יום ו', ב’ באייר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
לכאורה מעלה אדומים היא עיר חדשה ומחודשת שבודאי לא הייתה בזמן יהושע לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה . ולפלא כי יש שכתבו לאחרונה כי יש לקרוא בה את המגילת אסתר בט"ו באדר מכוח היותה סמוך ונראה לירושלים . אמנם נכונה היא דעת הרמב"ן כי הנס בערי הפריזי גדול היה מהנס במערים המוקפות חומה ,אולם עדיין מעלה אדומים רחוקה היא מירושלים .האם יש שמץ סיכוי לשינוי הלכת מגילת מעלה אדומים ?
22:45 (24/02/10) גדעון חרלפ

מגילת מעלה אדומים קריאת המגילה סמוך ונראה לירושלים א. החילוק האמיתי בין ערי הפריזי לערי המבצר מוקפות החומה נכתב במגילת אסתר : " על כן היהודים הפרזים – היושבים בערי הפרזות -עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ... ויום טוב... ומשלוח מנות איש לרעהו""(אסתר,ט,יט). לא נתבאר מה הוסיף הפסוק הנ"ל על שני הפסוקים שקדמו לו ,שהרי גם שם נכתב גם על פורים דפרזים בי"ד באדר וגם על פורים שושן בט"ו באדר, שעשו אותם יום משתה ושמחה . כעין זה הקשה כבר המלבי"ם ופירש : " על כן " - דווקא היהודים הפרוזים הם שחידשו למחרת הנס של ניצחונם בשלושה עשר באדר לעשות את יום ארבעה עשר יום משתה ושמחה ,מאחר שבערי הפרזות לא באו חיילי המלך לעזרתם כמו שהיו חיילי המלך עוזרים ליהודים בערים המבוצרות . כן כתב גם הרמב"ן כי בחזרת הפסוקים כאן " לא הוזכרו כאן מוקפין כלל " [1]. ודווקא מכאן מתברר תוקף החילוק בין בין ערי המבצר מוקפות החומה וערי השלטון – שם נמצאים חילות המלך - לבין ערי הפריזי , שם לא נמצאו חילות המלך, שם היהודים בעצמם התארגנו , נלחמו והתגברו על אויביהם בעצמם . לעניות דעתי זהו גם ההבדל בין פסוק ב' לפסוק ג ' בפרק הסיום של המגילה . בפסוק ב'- היהודים הפרזים עשו דין לעצמם , בפסוק ג' - הם נתכנסו לערי המבצר שם נעזרו בחיילי אחשורוש. בכל אופן , אין פסוק חוזר על פורים דמוקפין דשושן כמו שיש פסוק חוזר על נס פורים דפריזים . ב. נס הפרזים -הוא הנס העיקרי בפורים לכאורה , חילוק זה של המלבי"ם הוא הוא מקור הגמרא (בבלי , מגילה ב' ) וכך אומר רבא בגמרא : "כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמישה עשר וכו' . מנהני מילי ? אמר רבא דאמר קרא : על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו' – מדפריזי בארבעה עשר – מוקפין בחמישה עשר .” דהיינו , רבא מצטט כאן את פסוקו של המלבי"ם , מתעלם לחלוטין משני הפסוקים הקודמים . מתברר כי יהודי הפרזים הם שקבעו את דין הפורים והפכו אותו למעין יום טוב . רק בעקבותיהם כתבו מרדכי ואסתר לדורות את דין יום הפורים וקבעו את יום ארבעה עשר לפורים דפרזין ואת יום החמישה עשר לפורים דמוקפין . ועיקר הנס היה בפרזים , שם התגברו היהודים על אויביהם ושונאיהם ללא כוחות הצבא והמשטרה של המלכות . ולהיפך , לא חומות הערים המבוצרות הן שהגנו על היהודים , הנס הגדול היה דווקא בערי הפרזות שאולי לא הגיעו לשם אגרות המלך והמן ,( מלבי"ם שם ) או שהיו רחוקים מתקשורת של אז . היהודים שם לא סמכו על כוחות הצבא והמשטרה המלכותיים ומכוח היתארגנותם הפרטית ודיבוק הריעים שביניהם -נעשתה ישועת הנס . כן הוסיף להסביר הרמב"ן :"וכשציווה אחשורוש להשמיד להרוג ולאבד היו הפרזים והעיירות שאין להם חומה סביב בספק סכנה גדולה שלא יעלו עליהם אויבים יותר מן המוקפין " ( שם מובא ברמב"ן ). ובהמשך שם כתבה הגמרא בטעם המשנה :" יליף פרזי –פרזי . כתיב הכא "על כן היהודים הפרזים וכתיב התם " לבד מערי הפרזי הרבה מאוד " , מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון ". על אפשרות דרשה מגזירה שווה בין מגילה שהיא מן הכתובים לתורה שנכתבה על ידי משה רבנו נכתב בירושלמי ( מגילה א ): אמר רבי חלבו רב חונה בשם רב :" והימים האלו נזכרים ונעשים "- נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה . זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנת להידרש כמגילת המקדש וברוח הקודש נאמרה ולא כסיפור מעשה בעלמא ומגילה צריכה שרטוט כאמיתה של תורה ( פני משה שם ). ומכאן תיתי להבין על גזירת ההשוואה "פרזי- פרזי "[2] שהרי מה הסברה לתת דין( בתי) ערי חומה ,שחומתן נבנתה על ידי נוכרים וכנענים בימי יהושע לתת להם קדושה מיוחדת ?!!! ג. הקשר בין דין סמוך ונראה להסבר רבא בגמרא מן הגמרא בבבלי עולה , שדווקא רבא שדורש גזרה שווה בין "הפרזי " בדברים , לבין "הפרזי " של מגילת אסתר , הוא הסובר שיש לתת לערים המבוצרות דין סמוך ונראה ,וכי רבי יהושע בן קרחה החולק עליו ואומר שמוקפות חומה הנחשבות הן החל מזמן אחשורוש – איננו סובר דין זה של סמוך ונראה . ונראה להסביר כי ברגע שהחליטו חז"ל לסמוך על הפרזי של ימות משה רבנו ויהושע בן נון , שזמן זה הוא הקובע לעניין בתי ערי חומה , סמכו את דבריהם, על הבדלי הדין בקריאת מגילה בין מוקף לפרוז - על דין תורה ,וכמו שכתב הריטב"א בגמרא דידן על ההבדל בין עיר פרוזה לעיר מוקפת : "...הוצרכו אנשי כנסת הגדולה לחלק בין כרכים ועיירות משום דהנהו מיגנו והנהו לא מיגנו .. דכל מידי דהווי מדרבנן סמכו ליה על דין תורה .... וסמכו תקנתן לאותו דין תורה ... דכיוון דמיגנו בתוך העיר בשעת צרה ומשתתפי לכל מילי - כדידהו לעיניין קריאת מגילה ...” אם כן מצאנו את סברת מקור הדין סמוך ונראה , אף על פי שאיננו קיים בדין בתי ערי חומה , שכל מה שמחוץ לחומה ודאי אינו נידון כבתוכה לתת לו דין בתי ערי חומה , בכל אופן עניין סמוך ונראה מהותו הוא סמיכת הציבור המתגורר סמוך ונראה לחומה על תוקפה בשעת מצור ומלחמה . ו"נראה" הכוונה שהכרך נראה לאנשי העיר כמקור לביטחונם !!!! וזהו מה שכתבתי לעיל כי בערי הפריזי , שם לא היה חיל המצב של המלך , נלחמו שם היהודים בעצמם והצליחו בחסדי שמים לגבור על מתנכליהם . אולם בכרכים מוקפי החומה , שם היה חיל המצב של המלך , שסייע ליהודים , הנה כל הסמוך ונראה לאתם חומות הכרך , נכנס להגנתו לתוך הכרך המבוצר שם קיבל סיוע בחסות כוחות הביטחון של המלך . הנה נס יהודי הפרזות הוא בנס ישיר של סיוע הקדוש ברוך הוא להתארגנותם ולמלחמתם כאשר נס יהודי שושן והכרכים הוא נס הסיוע דרך חילות מלך הרשע אחשורוש שלכאורה איננו נס גדול כל כך . ומצאנו גם סברה אחרת לתקנת סמוך ונראה ,והוא בדברי הטורי אבן על אתר ,והוא מדין לא תתגודדו : ...”רגילין תמיד אנשים של זו בזו ושל זו בזו כל היום דאי אפשר דזאת תקיים מצוות פורים בי"ד וזו בט"ו דניראית עיר אחת חלוקים במנהגים אלו מאלו ומיחזי מילי דרבנן כחוכא לפיכך הושוו חכמים מידותיהן ...” . ועל פי סברא זו אפשר להבין דין "סמוך" אולם אי אפשר להבין דין "נראה "ובפרט דין "נראה למרחוק " כלל, או שיש לומר שיש צורך בשניהם דווקא ואין דין "נראה " עומד בפני עצמו כלל . ד.תקנת רבי יהושע בן לוי על סמוך ונראה וממילא נבוא לתקנת רבי יהושע בן לוי על הרחבת המושג והדין "כרך" לעניין קריאת המגילה גם לסמוך ונראה הנידון ככרך . האם יש ליתן סמוך לסמוך ? והאם יש ליתן נראה לנראה ? מירושלים ועד מבשרת ציון ועד בית מאיר ,כמו שכתב מהרי"ל דיסקין בדין סמוך והרב הצדיק אברהם יחיאל סג"ל דייטש ליתן דין נראה למעלה אדומים כירושלים לעניין קריאת המגילה ??!!! ועל פי סברת הריטב"א והמלבי"ם מתברר כדלקמן : 1. אם ישנו הפסק ברצף האורבאני על ידי ישובים של ישמעאלים או נוצרים ימ"ש בין מעלה אדומים וירושלים ואין כל אפשרות להגיע לעיר הקודש והמקדש , לירושלים המקדשית דרך עזרייה, בית פאגי וראס-אל-עמוד, אין כאן כלל דין סמוך . 2. סברא של תחומי שבת איננה שייכת כאן כלל אפילו שאין הפסק בבתים , קל וחומר שיש הפסק של יותר משבעים אמות על ידי הדרכים . 3. אין כלל מקום לחילוק הרב דייטש שליט"א ,אם סמוך דסמוך הוא חל על "גברא " או על " מקום " כמו שניסה להסביר בדברי מהרי"ל דיסקין או בדברי הרמב"ם שהביא את דין סמוך ונראה סמוך לדין מוקף בן יומו ולא סמוך לדין העיקרי של מוקפין . גם מי שהקדימו בניסיון לחילוק זה , הרב צבי פסח פרנק זצ"ל בספרו " מקראי קודש ( עמוד ק"כ ) שחקר אם דין סמוך הוא גרירא דגברי או גרירא דמקום – אין לו יסוד כלל . דין סמוך כפי שמתברר לעיל הוא רק עד המקום אשר הציבור הסמוך לכרך סומכים מבחינה ביטחונית על חוזק הכרך ותוקפו של הצבא והמשטרה שם . 4. סברת הטורי אבן והחתם סופר ואולי המאירי והר"ן המתחשבים " בתחומי העיר " לעיניין תקנות הקהל שילמדו מדין סמוך ונראה – אין לה על מה שתסמוך . 5. יש להבין וללמוד מדברי הגמרא " נראה עימו " וכן " מחמתן לטבריה " כי הבחינה האמיתית של דין סמוך ונראה הוא אם שני המקומות נחשבים כ"ישות אחת " מבחינת הגנה ובטחון ולאו דווקא במרחק אריתמטי קבוע או "נראה למרחוק" כאשר איננו נראה עימו כאחד ,וזהו אולי הסבר הר"ן שכתב " תחומי העיר " . ומכל מקום על פי סברת הריטב"א יש לפסוק "סמוך ונראה "כאחד . אף אם נפסוק שמספיק התנאי של " נראה " בלבד, ללא התנאי של סמוך , כדעת רוב הפוסקים , יש לומר כי "נראה " פרושו "נראה כאחד " ולא נראה במשמעות "נצפה ". 6. החילוק בין דין תקיעת שופר בשבת ראש השנה בירושלים וסביבתה לדין קריאת המגילה בירושלים וסביבתה : מכאן גם נהיר החילוק בין (על פי הגמרא במסכת ראש השנה פרק ד) עיר הסמוכה לירושלים אם אינה רואה או אינה שומעת או נהר מפסיק – אין תוקעין – אולם לעינין קריאת מגילה דין סמוך ונראה – הוא מבחינת מגני ומצלי ואין כאן כל שייכות לעיניין תקיעת שופר בשבת . ה.זמן קריאת מגילה במעלה אדומים 1. מכל הנראה לעיל מתברר כי עם הקמת גדר ההפרדה הביטחונית והכפולה , גדר אחת סובבת ירושלים וגדר השנייה סובבת מעלה אדומים הרי זה כנהרא דלא פסיק מבחינה ביטחונית השולל מעיקרו את דין סמוך ונראה . דהיינו ,אין לנו לסמוך כלל על הצבא והמשטרה של ירושלים ובטחון מעלה אדומים שונה הוא לחלוטין מדין בטחון ירושלים . 2. הפסק האוכלוסיה הערבית, הן של שכונת סילוואן ,ראס אל עמוד -בירושלים שבתוך הגדר ובתוך התחןפ המוניציפאלי שלה , והעיירות עזרייה ואבו דיס הסמוכות אילינו ,גם אם הן נמצאות בשליטה ביטחונית ישראלית , הוא הפסק לכל דבר ועניין ,הוא גורע מבחינה ביטחונית והוא היפך כוונת חז"ל בדין "סמוך “. 3. על דעת הרב צבי פסח פרנק זצ"ל בספרו מקראי קודש (סימן כ"א), ועל פי סברת הטורי אבן כי סברת סמוך ונראה הוא מדין לא תתגודדו ( ההיפך מסברת הריטב"א לעיל ), מתברר כי דין לא תתגודדו הוא דין עיקרי בהילכות פורים , לכן אין להחמיר ולקרוא גם בט"ו ולא כמו שסברו הרב בעל יביע אומר, הרב בעל פתחי החושן ונתיבות השבת והרב אברהם דייטש ודעימיה ,ואין להחמיר כלל גם לא בבית הדין או בכל קהילה או בית כנסת במעלה אדומים . כל ענינו של פורים הוא איחוד הקהילה תוך קבלת עול מלכות שמים מחדש ולא פילוג ומחלוקות ל"ע . 4. גם אני לתומי שחשבתי להחמיר בעיניין קריאת המגילה בט"ו בגלל היות מעלה אדומים בתחום י"ב מיל על י"ב מיל על פי ספר יחזקאל – במצב הפוליטי הביטחוני היום , ברור שאין לנו אלא דין פריזי בלבד ואיננו קשורים כלל לירושלים אף על פי שאנחנו תופרים חליפות בירושלים וגם רובינו עובדים שם . אין לנו לסמוך אלא על עצמינו שהרי ארבעים שנה שמדינת ישראל המערבית איננה רוצה כאן את השטח ואת התושבים ולא החילה את חוקיה ואת ממשלתה הריבונית כאן ועכשיו . וזהו בדיוק מה שנאמר :" אמר קרא בזמניהם , זמנו של זה לא זמנו של זה (מגילה ב ' ). 5. ובעזרת ה' יתברך אין לנו אלא לסמוך על כוחינו ועוצם ידינו כמו יהודי הפריזי בזמן מרדכי ואסתר שדווקא היהודים הפריזים הם שבדבקותם איש באחיו יאמר חזק יעזורו הם שחידשו את עשיית פורים ליום טוב, חידשו את מצוות משלוח מנות ושמחה שליפני המשתה, והסנהדרין ומרדכי הלכו בעיקבות היהודים הפריזים שקדשו שם שמים ולא כמו יהודי שושן שאכלו מסעודתו של אותו רשע . כן כתב הרב עובדיה יוסף במכתבו לרב יצחק שילת :" והריני להשיב לכבודו כי " מעלה אדומים " צריכים לקרות את המגילה בארבעה עשר באדר בברכה ותו לא מידי (שבט התשמ"ג ). 6. מה צופן לנו העתיד ? ההלכה גם היא יכול שתשתנה במהלך הזמן . כיום נושק שטח השיפוט של מעלה אדומים לירושלים באיזור של מצודת אדומים בצומת העולה אל עיסוויה במורדות הר הצופים . מתוכנן שם איזור מלאכה ותעשיה שיכול שיחובר גם לאיזור המגורים של מבשרת אדומים שבנייתו מוקפאת שנים רבות . יכול בהחלט להווצר מצב חדש שעם בניית השכונה זאת ייווצר רצף אורבאני לעיסוויה או לשכונת שער מזרח שהיא שטח במדרון הצפוני של דרך הגבעה הצרפתית . הפוסקים העתידיים יהיו צריכים לתת את דעתם גם לסוגיא זו . 7. סוגיא נוספת יכול שתהיה קשורה לגילויים ארכיאולוגיים עתידיים ברכס הגדעונים, הוא הרכס מאחורי מפקדת מחוז יהודה ושומרון , מצפון לשכונת מצפה נבו ומצפון לכביש ירושלים יריחו . כידוע מאחורי רכס זה ( פסגה 612 מעל פני הים ) נמצאת דרך עתיקה חצובה בסלע ועם מדרגות בסלע , העולה ממישור אדומים להר הצופים ולירושלים . היא דרך עולי הרגל ממזרח לירושלים המקדשית . לאורך דרך זו מספר רב של בורות מים ואתרי עתיקות שבהם נמצאו חרסים מתקופת הבית הראשון. ישנה אפשרות ריאלית כי עם פיתוח השטח העתידי ימצאו גם חומות או שרידים מתקופה זו . יש לציין כי החוקר[3] אורי דינור ע"ה זיהה בכתף רכס הגדעונים את הישוב "הגבים ",אחד הישובים המופיע בישעיהו י':" ...צהלי קולך בת גלים , הקשיבי לישה , עניה ענתות , נדדה מדמנה, יושבי בגבים העיזו ... עוד היום בנב .." חוקר אחר,קסטרן, זיהה את המקום כ"בחורים", המופיע בדרך הבריחה של דוד המלך מפני אבשלום בנו . במקרה זה מצפה לפוסקי ההלכה בעירנו ברור חדש הקשור ביכולתנו ההלכתית העכשווית והעתידית להתחבר לדברי רבי ישמעאל ברבי יוסי שכתב כ- 2000 שנה לאחר כיבושי יהושע כי ישנה דרך כזו . אז תעלה שוב מחדש סוגיית סמוך ונראה למעלה אדומים העכשווית הנמצאת מעברו השני של הנהר העתידי האמור לצאת ממפתן קודשי הקודשים מזרחה ולהחיות את ים המוות . או שאולי ירושלים תגיע עדלגבולותיה על פי יחזקאל הנביא מהר נוף במערב ועד מעלה אדומים במזרח, אז יותרו כל הספקות של מגילת מעלה אדומים . תפוצה לתגובה ולהערות : נחום אליעזר רבינוביץ מרדכי נגארי יהושוע כץ יצחק שילת C:\Documents and Settings\Owner\My Documents\Downloads\מגילת מעלה אדומים .doc [1] והר"ן חולק וכותב כי בערים המוקפות חומה היו האויבים עימם בתוך החומה שוב ראיה נוספת כי עיקר הנס היה בישובים הכפריים ודרשת הגזירה שווה נלמדת מהמילה פרזי . [2] שומרון ובנימין , קובץ מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית , החברה להגנת הטבע , תשמ"ז. עמוד 60 ואילך . אתרי תקופת המלוכה בין ג'בע לירושלים . [3]

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS