יום ה', כה’ באדר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
מה היו אותן העריםהגדולות ובצורות בשמיים שאותן ראו המתנחלים שבטי בני ישראל בראשות יהושע הכובש ? האם היו אלה ערים ממשיות ? איך נהפכו דווקא ערים אלו המוקפות חומה לקדושות בקדושה מיוחדת כקדושת מחנה ישראל במדבר , לכאורה היה צורך להחריבן אותן ואת חומותיהן עד היסוד .... !!!!
23:01 (24/02/10) גדעון חרלפ

"....והיה עמוד הענן סובב את מחנה ישראל כעיר מוקפת חומה ולא היה יכול צר ואויב ליגע בהם. אלא כל מי שהיה צריך טבילה היה הענן מפליט וחוץ ממחנה ישראל שהיה קדוש שנאמר (דברים כג) והיה מחניך קדוש .." פרקי דרבי אליעזר מ"ד בשמיים" "האספו ונבואה אל ערי המבצר" (ירמיה ד') "ערים גדולות ובצורות בשמיים" על הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון שימור הקדושה של מחנה ישראל בערים הכנעניות הכבושות נערך: אדר התשס"ז מרץ 2007 עודכן : תמוז התשס"ח יולי 2008 עודכן: אלול התשס"ח ספטמבר 2008 עודכן :שבט התש"ע פברואר 2010 D:\My Documents\מאמרים\ערים גדולות ובצורות.doc C:\Documents and Settings\Owner\My Documents\Downloads\ערים גדולות ובצורות מעלה אדומים.doc מפתחות א. הבעייתיות בהגדרה , בהחלה ובקדושה של ערי חומה . ב. איך נתקדשו ערי החומה הארץ ישראל בקדושת מחנה ישראל המדברי . ג. פורים – קדושת הזמן הנובעת מהאיכות האורבאנית של המקום . ד. מגילת מעלה אדומים – קריאת המגילה סמוך ונראה לירושלים . ה. חברון אם היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון . ו. קדושת ערי חומה שחרבה חומתן. ז. איש לרעהו- האם יוצאים ידי חובה במשלוח מנות קבוצתי . ח. זמן נס פורים ההיסטורי ביחס לזמן בית המקדש השני על ידי זרובבל . ט. מסקנות אפשריות . א. הבעייתיות בהגדרה , בהחלה ובקדושה של ערי חומה . "כל אלה ערים בצורות: חומה גבוהה דלתיים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד" (דברים ב', ה') 1. הסתפקתי בהלכות פורים על מהות הערים המוקפות חומה הנדרשות להלכת קביעת זמן חג הפורים . מהו סוג החומה הנדרשת, מה מהותה, מהי עיר מוקפת חומה ומה לנו אם היא מוקפת חומה מימי יהושע בן נון ," ראש הכובשים " או מימי זרובבל , עזרא ונחמיה בעלית בית שני החל מימי מרדכי אסתר ומלכות אחשוורוש. אולם שאלה קשה וסבוכה יותר היא שאלת השאלות של מהות הקדושה של עיר חומה. מדוע נתקדשו דווקא ערי חומה בקדושת מחנה ישראל המדברית ? וכי בגלל שכנענים ו/או פריזים בנו עיר מוקפת חומה לפני זמן משה רבנו ויהושע בן נון, תתקדש מעתה להיות עיר חומה בקדושה מיוחדת אפילו בבית שלישי ?! להיפך, מן הראוי היה לסבור כי עיר כזאת שנבנתה או הוקפה בחומה לפני זמן יהושע בן נון ושהייתה של שבעת עממים ונכבשה על ידו, או על ידי שבטי ישראל ומלכי ביהודה וישראל לאחר מכן , מן הדין שתיהרס ותושמד ולא תוזכר עוד, רק לדיראון ולחורבן כמו יריחו שיש איסור להקימה ולבנות את חומותיה מחדש . . "שם יתנו צדקות פירזונו דישראל" (שופטים, ה') "פרזות תשב ירושלים" (זכריה, ב') והנה בהגדרת עיר בצורה כתב התרגום אונקלוס: "כל אלה ערים בצורות : כל אילן קירויין"[1] = כרך. ותרגום הירושלמי כתב: "כל אילן קירויין – חקרא[2], דהיינו מצודת העיר, ואחריו תרגם יונתן : "כל אילן קירויין – תלולין"[3] – דהיינו עיר בראש מתלול ! דהיינו, מצאנו כאן שלש תכונות של עיר בצורה; -- בצורה במשמעות כרך, בהגדרתה העירונית, הכלכלית והחברתית; --- בצורה, במשמעות שיש בה מצודה, -- בצורה במשמעות תלולה, דהיינו יושבת בראש מתלול ולאו דווקא במישור. כל זאת בנוסף לשלש תכונות נוספות הנדרשות לעיר חומה: (1) חומה גבוהה (2) דלתיים (3) בריח תכונות אלה מבדלות אותה מעיר פרזות : " לבד מערי הפרזי הרבה מאוד ". והנה מצאנו מספר פעמים על הגדרת עיר מבצר בתורה. פעם ראשונה נזכר המבצר בעניין המרגלים "הבמחנים אם במבצרים[4]" ופעמיים נוספות בספר דברים: "ערים גדולות ובצורות בשמים"[5]. מכל פסוקים אלו נראות שתי מגמות הפוכות, בפרשת המרגלים מבצר הוא סימן לחולשה ,שהרי הגיבורים אינם נזקקים לעיר מבצר. מצד שני מבצר הוא סימן לחוזק, (בדברים,) שכביכול ערי המבצר הינן ערים שיש קושי רב בכיבושן . . והנה הרמב"ם שהזכיר עיר חומה להלכה לא הזכיר מהי חומה, לא הזכיר מתי עצם מציאות החומה מחשיבה את העיר לעיר חומה ולא כתב מה הוא התאריך הקובע להיותה עיר חומה, אם מזמן יהושע אם מזמן עזרא או אם קיימת עכשיו בפועל , בזמן כתיבת ספרו היד החזקה. וכך כתב (בהלכות טומאת צרעת פ"י, ז'): "דין המצורע שיהיה לו מושב לבדו חוץ לעיר שנאמר "מחוץ למחנה מושבו", ודבר זה בעיירות המוקפות חומה בארץ ישראל בלבד"[6]. וזאת בהתאם מוחלט למשנה במסכת כלים (פ"א, ז'); "עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו[7]" במשנה זאת לא מוזכר שום איפיון נוסף של החומה. אולם במשנה בסוף מסכת ערכין כתוב במפורש: "עיר שגגותיה חומתה ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה"[8] (ערכין, ל"ב). דהיינו, מציאות היות החומה מימות יהושע בן נון היא אחד משני תנאים הכרחים להיותה עיר מוקפת חומה על פי ההלכה, למרות שבמשנה במסכת כלים והרמב"ם שבעקבותיה לא נזכרו כלל ההגדרות של עיר חומה המופיעות במסכת ערכין . . גם ההגדרה השלילית המובאת במשנה המוציאה מכלל הגדרת חומה עיר שגגותיה חומתה , דהיינו שהחומה שלה הוא מבנה ארכיטקטוני נפרד ולא חומה משולבת בבתי העיר (חומת סוגרים )– לא מופיעה ברמב"ם. אפשר אולי להסביר בדברי הרמב"ם כי לדעתו כרך שישב ולבסוף הוקף , דהיינו כאשר העיר לא הוקמה ולא תוכננה לכתחילה להיות עיר מבוצרת מוקפת חומה – עיר כזאת שלא נוסדה כעיר חומה – לא תחשב ככרך . ממיתא עיר שגגותיה חומתה , דהינו עיר עם תכנון ספונטאני וללא תכנון מרכזי – לא תחשב להלכה כעיר חומה . על פי הפשט ועל פי המדרש[9] (ספרא), ערי חומה בארץ ישראל מחליפות את מקום מחנה ישראל שבמדבר[10]. כאשר נחלו ישראל את ארץ ישראל, בא יהושע וקבע כי דווקא הערים הנוכריות הכבושות מוקפות החומה הן יהוו מעכשיו את התחליף למחנה ישראל הקדוש. דהיינו, קדושת מחנה ישראל מתפצלת עכשיו לעשרות ערים נוכריות כבושות. יש לציין כי במסכת במגילה ישנה מחלוקת אם יש צורך בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ויש שסברו שצריך עיר מוקפת חומה מזמן אחשוורוש. ההסבר הפשוט הוא שעכשיו דווקא, אחרי הכיבוש והשררה, קדושת המחנה, הציבוריות והשלטון הישראלי מתפצל לערים מוקפות החומה. להלכה נפסק שיש צורך בעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון ולא מזמן בית שני – מלכות אחשוורוש. אולם לפי זה לא ברור מהו הפרוש המשנה במסכת כלים:" ערי חומה מקודשות ממנה"[11] – מהקדושה הקודמת שנזכרה של ארץ ישראל המקודשת מכל הארצות" ? לכאורה אין שום מקבילה לקדושת ארץ ישראל במדבר וקדושת ערי מחומה הרי היא מקבילה ונגזרת מקושת מחנה ישראל במדבר . אלא מתברר כאן כי קדושת ארץ ישראל היא קדושה מחודשת שלא הייתה כמותה במדבר ו/או במשכן ו דווקא בתוכה ומתוכה מתממשות שאר הקדושות ובראש וראשונה קדושת של ערי חומה המבוצרות. בשני מקומות בספר דברים מוזכרות הערים הכנעניות המבוצרות מזמן הכיבוש וכדלקמן: "אנא אנו עולים ! אחינו המסו את לבבנו לומר עם גדול ורם ממנו ערים גדולות ובצורות בשמים"[12] (דברים א', כ"ח) מתרגם תרגום אונקלוס – עד צית שמיא ! אומר רש"י: "דברו הכתובים לשון הבאי" ![13] (חולין ט' ) (תמיד כ"ט). ובהמשך שוב חוזרת התורה ואומרת: "שמע ישראל !! אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממך ערים גדולות ובצורות בשמים" (דברים ט', א'). האם גם כאן דיבר הכתוב דברי הבאי ! דברי הבל ושטות ? או אולי מדובר כאן על מעלה רוחנית לא נודעת !? האם היו כאן ערים בצורות על הארץ או בשמיים בלבד ? את הזיהוי ודרכי הזיהוי הערים מוקפות החומה מימות יהושע בן נון מזכירה המשנה בערכין והגמרא שבעקבותיה כדלקמן: "... מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כגון קצרה הישנה של ציפורי וחקרה של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלא (בגליל) וגדור (בעבר הירדן) וחדיד ואונו וירושלים וכן כיוצא בהן"[14]. ובהמשך הגמרא: "אמר ר' ישמעאל ברבי יוסי וכי אלו בלבד היו ?! והלא כבר נאמר "שישים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות" ? אלא למה מנו חכמים את אלו כשעלו בני הגולה (בבית שני) מצאו אלה וקדשום ... ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך במסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצוות הללו נוהגות בה ..." הנה מתברר כי אם יש מסורת מחודשת, על סמך חפירות ארכיאולוגיות או על סמך מידע תורני חדש – שהוא בידך !!, אם המסורת הזו משתלבת במסורת תורנית קודמת שהיא מאבותיך, תחול שם קדושת ערי חומה. איך הסיק רבי ישמעאל ברבי יוסי , כ-2000 שנה לאחר כיבוש הארץ על ידי יהושע על אפשרות זיהוי מחודש של ערים מוקפות חומה "? בכול אופן, ישנו פן אחד של קדושת מחנה ישראל שלא עבר לערי חומה והוא דין אכילת הקורבנות אשר היה מותר בכול מחנה ישראל שבמדבר. רק סביב משכן שילה היה מותר לאכול קרבנות "בכול הרואה [15]" – בכל השטח שממנו אפשר היה לראות את משכן שילה. עם קביעת ירושלים כמקום המנוחה והנחלה בירושלים, נקבעה ירושלים המוקפת חומה מימות יהושע בן נון לעיר חומה המיוחדת הדומה ממש למחנה ישראל שבמדבר שבתוך חומותיה נאכלים הקרבנות. שאר ערי החומה הכנעניות נשארו עם קדושה נגטיבית בלבד של איסור כניסת מצורעים וקבורת מתים בתוכן . קדושת מחנה ישראל התפזרה באופן לא ברור בתוך מרחבי ארץ ישראל הכנענית לשעבר . 10. המציאות האורבאנית- ארכאולוגית בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושוע בן נון על פי הסקרים הארכיאולוגים , מעט יותר ממחצית הערים הכנעניות בתקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל , בין המאות ה-15 ועד המאה ה-13 לפני הספירה היו ערים מבוצרות . תקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון ראש הכובשים , מתוארכת על ידי החוקרים החל משנת 1450 לפני הספירה , השיטה המסורתית,לכל המוקדם ועד לשנת 1184לכל המאוחר . על פי החוקר דוד הנסן[16] שערך סטטיסטיקה בנושא מתברר כי מכלל הערים והתילים שנחפרו בתקופה זאת , תקופת הברונזה התיכונה 1 בארץ ישראל המקבילה לתקופת כיבוש הארץ , 30 ערים או תילים שנתגלו היו מוקפים חומה מתוך 57 ערים שנחפרו או נתגלו . כידוע , ישנה דעה מובילה עד היום בביקורת המקרא ובארכיאולוגיה כי בני ישראל לא נכנסו לארץ ישראל בת אחת , כעם מלוכד , אלא נכנסו טיפין טיפין כל שבט בנפרד כאשר לאחר מכן הם התמזגו עם כנענים או מתגיירים למחצה מזמן האבות . דעה זו נשענת גם על אי מציאת שכבות שרופות בתילים כמו בעי , חצור או יריחו , ואם נמצאו , זמנן של השכבות השרופות אינן מתאימות לתיארוך הידוע והנחשב של כיבוש הארץ על ידי יהושע . מתברר כי סוגיית ערי חומה , זמנן , הגדרתן ומהות קדושתן היא סוגיה יסודית ומהותית הקשורה להיווצרות עם ישראל , כניסתו לארץ וכיבוש והנחלת ארץ ישראל בכלל . יש לציין כי רק לאחרונה נמצא בפעם הראשונה עיר חדשה ישראלית מוקפת חומה ישראלית מהמאה ה-10 על ידי הארכיאולוג פרופסור יוסף גרפינקל . בספרו החשב של פרופסור אדם זרטל " עם נולד " נכתהב באריכות מסקנתו מתוך סקרים וחפירות רבות , כי עיקר התיישבות שבטי ישראל בתקופת הכיבוש וההתנחלות היה בקרבת הערים הכנעניות המבוצרות ולא בתוכן . לפי ממצאי מחקרו אלה מתחזקת השאלה ההילכתית מחשבתית על התקדשותן של ערים אלו בקדושת מחנה ישראל . ב. איך נתקדשו ערי החומה שאינן ירושלים 1. לכאורה , עם כניסת עם ישראל לארץ ישרל הייתה צריכה כל ארץ ישראל להתקדש בקדושת מחנה ישראל . אולם בפועל כפי שנכתב בספרי ( במדבר נשוא ) יהושע צמצם את קדושת מחנה ישראל לערים המוקפות חומה בלבד : "... וקידש יהושע כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל , אבל לא כל ארץ ישראל ושאר עירות שאין מוקפות חומה ". וכך נכתב במשנה בכלים ( א,ז ) : " עשר קדושות הן : ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות .. עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה , שמלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכה מת עד שירצו , יצא – אין מחזירין אותו " . מעלה נוספת או חיסרון מצאנו בהילכת בתי ערי חומה שמכירתן איננה חוזרת או נשמטת או חוזרת לבעליה ה מקוריים בשנת היובל . דהיינו , קדושת היובל ורעיון שידוד המערכות החברתי כלכלי כמטרת מצוות היובל לא חל על מכירת נכסים בערי חומה . כאן דין ערי חומה שונה ומנוגד לדין השמיטה והיובל החל בכל שאר שטחי ארץ שראל המפורזת וערי חומה נשארות לכאורה כמן חלק קדום "וכנעני" שאיננו ארץ ישראל כלל וכלל !! ובכל אופן לא ברור איך נתקדשו ערי חומה בניגוד לירושלים שגבולותיה נתחמו והתקדשו על ידי תהלוכה של שתי תודות , שירת הלויים סנהדרין ומלכות . כבר כתב רש"י (ערכין ל"ב): " מצאו אלה וקידשום – שנתקדשו בשתי תודות " . אולם במקום אחר כתב :" לא ידעתי במה נתקדשו " וכן כתבו התוספות שם . אולי אפשר לומר כי עדיין היו במות והתודות שנצרכו לקידוש ערי החומה נזבחו בבמות או במשכן שילה , גלגל , שכם או גבעון ונוב . אולם בפשטות יש להעיר כי קדושת ערי חומה היא קדושה[17] שלילית בלבד עם איסורי כניסת מצורע ומתים לתוכה . גם דין בתי ערי חומה הוא למעשה דין שלילי בלבד – אי חלות מצוות היובל בתוך העיר מוקפת החומה . מכל הנאמר לעיל מתברר כי קדושה חיובית של ערי חומה נוצרה והתגלתה פעם ראשונה רק על ידי מצוות קריאת מגילה אותו חידש בית הדין של מרדכי ואסתר 1000 שנה לאחר כיבוש הארץ על ידי יהושע וקידושן של ערי החומה !!! ג. פורים – קדושת הזמן הנובעת מהאיכות האורבאנית של המקום 1. קבעו חז"ל כי בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים ביום חמישה עשר בחודש אדר בעוד שבשאר המקומות חוגגים את חג הפורים מוקדם יותר בי"ד באדר . מעבר לקביעת מועד על הזיכרון ההיסטורי של ארועי נס פורים כאשר בכל ממלכת אחשורוש ואסתר הרגו היהודים ואבד בשונאיהם בי"ג באדר כאשר בשושן בירת ממלכת אחשורוש ואסתר הוסיפו להמשיך ולהרוג יום נוסף , באו חז"ל לחלק את מועד חגיגת הפורים על פי האיכות הארכיטקטונית האורבאנית וההיסטורית של המקום- דהיינו הם תלו את מועד חגיגת הפורים וקריאת מגילת פורים במציאותה של חומה היסטורית בתקופתו של יהושע בן נון . כך כתב רבי יהושע בן לוי בירושלמי ( מגילה ב') " זכר לארץ ישראל שהייתה חריבה באותם הימים " . חז"ל לא קבעו בפשטות כי הזמן הקובע לקביעתה ההילכתית של היות העיר מוקפת חומה הוא זמן נס פורים אלא קבעו כי כל עיר שהיו לה חומות מזמן יהושע וחרבו חומותיה תחשבנה כאילו חומתן קימת בזמן אחשורוש והוא הוא הזמן הקובע ( פני יהושע למגילה ) [18] . רק עיר שהוקמה עם חומה בשחר ההיסטוריה , בזמן עיקר כיבושה ש לארץ ישראל בשנות יהושע , 1474- 1435 לפני הספירה [19] , עיר שהייתה מתוכננת מראש להבנות כמוקפת חומה – בה ורק בה יחול בה פורים בט"ו באדר . יש לציין כי בפשט הכתוב במגילה לא נזכרה תקנה זאת ומשמע שם שרק בשושן חגגו פורים בט"ו באדר ולא בשאר הערים המוקפות חומה של אז או שהיו מוקפות בזמן יהושע . חז"ל לא קבעו כי הזמן הקובע לעניין מציאות חומה איננו זמן יהושע וכיבוש יהושע אלא זמן אחשורוש , בדומה לעיקרון של קבלת התורה מרצון מחדש בימי אחשורוש – " הדר קיבלוה בימי אחשורוש ". אחרי שבזמן מתן תורה בסיני הייתה מעין כפייה בקבלת התורה -" כפה עליהם הר כגיגית "[20]. כן כתב גם פרופסור יחזקאל קויפמן בביאורו על ספר יהושע[21] : "ספר יהושע הוא מן המגבש הפנימי ולא גם מגבש גבול הפרת ... זוהי עדות נאמנה לאחדות של עם ישראל בתקופה שלפני המלוכה ולאופי הלאומי נשל כיבוש הארץ ... האידאה של הארץ קיימת לפני הכיבוש . " מתברר כי העצמת כיבוש הארץ על ידי שבטי ישראל בהנהגת יהושע בן נון היא המסר של חגיגת הפורים והיא איננה המצאה תיאולוגית מאחרת כדרכם של מבקרי המקרא . חז"ל גם קובעים כאן כי נס פורים בגולה הדוויה תחת מלך פרס ומדי נסמך ברוחניותו על ידי כיבוש ערי החומה של ארץ ישראל !!! כן שאל גם רבינו ניסים על מגילה ב': " ויש כאן שאלה מה ראו אנשי כנסת הגדולה לחלק מצווה זו לימים חלוקים ולקבוע יום מיוחדלפרזים ויום מיוחד לכרכים מה שאין כן בשאר מצוות שהרי התורה אמרה : "תורה אחת ומשפט אחד ? אלא שעשו מאליהןכל אחד יום משתה ושמחה לפיכך כשקבעו עליהם יום טוב לדורות קבעוהו לכל אחד ביום שנחו בו !" לכאורה לא ברורה תשובתו וקושייתו בעינה עומדת .מה פשר התחשבות חז"ל במקריות ובשמחה האישית של כל כפר או עיר , איפה כאן הכלל של לא תתגודדו ותורה אחת ? אלא מהילכת הפיצול של ימי הפורים כפי שקבעה על ידי כנסת הגדולה מצאנו מספר נגזרות : א. קדושת ההתארגנות למרד ולמלחמה של תושביהן היהודיים של ערי הפרזות היא הדומיננטית לעיניין קביעת מועד הפורים וממנה התחילה ומכוחה נגזרה ונקבעה הקדושת לחג הפורים לדורות . ב. יהודי הפרזות הגיבורים והמנצחים הם הראשונים שקבעו לעצמם את יום ארבעה העשר באדר כיום זיכרון הנס לדורות . ג. הכנסת הגדולה או בית הדין של מרדכי ואסתר רק קבעו לדורות את עיניין קדושת יום הפורים. דהיינו חז"ל לא התחילו במהלך ההילכתי הזה אלא היו כעוקבים אחר המציאות המנהגית המתהווית : "כתבוני לדורות "!!! אותה "תורה אחת" הנזכרת ברבינו ניסים אינה סותרת פורים מקומי[22] השונה בזמנו ממקום למקום. ד. זמן כיבוש יהושע את ארץ ישראל הוא זמן הסדר וההסדר של הנחלת כל האומות על אדמתן .( הגאון מוילנא, לעיל) ה. החלת קדושת זמן הפורים בערים שהיו מוקפות חומה בימיו של יהושע , אף על פי שחרבה חומתן בזמן נס \פורים והחשבתן כקימות בפועל בזמן הנס עצמו,בא להדגיש דווקא בזמן תחילת הקמת הבית השני את עניין כיבוש הארץ על ידי יהושע הכובש , "ראש לכובשים[23] ", "איש אשר רוח בו[24] ","משרת משה[25] ", ה"מלא רוח חכמה [26]"בפני עצמו, מחוקק ושופט [27], ראש למלכות יוסף משבט אפרים[28] שעל אף שהיה נין ונכד לנשיא אפרים[29] ושלא משבט יהודה – היה מנהיגם של כל ישראל . "אוהב ישראל [30]"," פני משה כפני חמה , פני יהושע כפני לבנה[31]" , "עבד ה' [32]".ו"אלמלא חטאו ישראל , לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד – שערכה של ארץ ישראל הוא ". מנהיגם של כל ישראל . "אוהב ישראל [33]"," פני משה כפני חמה , פני יהושע כפני לבנה[34]" , "עבד ה' [35]".ו"אלמלא חטאו ישראל , לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד – שערכה של ארץ ישראל הוא ". יהושע הוא זה שכותב את שמונת הפסוקים האחרונים של חומש דברים[36] , הוא השולט בעליונים ובגרמי השמים -" שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון "- והמולך בתחתונים . זהו סוד נצחיותו של חג הפורים , שיום הכיפורים הוא "כפורים ", "שכל המועדים בטלים וימי הפורים לא יהיו נבטלין לעולם "( מדרש משלי כ"ט )- סוד ההנהגה הפועלת בדרכי ההסתר ( רבי צדוק הכהן, רסיסי לילה נב). . מדרש משלי כ"ט )- סוד ההנהגה הפועלת בדרכי ההסתר ( רבי צדוק הכהן, רסיסי לילה נב). קונטרס פורים – מסקנות אפשריות לערי החומה לא הייתה קדושה עצמית חיובית גלויה בזמן כיבוש הארץ . נאסרה רק כניסת מצורעים לתוכן וקבורת מתים בתוכן . גם החלת הקדושה על ערי החומה - לא נודע איך נתבצעה . היה ידוע רק שהיא נגזרת מקדושת מחנה ישראל בזמן משכן המדבר . לערי חומה הייתה מעין קדושה נסתרת מוכללת שלא נראתה ולכן נדמתה להם הקדושה כ" ערים גדולות ובצורות בשמים " , דהיינו בני ישראל זיהו שיש כאן קדושה נבדלת , שמיימית ומסתורית שהתפזרה בכל המקרקעין של ארץ ישראל הכבושה . קדושה זו לא התממשה באופן חיובי עד לזמן מרדכי ואסתר שלראשונה קבעו כי בפועל קדושת ערי חומה מתבררת באמצעות מצוות קריאת מגילה ושמחה על הניצחון על העמים הן בכיבוש הארץ על ידי יהושע , " ראש לכובשים", והן בזמן אחשורוש . הניצחון הוא לא רק ניצחון פיסי אלא ניצחון מוכלל הקובע כי מטרת הכיבוש הוא גם מעין תיקון וישימות של הקדושה הארצית בחומר,כולל תיקון החומות עצמן שהן המבנה האנושי האורבאני- ארכיטקטוני המשקף את החוזק של התרבות החומרית בזמן כיבוש הארץ , חומות שלא נהרסו וחרבו על ידי הכובשים העברים החדשים . מכאן משתמע שעל אף שדינן של החומות וההתיישבות הכנענית להישמד , כמו הציווי " לא תחיה כל נשמה " , חומות אלה משמשות גם מנוף ויסוד לקדושת מחנה ישראל שהתפצלה בדרך לא ידועה לכל מרחבי ארץ ישראל הנכבשת . קדושת מחנה ישראל במדבר שהוחלפה עם הכניסה לארץ והומרה לקדושת ערי חומה רבות ומפוצלות , לא יכולה להיווצר בצורה בלבדית והיא מוכרחה להיגזר מתוך הקדושה המרחבית של כל ארץ ישראל המאחדת פיסית ורוחנית את הנקודות הבודדות של ערי החומה השונות מכל מרחבי הארץ הקדושה . זהו ההסבר הפשוט ללשון המשנה בכלים "קדושת ערי חומה מקודשת ממנה "- מתוכה ותמציתה . אומנם נס פורים בא לידי ביטוי מסיבי יותר בערי הפרזות , שם התארגנו קבוצות ההגנה ה"ז'בוטינסקאיות " למגננה ולהתקפת נגד, אולם נס פורים מראה דווקא כי תפיסת המרחב הכפרי הקדוש בקדושה עצמית של ארץ ישראל בלבדה וממנו קדושת הארץ למיצוותיה הקרקעיות החקלאיות , מעשרות , תרומות ועורלה ושמיטה – היא הקדושה המכילה והמובילה ו"קדושת ערי חומה מקודשת ממנה ... ". גם במצוות בתי ערי חומה שאינן חוזרות לבעליהן המקוריים ביובל, מתברר כי רק בערים אלו אפשר לצבור נכסים חומריים רבים ומשפחתיים רב- דוריים . כך שבערים אלו ורק בערים אלו אפשר היה לצבור הון ומקרקעין ללא צדק חלוקתי שנהג בשאר ארץ ישראל בעקבות משטר היובל . כל הנהגות ודינים אלו הם היסוד לאותן "ערים גדולות ובצורות בשמיים" . הרב רובדיות של המסתכל – כובש של ארץ ישראל,שראה את הדו-קדשיות – משמעותיות של חומות אלו ממקומו הנמוך העולה אל חבל ההר הקדוש של ארץ ישראל , מסתכל שתהה ולא ידע אם החומות הן סימן לחוזק או לחולשה – משמעות קדושת החומר שלא נודעה אם לעקל ואם לעקלקלות . מכאן גם מתברר התיקון הגדול של קריאת המגילה המשתנה לפי הזמן ואיכות המקום כפי שהונהגו לדורות על ידי מרדכי ואסתר ואנשי כנסת הגדולה. התיקון מתבטא בגילוי הרובד הסמוי הקדושתי הישן שנזרע בימי יהושע הכובש אולם התגלה רק דרך נס פורים . ממילא ברור איך בא התנא רבי ישמעאל ברבי יוסי לאחר כ-2000 שנה לאחר יהושע, ובכוחו כי רב מגלה את קדושת ערי חומה על סמך מסורת או שרידים ארכיאולוגים על מנת להחיות את העיקרון של חישוף קדושת החומר ותיקונו. המונחת ביסוד קדושת ארץ ישראל בקישורה לתורת ארץ ישראל . כן כתב מוהר"ר רבי יוסף חיים זיע"א בספרו בן יהוידע (נדרים ריש פרק ג ): ".. לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע, נמצא הייתה תורה שבכתב ששה ספרים, כנגד תורה שבעל פה שהיא שישה סדרים , והשוואה זו רומזת לסוד הדבר אשר יהיו תפארת ומלכות שהם תורה שבכתב ותורה שבעל פה , שני מלכים בכתר אחד שהם שווים ..." הנה נתבררה מלכותו של יהושע בערים המוקפות חומה , תמציתה של קדושת ארץ ישראל החובקת תורה שבכתב עם אמונת חכמים של תורה שבעל פה . C:\Documents and Settings\Owner\My Documents\קונטרס פורים מסקנות .doc [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] כן כתבו גם כן האר"י הקדוש ( ) והמהרש"א כי ירושלים גם היא קדושתה נובעת מקדושת מחנה ישראל במדבר (מהרש"א לבבא בתרא ע"ה). [11] [12] [13] [14] [15] [16] The cites are great and walled up in the heaven ' bibelical research , januar 2006 [17] בדומה לקדושת בית הכנסת שהאיסור מדאוריתא הוא איסור נתיצה בלבד ושאר מעלותיו וקדושתו שלבית הכנסת היא מדרבנן . ראה מאמרי " בית כנסת או בית מקדש " באתרי ישראל המקדשית . [18] כן כתב גם הגר"א : " ...ומה שתלו ביהושע בן נון מפני שכבר כתבתי שאף על פי שהגלה סנחריב את כל האומות השרים נשארו על מקומן וישוב השרים מתחילה משעה שנכנסו לארץ ישראל נתיישבו אז גם האומות על אדמתן . לכן תלו הזמן של מוקפין על יהושע בן נון שאז התחיל טרידותן של הערים ". פרוש הגר"א על דרך הפשט לאסתר ט יט . [19] על פי אליהו שץ, אמיתות כרונולוגיות בתנך , עמוד 86 . על פי יחזקאל קויפמן , כיבוש יהושעהוא בשנים 1227-1184 . קביעתו נסמכת על העובדה כי באותן השנים נלחמה מצרים על קיומה הפנימי ולא יכלה לקיים את שלטונה בכנען. יש שקבעו zaw,דה-וו 1938עמוד 236,כי כיבוש יהושע היה בשנים 1250-1225. אולברייט בספרו arch of pale. עמוד 108 כותב כי הריסת הערים הכנעניות התרחשה במאה ה-13 לפני הספירה, כיבוש יריחו היה בשנת 1400 לפני הספירה , הכניסה לארץ הייתה בשנת 1407 לפני הספירה ומקדש שלמה נחנך בשנת 967 לפני הספירה . [20] מפי קרובי הרב יהושע הלר בעל המחבר ספר " שערי גניבה וגזילה ". [21] ספר יהושע מבואר בידי יחזקאל קויפמן,קרית ספר,ירושלים עמודים 19-20 . [22] מכאן גם ישנו מקור הלכתי ל"פורים חברון " פורים דמשק " ועוד . [23] ספרי במדבר כ"ז , יז. פתיחה לאסתר רבתי . [24] "שיכול להלך נגד רוחו של כל אחד ". ספרי,פנחס . [25] "מבחוריו(במדבר יא ).שאיננו מש מאוהל רבו( שמות ל"ג ) [26] דברים ל"ד י ואונקלוס שם . [27] "וישם לו חוק ומשפט בשכם "(יהושע כ"ד ) [28] בראשית רבה נ"ט ט . רש"י לדברים לג יז. [29] במדבר י' כב.דברי הימים א, ז כ"ה [30] " יהושע אוהב ישראל היה ", ערובין כ"ב. [31] בבא בתרא ע"ה . ראה בהרחבה בספרו החשוב של הרב ישראל אריאל (יצהר ), פני לבנה , כיוונים בספר יהושע , ירושלים תשס"ג. [32] יהושע א. [33] " יהושע אוהב ישראל היה ", ערובין כ"ב. [34] בבא בתרא ע"ה . ראה בהרחבה בספרו החשוב של הרב ישראל אריאל (יצהר ), פני לבנה , כיוונים בספר יהושע , ירושלים תשס"ג. [35] יהושע א. [36] בבא בתרא טו .

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS