יום ו', ו’ בטבת תשע”ט
    צור קשר  |  אודות  
על הסתירה כביכול בין חובת הקמת במה ומזבח משפחתיים וקהילתיים בכול רחבי ארץ ישראל,ממקדש חוניו ממזרח לנילוס ועד לח'לב-עירו של יואב בן צרויה-רמטכ"ל צבא דוד משיח ה'.בין שני נהרות גן עדן-שני פסי התכלת של ארץ ישראל,נקים את מזבחותינו הזמניים עד עת פקידת מזבח ירושלים-לא נחת !
15:25 (05/02/13) גדעון חרלפ

גם אנכי הקטן ,כרובם הגדול של דורשי מקדש וקודשיו ולומדי מסכת זבחים ומנחות , נשואות עיני אל הר הבית בירושלים , מנסה לדלג ישר וביושר אל בית קודשי הקדשים , אל אבן השתייה שמתחת לכפה . אל הבלתי אפשרי פוליטית בימינו אלה . סוגית הזביחה נשארת ברמת " גדול תלמוד " שאולי יביא לידי מעשה . ואולם , הזרם החתרני והאנטי ממלכתי פועם בי ,בהזדהותי עם בוני הבמות ועובדי ה' בבמות לאורך כל ימי יהושע , השופטים ומלכי יהודה וישראל – עד עבודת ה' בבית חוניו בקצה ארץ ישראל . גם בעקבות ביקורי האחרון במזבח יהושע בהר עיבל ובמזבח בגבעת הראל ממערב לשילה . למרות מאבקם של המלך חזקיה והמלך יאשיהו בבמות – הבמות לא סרו מלהתנחל בליבות בני ישראל . הבמה על מרפסת הגג , בחצר או ליד השומרה בכרם עדיין נשארה רלוונטית . מה לנו להיטלטל אל ירושלים המקדשית . ריכוז הפולחן בירושלים[1] – לא צלח !! בלבבות העם נשאר זכר קרבן פסח מצרים האישי והמשפחתי שדמו הותז על מזוזות ומשקוף הבית הפרטי שבגלות מצרים .הנקרא וחוזר ונקרא בליל ט"ו חודש האביב על ידי מנויי הקרבן . לא נשכח ! לא בכדי נמשכה הקרבת קרבן הפסח גם לאחר החורבן כשנושא בשורת חובת המשך הקרבן מוביל רבן גמליאל[2] ותודוס הרומי ששחט וצלה גדי מקולס ברומי הרחוקה . בעוד במשנת רבי יהודה נשיאה נותרו רבות מ'הלכות הבמה', על אף שלכאורה נכתב במשנת מגילה " ירושלים – אין אחריה היתר" - בא רבי יצחק בשם שמועה מרבותיו על הקרבה מותרת שנותרה בפאתי ארץ ישראל , במקדש חוניו שנחרב שנים רבות לאחר חורבן הבית השני . שמועה זאת ורקעה ,שהיא 'מחוץ לקונזנצוס ' , מתחברת היטב עם שמועות נוספות של רבי יהושע "שמעתי שמקריבין על אף שאין בית "- ושמועת רבי אליעזר " שמעתי שהיו בונים בהיכל ", שמועות שנדחו מנוסח המשנה של רבי יהודה נשיאה ונותרו כ"עדויות" בלבד :בתוספתא , בירכתי מסכת עדויות ובמדרשים . והנה בא רבי יצחק, משמר את שמועת רבותיו מצד אחד ,מציב היקש מהפכני מצד שני . מהביטוי "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה " הוא מסיק כי ירושלים ,על אף שהיא נקראת' נחלה',ובה ורק בה מותר לבנות מקדש קבוע- איננה אוסרת בחורבנה הקמת במות וזביחה בהן בכל מרחבי ארץ ישראל – הנה מתגלה ומתעצמת כאן מחדש המימרא : "כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח "! והנה ,אנו מוצאים כאן מתקפה רבתי על רבי יצחק, ומנסים חכמי התלמוד להניא אותו משמועת רבותיו ומסברתו החתרנית נגד ריכוז הפולחן בירושלים !! כן מצאנו גם בירושלמי כדעתו על אותה משנה במגילה : "אמר רבי ייסא בשם רבי יוחנן ניטל ארון – הותרו הבמות "!! ולאחריו רבי חיים הכהן, החסיד של קדושת עצמותה של ארץ ישראל שמרוב קדושתה – אין מצווה לעלות אליה , שהרי ישנן הרבה מצוות המתקיימות רק בארץ ישראל והרי הן כסכנה רוחנית ממשית לכל יהודי וכאיום על הפרישות הרוחנית שבגלות- "וגם סכנת דרכים איכא "!. ונשברו קולמוסין רבים בהבנת דעתו עד שקמו המהרי"ט והמעיל צדקה שלא התביישו לכתוב: "הגהת תלמיד היא ...ולאו דסמכא היא כלל... תלמיד טועה כתבו !"[3] גם בסוגייתנו זו , לא מעלה על דעתו רבי חיים ,בחסידותו כי רבה , כי ישנה אפשרות ח"ו להקריב בבמה ,ומוציא את שמועתו של רבי יצחק מהפשט לגמרי . איך בנו זרובבל וחבורתו את המזבח בבית שני ? ואחריו ה'פני יהושע ' , שכתב כי רבי יצחק חזר בו- נגד המשך הגמרא ודעת הראשונים !. ואחריו גאון ישראל ועוזו ,בעל השאגת אריה והטורי אבן , שכתב באריכות ובפלפול להוכיח את דעת רבי חיים כי במות נאסרו לנצח גם לאחר חורבן ירושלים וגם במקומו המקורי של המזבח בהר הבית !!! . והנה תופעת שלילת אפשרות מימוש המקדש וקודשיו מופיעה גם אצל אחרון זמנינו , הרב בנימין פוס שכתב ספר גדול באיכות ורב בכמות על הלכות במה ,ושבש את הכתובים וכתב בסברה לחלק ולהצניע את דעת הירושלמי כי "באין ארון- מותרת הבמה " , בכל מקום בארץ ישראל ! ודווקא אנוכי הקטן, מתוך עיון עמוק בספרו, ובדברי הראשונים והאחרונים התחברתי לתחושתי הפנימית זה מכבר : גם מעלילות משטרת ישראל על ג'יהאד איסלאמי והמונעת תפילה והקרבה בהר הבית בירושלים - הקמת במה וזביחה עליה בפריפריה של המקדש הינה אבן דרך קריטית בדרך אל מקדש ירושלים !!! וכבר כתב אחי זקני כמוהר"ר יעקב משה חרלפ זיע"א בהרחבה על חג הלקיחה בעשור שנמחק מהלכת פסח דורות ועתיד לחזור[4] . לקיחה והכנה –'מילתא היא'!! הקמת במה וזביחה בכל מקום ומעלה אדומים בפרט, רק תגביר את הכמיהה למימוש מקדש וקודשיו, תמחיש את תודעת המקדש והזבח ותביא את תודעת המקדש היישר אל מוחו היגע של עמינו ולהקמת מבנה הקבע של מקדש ירושלים . ובדרך אל מקדש ירושלים נוכל להשתמש היטב במדריך ובספר הנפלא 'תורת הבמה'! [1] וראה מאמרו של שכני הדגול הרב עורך דין אהרון שטכלברג שזיהה את הסתירה בין לשון הכתוב בשמות על זבח פסח מצרים לבין השינוי ההלכתי וההמרה ההלכתית שנקבעה לפסח דורות . [2] ראה בהרחבה בכתבי המהר"ץ חיות ובהקדמה הארוכה לספר 'מזבח אבנים'. [3] ראה בהרחבה על דעת רבי חיים בספרו של ידידי מנוער הרב יעקב זיסברג בספרו 'נחלת יעקב' כרך א 160-198. [4] בהרחבה במאמרי ' הכנה ,מעשה ותכלית , האינטרמצו של ערכן הסגולי של ימי ההכנה לפסח ' , על דעתו זו ועל דעתו המקבילה של הגרא"ה קוק על החג העתידי נשל העשירי בניסן . באתרי ישראל המקדשית ובאתרי נסיכות בני דוד חרלפ .