפ

"...וברזל מאה אלף כיכרים" – עיקרו ושלמותו בבנין העתיד להיבנות על ידי דוד מלכא משיחא, שבניינו יהיה לא רק מזהב כסף ונחושת בתכלית השלמות אלא גם מברזל". שניאורסון, ליקוטי שיחות, ויחי תשנ"ב השימוש בטכנולוגית הברזל (Fe) ובמתכות בבית המקדש השלישי נערך: תשרי התש"ע ספטמבר 2009 עודכן : מרחשוון התש"ע אוקטובר 2009 D:\My Documents\מאמרים\השימוש בטכנולוגית הברזל.doc 1. מבוא כמי שעוסק בשנים האחרונות בהרחבה בהיתכנות של המבנה הפיסי של המקדש והמזבח בהר הבית בירושלים, יחד עם חבורה קדושה של אדריכלים, מהנדסים ורבנים, התלבטנו רבות באפשרות השימוש בטכנולוגית המתכת והברזל לבניית מקדש ירושלים השלישי. כאשר ידוע היום כי קשה לבנות מבנה גבוה. רחב ובעל מפתח גדול ללא שימוש בקורות פלדה או שימוש בעיקרון הבטון המזוין – תערובת בטון העוטפת מוטות פלדה: הן ביסודות המבנה, הן בקירותיו והן בתקרותיו, וכי השימוש במתכות הוא שמבטיח את יציבות המבנה, עמידותו ונצחיותו! כמו כן ידוע כי הברזל וסגסגותיו ממשיך להיות החומר העיקרי בהתפתחות הטכנולוגית של המבנים במאות השנים האחרונות, במיוחד עם המצאת חישול הברזל, הפלדה ויצירת סגסוגות חדשות עם גפרית, מגנזיום ועוד. בשנים האחרונות חוברות לטכנולוגיות הפלדה גם מתכות אחרות המשמשות לקונסטרוקציות של מבנים, כמו אלומיניום, מגנזיום, ניקל וטיטניום גם במכשירים, כלי עבודה, מכונות, מטוסים ו-"צבת בצבת עשויה". רק לאחרונה נאסרה הכנסת צינורות אלומיניום למוסלמים בחבל פלשת-עזה, צינורות אלומיניום המשמשים ליצור קסאמים המחליפים את קני הירי מפלדה. ובאמת לא ידוע מדוע לא נאסרה גם הנחושת כחומר גלם למקדש. מצוין בכתוב כי תובל קין היה לוטש נחושת יחד עם הברזל וכי סגסוגות נחושת שמשו ליצירת חרבות ורמחים מברונזה – המתכת האולטימטיבית בתקופת האבות - היא תקופת הברונזה. כל זאת כאשר ברזל ונחושת מופיעים ומתוארים ביחד בתורה כמתכות עיקריות ומובילות, החל מזמן תובל קין, "אבי לוטש כל חורש נחושת וברזל ". גם ידוע כי היה שימוש בברזל במקדש. ברזל נאסף על ידי דוד המלך (דברי הימים א, כ"ב) ושלמה המלך השתמש בו (דברי הימים ב, ב) ונאספו ממנו כמויות עצומות (לשון הכתוב שם). יכול מאוד להיות וסביר להניח, כי כמויות הברזל העצומות שנאספו על ידי דוד "מאה אלף כיכרים"!! – לא שימשו רק כאביזרי פרזול או ככלי עבודה כמו מקבות וגרזנים, אלא שולבו באופן סמוי בשלד המבנה וכוסו לאחר מכן. אולי על פי עיקרון הרמב"ם בשימוש בטכנולוגית העץ שכתב, כי למרות שנאסרה נטיעת עץ ושימוש בעץ במקדש – מותר להשתמש בעץ ובלבד שיהיה מכוסה על ידי חומרי בנייה אחרים[1]. כמו כן ידוע כי השתמשו בברזל במקדש לצירי דלתות ול"כלה עורב" - סורג להרתעת בעלי כנף המשולב במעקה מגג המקדש. אולם בבואנו לדון בדבר עצם האיסור של השימוש בברזל, יש להתייחס, להבהיר ולהאיר מספר נקודות. ראשית יש להתייחס להיות הברזל מוצר טכנולוגי חדש של אותם הימים שהרי תקופת יציאת מצריים ומעמד הר סיני הקדוש, על פי הארכיאולוגיה הידועה, היא תחילת תקופת הברזל. נקודת מבט נוספת היא מה שנכתב במלכים (מלכים א', ו') "והבית בהיבנותו, אבן שלימה מסע נבנה, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו". דהיינו, יש צורך להבטיח "שקט אקוסטי" בזמן הבנייה מכל הקשת כלי ברזל, איסור שלכאורה תקף רק לגבי בניית מזבח. גם הרמב"ם (בית הבחירה פ"א, הלכה ח') הביא את האסור לפצל ולסתת אבני בנין בשטח הר הבית, אולם לא כתב כלל ועיקר כי אסור להשתמש בברזל עצמו לבניית מבנה המקדש. ולשאלת השאלות, מה יהיה בבית המקדש השלישי? האם נשתמש בטכנולוגית הבטון המזוין, כאשר תערובת בטון, חול וחצץ הכוללת צמנט פורטלנד אפור או לבן, שנחצבו ונגרסו על ידי מכונות ומגרסות פלדה, עוטפת מוטות פלדה, מעורגלת או משוכה, יהיו חומרי הגלם? אכן, יוצא דופן היה הרב מנחם מנדל שניאורסון שכתב להלכה כי בבית שלישי יותר השימוש בברזל לבניה ואף תהיה חובה לבנותו עם ברזל !! 2. איסור השימוש בברזל ככלי לסיתות אבני המזבח בשני מקומות בתורה שבכתב נזכר האיסור על בנית מזבח ה' בחרב או ברזל. מיד לאחר עשרת הדברות נאמר: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ( על מי ? ) ותחלליה" (שמות) לאחר מכן בספר דברים נוסף אזכור חומר הברזל : "ובנית שם מזבח לה' אלוהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלימות תבנה את מזבח ה' אלוהיך והעלית עליו עולות לה' אלוהיך". בשני מדרשים, במכילתא דרבי ישמעאל (יתרו יא) ובמכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (כ', כ"ב) נמצא הסבר לאיסור זה. בבית מדרשו של רבי ישמעאל דרשו: "כי חרבך הנפת עליה וגו' – מכאן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר : המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם והברזל נברא לקצר שנותיו של אדם, אינו רשאי להניף המקצר על המאריך". ובבית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי דרשו : "זו היא שרבן יוחנן בן זכאי אומר: מה ראה ברזל ליפסל מכל מיני מתכות כולן? מפני שהחרב נעשית ממנו, וחרב סימן פורענות ומזבח סימן כפרה, מעבירין דבר שהוא סימן פורענות מפני דבר שהוא סימן כפרה". לא נמצא כל איסור שימוש בטכנולוגיה של הברזל עבור מבנה המשכן כלל. אמנם הברזל לא נמנה על החומרים שנאספו למשכן המוזכרים בתחילת פרשת תרומה. אולם הוסיף ובאר הרמב"ן (בפירושו לשמות כ"א): " ומפני זה לא היה במשכן ברזל, כי גם יתדותיו שהיו טובות יותר מברזל עשה נחושת ... והכתוב לא אסר לבנות גזית, רק בהניף עליהן ברזל .. ואם בא לסתת אותן בכלי כסף .. הרי זה מותר". אמנם במקדש שלמה נאמר: "וברזל ומקבות לא נשמעו בבית בהבנותו", אולם לא ברור האם מדובר רק על הפרעה אקוסטית הנדרשת בתהליך הבניה או שיש כאן הרחבה של איסור גורף של שימוש בטכנולוגית הברזל על כל נגזרותיה. 3. הטכנולוגיה של המקדש – השימוש בברזל במקדש ירושלים למרות האיסור לכאורה על שמוש בברזל במשכן או במקדש, מצאנו שמוש בברזל במקדש שהקים שלמה בירושלים. כבר דוד המלך אסף ברזל למקדש "וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות הכין דוד" (דברי הימים א', כא). ובהמשך שם "הברזל לברזל" (דברי הימים א', כח'), "וברזל – מאה אלף כיכרים" (שם, כט). ידועים מכרות ברזל בעבר הירדן המזרחי. אולי ברזילי הגלעדי, איש חסדו של דוד המלך, היה קשור למכרות ברזל אלו. על פי מסכת מידות השתמשו בברזל במעקות הגג - בכלה עורב במקדש. אולם לא שמענו איסור על שימוש במתכות אחרות במקדש כמו נחושת, שהותרה מלכתחילה במזבח עצמו. ביתדות המשכן וגם במקדש עצמו. במקדש השני היה שער ניקנור הנקרא שער העליון שהיה מצופה נחושת דומה לזהב. 4. מדוע נאסר הברזל במקדש ו/או במזבח ? במקרא מוזכר הנימוק "כי חרבך הנפת עליה ותחלליה", דהיינו, המובן הוא כי אין מניעה מצד הקב"ה לשימוש בברזל בבנין המזבח אולם פעילות האדם בהשתמשו בברזל להכנת חרב פוסלת אותו להיכנס לפני ולפנים. נשאלת השאלה שאם כן ישנם היום עוד הרבה מתכות ויסודות המשמשים ליצור חומרי נפץ וכלי נשק, פצצות אטום ומימן ומתכות ומינרלים ואף חומרים אורגניים המשמשים כחלקים ואבני יסוד במטוסי קרב, אוניות מלחמה, אבקות שריפה למיניהן. האדם המודרני משתמש כמעט בכל יסוד הידוע לצרכי מלחמה, צבא וקרב. אם כן לפי נימוק זה לא מצאנו כל חומר ראוי לבנין המקדש. אף באבן השתמשו להרג – ראה מלחמת דוד בגוליית שם "ויחזק דוד מן הפלישתי בסלע ובאבן ..." ולמרות הכל מה שנאסר הוא הברזל בלבד". אפשר אולי להסביר את איסור השימוש במתכת הברזל (Fe) על פי האסטרופיסיקאי ידידי פרופ' יצחק רייס[2] החוקר את תהליך היוצרות הכוכבים והגלקסיות למיניהם. על פי מדע האסטרופיסיקה הברזל הוא התוצר האחרון בבריאה המאפיין את היוצרות כוכבי הלכת. שרשרת הריאקציות בתהליך הבריאה הינן ריאקציות היתוך גרעיניות החל מהיסוד הליום, מכאן לפחמן, לחמצן, לצורן, לגופרית, לניקל ולבסוף לברזל. ואכן אלה היסודות העיקריים של גרעין כדור הארץ. הברזל הינו תוצר ריאקצית ההיתוך הגרעינית האחרונה בשרשרת הבריאה ולכן מרכז כדור הארץ ומסתו העיקרית מורכבים מן היסוד ברזל. אולם מפשט המדרשים ופסוקי התורה נראה כי השימוש במתכת הברזל לבניית המקדש לא נאסר מצד עצמו, חומרו ומהותו אלא מתוך השימוש הראשוני הרע שנעשה בו על ידי האדם שכנראה גוברת על היות הברזל כמתכת המשמשת ליצור מחרשות ומזמרות לעיבוד חקלאי וכמפתח ויסוד לכלכלה החקלאית העולמית של זריעת חיטת הלחם . מן העולה מהכתוב בתורה ובמדרשים כי ישנה זהות רעיונית רוחנית בין " ברזל" ל"חרב" ומכאן שנאסר כל מגע בין הברזל או החרב לאבני בנין המזבח. כך גם נכתב במדרש : "וצלה גם היא ילדה את תובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל... רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: זה תבל עבירתו של קין. קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה לוטש כל חורש נחושת וברזל". והוסיף רש"י: "... תיבל והתקין אומנות של קין לעשות כלי זיין לרוצחים". "תחת הנחושת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחושת ותחת האבנים ברזל" (ישעיהו ס') 4. השימוש בטכנולוגית הברזל עבור בית המקדש השלישי ומה יהיה בבית המקדש השלישי? האם נשתמש בטכנולוגית הבטון המזוין, כאשר מעטפת של בטון, המורכב מחצץ, חול וצמנט פורטלנד אפור או לבן, שנחצבו ונגרסו על ידי מכונות ומגרסות פלדה, עוטפת מוטות פלדה מעורגלת או משוכה יהוו את חומר הביניין הראשי במבנה בית המקש השלישי? אכן, יוצא דופן היה הרב מנחם מנדל שניאורסון שכתב להלכה כי בבית שלישי יותר השימוש בברזל לבניה. על פי דעתו התיקון לחורבן בתי המקדש הוא על ידי "ברזל דקדושה". לאחר שנחרב המקדש והקמת קיר ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים (ברכות לב) כפי שנכתב ביחזקאל (ד', ג') "ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך לבין העיר". דווקא מכוח אי היותו של הברזל בכלל החומרים שנאספו לבניית המשכן - "השלמות והנצחיות של בית שלישי מרומזת בהחוזק והתוקף דברזל דבקדושה". על פי דבריו המילה "ברז"ל" היא רראשי התיבות של שמות ארבע האימהות הקדושות : בלהה, רחל זלפה לאה. כאשר השפחות מופיעות לפני הגבירות כדוגמת הברזל שדרגתו מלמטה מהאבנים וכך סיכם : "ויש לומר שבבית המקדש לעתיד לבוא תתגלה מעלת המלכות בירידתה לבריאה, יצירה, עשיה, שתתבטא בהחוזק ותוקף דברזל שהוא חזק יותר מאבנים ארץ (ספירת המלכות )אשר אבניה ברזל, על דרך מעלת השפחות לגבי האמהות שמרומזת בהראשי תיבות ד"ברזל" . והוסיף שם : "ואולי יש לומר שהשלימות דברזל דקדושה שבבית המקדש השלישי תבוא גם בכך שבינינו יהיה גם מברזל שהברזל יהיה חלק מהבנין דבית המקדש עצמו. ברזל אין כתיב כאן לא במשכן ולא במקדש למה שנמשל בו אדום שהחריבו בית המקדש[3] - קאי על בית ראשון ובבית שני שנחרבו על ידי ברזל: מה שאין כן מקדש העתיד, בית נצחי שלא שייך בו חורבן – לא שייך בו חשש של מענין של ברזל דלעו"ז, ובמילא יכול וצריך להיות בנינו גם בברזל כדי להדגיש את העילויו והשמות דהפיכת הברזל שהחריב בית המקדש לברזל שעשה חלק בהבינין דבית המקדש". הנה מצאנו כי בחובתנו לבנות מקדש בביטון מזוין בברזל או בשילוב מרישי פלדה ככול שנידרש מקביל לנבואת ישעיה על הפיכת החניתות לאתים. אמנם רחוקים אנו עדיין ממסקנתו של הרב משה פינצ'וק[4] שכתב "כי יש מקום להרהר שמא הנפת החרב (העתידית) על אבני מזבח לא תגרום לחילולן וגם איסור הנפת ברזל על המזבח לא ינהג לעתיד לבוא". 5. דעת הרמב"ם על השימוש בברזל במבנה המקדש וכך נכתב במסכת סוטה (מ"ח): "תנו רבנן: שמיר שבנה בו שלמה את בית המקדש שנאמר והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה – דברים ככתבן (רש"י - כמשמען ...כמה שהסיען מן ההר ולא סיתתוה שוב בכלי ברזל), דברי רבי יהודה[5] . אמר לו רבי נחמיה וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר כל אלה אבנים יקרות וגו' מגוררות במגירה[6]. אם כן מה תלמוד לומר לא נשמע בבית בהבנותו ? שהיה מתקן מבחוץ ומכניס מבפנים. אמר רבי: נראים דברי רבי יהודה באבני מקדשו דברי רבי נחמיה באבני ביתו" [7] . ועל זה כתב הרמב"ם: "כשבונין ההיכל והעזרה בונים באבנים גדולות. ואם לא מצאו אבנים – בונים בלבנים[8]. ואין מפצלין את אבני הבניין בהר בית, אלא מפצלין אותן ומסתתין אותן מבחוץ ואחר כך מכניסין אותן לבנין. שנאמר אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית. ואומר ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו". הרמב"ם פסק כרבי נחמיה, לא כדעתו המפשרת של רבי ולא כדעתו של רבי יהודה הסובר כי ישנו איסור גורף של מגע ברזל באבני הבניין ולא הזכיר כלל את השימוש בשמיר שהיא מציאות ניסית. " ברזל ונחושת מנעליך ."... (דברים ל"ג) 6. הברזל – תיקון להמשך מעשה בראשית בהמשך לנקודה הפנימית שהוזכרה לעיל שאולי קשורה לעצם היסוד המתכתי "ברזל". שעל פי האסטרופיסיקה המודרנית – כי הברזל הוא התוצר האלוקי האחרון בשרשרת יצירת יש מאין של היסודות והתפתחות הכוכבים. . שרשרת ריאקצית ההיתוך הגרעיני, המתחילה במימן, עוברת להליום, ממנו לפחמן – צורן, מסתיימת ביצירת היסוד ברזל - הוא היסוד העיקרי של גרעין כדור הארץ – אפשר לומר כי דווקא השימוש בברזל בבית שלישי יהווה מעין המשך תיקון העולם החומרי אשר הופסק על ידי הקדוש ברוך הוא ביצירת מתכת הברזל על ידי האדם היהודי. זאת אולי המשמעות הנוספת של "וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות", הוי אומר מלא רק חתירה לשלום אוניברסאלי ערטילאי אלא המשך תיקון החומר שביסוד הבריאה. גם הברזל הוזכר כאחד ממעלותיה המיוחדות של ארץ ישראל "ארץ אשר ברזל אבניה". מחצב הברזל נמצא בגלעד, בהרי נפתלי ועוד. ונסיים בהערה לגבי השימוש במתכות מתקדמות למבנה בית המקדש השלישי, מתכות המשמשות להרג ולמלחמות - יותר ממתכת הברזל. כאן יש להחיל את עיקרון השפת אמת או החזון איש, כי התורה שבכתב ובהלכותיה, יש מעין צילום מצב אלוקי של אותו הזמן של אלפיים שנות תורה. מסיפורי עם ישראל ( (reality !!! בתורה – נוצרה לבוש התורה עצמה הכולל את חסרונותיו, חטאיו ומגרעותיו של עם ישראל, כולל איסור השימוש בברזל אם למזבח או לבניית הבית עצמו, אלא אם כן יורו לנו חכמי הסנהדרין החדשה אחרת על פי אותם המידות והכללים העתיקים שהתורה נדרשת בהם. ואין לנו אלא התורה הזאת. [1] כן כתב גם הרב שניאורסון במאמרו המצוין בפתיח. [2] רייס יצחק, התפתחות כוכבים כבדים משלב בעירת המימן ועד להופעת אי יציבות דינמית, חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, תשל"ה. [3] שמות רבה ל"ה, ה'. [4] פינצ'וק משה, מסע הברזל מראשית העולם ועד אחרית הימים, מקור ראשון י"ט שבט התשס"ט. [5] ואף שאיסור הנפת הברזל נכתב על אבני המזבח בלבד לדעת המהרש"א רבי יהודה דרש קל וחומר ממזבח הקל להיכל ולקודש הקדשים (לסוטה מ"ח). [6] מלכים א', ז'. והוא כדברי המכילתא לשמות יתרו: " לא תבנה אתהן גזית אבל אתה בונה בהיכל ובקודש הקדשים". [7] לשאלת המפרשים על שייכות בין ביתו של שלמה למבנה המקדש (משנה למלך, שם) יש להעיר כי ביתו של שלמה היה צמוד למבנה המקדש על הר המוריה ומן הדין והאדריכלות יש להשתמש למכלול ארמון ומקדש באותם חומרים או טכנולוגיה או שפה אדריכלית. [8] כנראה כאן כן השווה הרמב"ם דין בנית המזבח לבניית מבנה המקדש.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS