יום ה', כה’ באדר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
לפני למעלה מ-30 שנה כאשר למדתי בישיבת ניר-קרית-ארבע ,חקרתי והעלתי כי חברון הינה מוקפת חומה ,הן על פי המקורות והן במציאות ,כאשר מעט לפני מלחמת ששת הימים נמצאו בה חומות עתיקות . אף על פי כן חברון נשארה כערי הספקות ולא ביטלו בה את קריאת המגילה בי"ד באדר . האם יש בארכאולוגיה המתחדשת לשנות מציאות הלכתית ?
14:18 (25/02/10) גדעון חרלפ

חברוןאם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.pdf ערי חומה שחרבה חומתן .pdf האם חברון היתה מוקפת חומה בתקופת יהושע בן נון? שאלת ההתיישבות בתל חברון בתק' הברונזה המאוחרת נעם ארנון נושא קריאת המגילה בחברון בפורים נדון בהרחבה בעבר מנקודת המבט ההלכתית (פרסום מקיף בנושא זה מאת הרב עידו אלבה יצא לאור ע"י המכון לרבני ישובים בשנת תשס"א). למסקנה ידוע כי בחברון נהוג לחגוג את חג הפורים במשך יומיים, כתוצאה מהספק האם העיר היתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכמובן על מצב זה ניתן לומר שכולנו "נהנים מן הספק" – תרתי משמע. בשנים האחרונות נשמעים קולות הסוברים – בהסתמך על הממצאים הארכיאולוגיים - כי חברון היתה בוודאות מוקפת חומה ולכן יש לחגוג רק את היום השני, ומאידך ניכרת מגמה להמעיט בתוקף חגיגת החג ביום השני. לכן יש ענין רב לבחון את שאלת קיומה של חברון כעיר מוקפת חומה בתקופת יהושע בן נון, הידועה בארכיאולוגיה כ"תקופת הברונזה (או "התקופה הכנענית") המאוחרת". לשאלה זו משמעות נוספת, והיא - התאמת הממצא הארכיאולוגי בתל לסיפור המקראי. אם לא היתה עיר בתל חברון בתק' הברונזה המאוחרת, עולה שאלה קשה על התאמת הממצא לסיפור כיבוש חברון בתקופת יהושע וכלב. כהקדמה לשאלה זו יש להעיר, כי אין ספק באשר לקיום עיר מבוצרת בחומה איתנה בחברון בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה (תקופת האבות). חומות אלו התגלו וזוהו, וניצבות עד היום, באופן מרשים ביותר, בתל חברון (וזו ההזדמנות להזמין את כל מי שטרם ביקר במקום – לבוא ולבקר!). השאלה התעוררה דוקא לגבי התקופה בה אנו דנים – זמן כיבוש יהושע ותחילת ההתנחלות הישראלית במקום. הארכיאולוג אבי עופר, שחפר בתל חברון בשנים 1985-1986, גורס שבתקופה זו לא היתה התיישבות בחברון. הוא עומד על דעתו זו בכל הפרסומים על תל חברון. נביא להלן מספר ציטוטים של אבי עופר ביחס לשאלה זו: "מתקופת הברונזה המאוחרת אין כל שרידי יישוב בתל חברון. כיוון שבמקומות אחדים נחשפה שכבת הברונזה התיכונה על-ידי ארוזיה (בלייה), ופער זה נקבע בשתי החפירות שנוהלו באתר, הרי העדרם של חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת מוכיח בוודאות מסקנה זו. האמונד חשף כאן קברים עשירים בני התקופה, והוא מדווח גם על המשכיות באחד הקברים, מתקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל 1." (מנוודות למלוכה, 1990, עמ' 193) "בתקופת הברונזה המאוחרת ניטשה חברון העיר. אך בסביבותיה, ואף בשולי תל חברון, הוסיפה אוכלוסיה שבטית לקבור את מתיה. לא מן הנמנע שהתיישבות מסוימת נתקיימה גם בחלק מצומצם של האתר עצמו, לצד היותו מרכז קבורה. אולם יישוב קבוע וגדול, לא כל שכן עיר של ממש, נראה שלא נתקיים כאן בתקופת הברונזה המאוחרת". (מתוך: אנציקלופדיה חדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, עורך ראשי: אפרים שטרן, הוצ' החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, ירושלים,1992, מאת: אבי עופר). "אין יישוב בחברון בתק' הברונזה המאוחרת, אך יש קברים עשירים. אוכ' פסטוראלית קברה את מתיה, אין ישוב קבע בברונזה מאוחרת 2" (מתוך עבודת הדוקטור של אבי עופר, 1994, חלק 2, עמ' 56-57). "בתקופת הברונזה המאוחרת 1 היתה ירידה יישובית בכל האזור, נשאר היישוב בתל חברון. בברונזה המאוחרת 2-3 נשאר יישוב רק ברבוד. בחברון – קבורה ליד חורבות התל" (שם עמ' 112). "בברונזה המאוחרת לא היתה עיר בחברון. התגלו קברים עשירים שמעידים על פעילות פסטוראלית של אוכלוסיה שחנתה באזור; מכל מקום ניתן לקבוע כי בב"מ 2-3 לא היתה עיר בחברון". (שם חלק 3 עמ' 45 ) אך דעתו של עופר, שמלכתחילה התקבעה כדעה מוסמכת יחידה, נתקלה בסתירה בעקבות חפירתו של איש קצין מטה לארכיאולוגיה, יובל פלג. הוא חפר ב-1998 שטח קטן ליד כביש הכניסה לשכונת "אדמות ישי". היתה זו חפירת הצלה מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון שנועדה לאתר שטח להקמת חדר בטחון. פלג הגיע לקבר שהיה בשימוש בתק' הברונזה התיכונה והמאוחרת, ונמצא, למרבה המזל, טרם שנשדד. הקבר הכיל ממצאים רבים, שרובם מתוארכים לתק' הברונזה המאוחרת: התגלו שלדי 53 נפטרים, מהם 41 של ילדים מתחת גיל 15; מאות כלי חרס בגדלים שונים, (חלקם כלים קיפריים מיובאים) ומאות תכשיטים – טבעות, צמידים, מחרוזות ועוד. בקבר התגלו גם גרזנים, ראשי חיצים וחניתות וחמש חרפושיות, שמהן תוארכו אחת לתק' תחותמס ה-3 (המאה ה-15), ואחת לתק' אמנחותפ ה-3 (המאה ה-14). אחד הממצאים המיוחדים הוא "קערת האיילות" – קערה מעוטרת ב - 12 ציורי איילות בצבע אדום, המוצגת במוזיאון עתיקות "ארץ יהודה". פלג סיכם את מסקנות ממצאיו כדלהלן: "בקבר התגלה ממצא עשיר אופייני לתק' הברונזה המאוחרת. השימוש העיקרי בו היה במאה ה- 13. חפצי המתכת שהתגלו בקבר שייכים לשתי תקופות, שתיהן בתק' הברונזה המאוחרת. בתק' המוקדמת יותר – ב"מ 1 – הונח המצבור הראשון בתוך סדק בקרקע הקבר. מצבור זה כולל חפצי מתכת, בהם פגיון וראש חנית, המופיעים גם בתק' הב"ת. רוב הכלים היו שבורים וכללו גם פיסת מתכת מברונזה. מתק' ב"מ 2 נמצאו ממצאים רבים, כלים ותכשיטים. השימוש המוקדם ביותר בקבר היה בסוף ב"ת או תחילת ב"מ, והשימוש בו המשיך כמקום קבורה עד המאה ה-13. המספר הגדול של נפטרים שנמצאו בקבר – 53 – עשוי להעיד על שימוש ממושך. האחוז הגבוה של ילדים עד גיל 15 – 77% - עשוי להיות תוצאה של אירוע של תמותת ילדים מוגברת, או קבורת יותר מבוגרים במקום אחר או מסיבה בלתי ידועה. הממצא בקבר זה מוכיח כי חברון היתה מיושבת בתק' הברונזה המאוחרת, בניגוד לדעתו של עופר (1994, 57-58) הסובר שהעיר חברון ניטשה בתק' הב"מ. סביר שחפירות אינטנסיביות יותר בתל חברון יחשפו שכבת מגורים מתק' זו". דעה זו מתחזקת גם כתוצאה מעבודתו של הארכיאולוג האמריקאי פרופ' ג'פרי צ'דויק. הוא קיבל את כל החומר על חברון מהארכיאולוג פיליפ האמונד, שחפר בתל בשנים 1964-1966. לאחר שניתח את הממצאים הוא כתב עבודת דוקטורט בנושא זה. בהסתמך על ממצאיו של האמונד, הגיע צ’דוויק למסקנה כי אכן היה יישוב בחלקים של התל בתקופת הברונזה המאוחרת. הוא ידע כי מסקנתו מנוגדת לדעת לאבי עופר, וטען כי "יש לבחון מחדש את מסקנותיהם של אלו שכתבו שלא היתה בחברון בתקופה זו אוכלוסיה שפגשה את הפלישה הישראלית בסוף תקופת הברונזה המאוחרת". במאמר משנת 2005 שהתפרסם בכתב העת Biblical Archaeology Review הוסיף צ’דוויק: "...הממצאים של תקופת הברונזה המאוחרת מסקרנים במיוחד; כי עד לאחרונה היה נהוג לחשוב שאין הוכחות לקיום ישוב מתקופת זו, ולכן אין משמעות לסיפור כיבוש העיר בימי יהושע. פרשנות זו מיוחסת ברובה לאבי עופר. אחרי חפירותיו הוא הודיע בודאות שחברון היתה נטושה בכל תקופת הב"מ. הוא לא מצא חרסים מעוטרים אופייניים לתקופה זו, והוא לא הבחין במשטחים הנלווים להם. למרבה הצער לעופר לא היתה גישה לממצאי המשלחת האמריקאית. לעומת זאת, האמונד מצא שרידים של הברונזה המאוחרת בששה אתרים שונים בתל. חברון היתה עיר פעילה בתקופה זו, בעיקר בב"מ 2. בכמה מקרים האמונד מצא שבתים שנבנו בברונזה הקדומה המשיכו לשמש בברונזה המאוחרת. יש ממצאים ברורים של ברונזה מאוחרת כולל כלים עם בסיס טבעת. האמונד גילה ראש חץ אופייני לב"מ וחרפושית אבן של רעמסס 2 ששלט בכנען במאה ה-13 לקראת סוף תק' הב"מ, ולעיתים קרובות מתייחסים אליו כאל פרעה של יציאת מצרים. האמונד גם מצא מערת קבורה מתק' ב"מ שנשדד סמוך להגעתו לחברון. הגנבים השאירו חרסים מפוזרים אך מספיקים כדי לשייכם לב"מ. ברור שחברון הייתה עיר פעילה בת' הב"מ. החומה מתקופת הב"ת המשיכה להגן על העיר. חומה זו מופיעה כנראה בסיפור המרגלים כחומת בני הענק. מאותו זמן, סוף ב"מ 2, מצאנו חדר שניזוק קשה בשרפה. מבנה נוסף מאותה תקופה נהרס ובמקומו נבנה מבנה בתק' הברזל, כנראה בית 4 מרחבים. סביר לייחס תופעות אלו לכיבוש הישראלי המתואר בספר יהושע". צ’דוויק מסכם כי – "ברור לחלוטין כי שום דבר שהתגלה בחברון אינו סותר את המסורת המקראית". מסתבר, אם כן, כי שאלת קיומה של עיר מוקפת חומה בחברון בתקופת יהושע בן נון נשארת (למזלנו...) בספק. הספק הוא גם הלכתי, אך שאלה זו שרויה במחלוקת גם בין הארכיאולוגים. לכן, נמשיך בע"ה לחגוג בחברון את הפורים כהלכתו יומיים כנהוג ברוב אורה ושמחה, וששון ויקר.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS