יום ה', כה’ באדר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
הפסוק בתחילת ספר במדבר הכותב על מידת הריחוק מן המשכן קורא מצד אחד להיות "מנגד" למשכן המדבר אולם מצד נוסף הוא קורא לחנות "מסביב". האם מצוות מורא מקדש מחייבת אותנו להתרחק ממנו?כאן גם נלמד כי גודל חצר המקדש העתידית של יחזקאל שלשת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה זהה לגודל של הרחקת אלפיים אמה מכל צד כמו בזמן משכן המדבר, הייתכן ?!!!
15:24 (20/05/10) גדעון חרלפ

st1\:*{behavior:url(#ieooui) } "מנגד, סביב לאוהל–מועד יחנו" (במדבר ב, ג') על ההרחקה והקירבה הנדרשות ממקדש ירושלים נערך: סיוון התשס"ז מאי 2007 עודכן: אייר התש"ע מאי 2010 D:\My Documents\מאמרים\מנגד.doc "מנגד, סביב לאוהל–מועד יחנו " א. בתרגום יונתן על הפסוק: "והזר הקרב יומת" (במדבר א', נ"א) נכתב: "וחילוני דיתקרב יתקטל באישא מצלהבא מן קדם ה'". משתמע מן התרגום כי על אף שתפקיד הלויים הוא בשמירת המשכן וסביבתו, העונש על קירבה יתרה אל המשכן והמקדש היא בשריפה בידי שמים ולא על ידי אדם. זאת בניגוד לדעתו של האבן עזרא כאן: "והזר - מבני לוי, ואם הוא ישראל יומת – בית דין ימיתוהו". ב. על פי רש"י מתפרש הפסוק: "מנגד – סביב לאוהל" כהרחקה של אלפיים אמה מן המשכן עד לתחילה של ה"שפה הפנימית" של מחנה ישראל בפועל. דהיינו, בריבוע של י"ב x י"ב מיל שהוא מחנה ישראל נוצר "חור" במרכז, בגודל של 4000 x4000 אמות שהוא שטח מחנה לוויה. ג. על פי פשט הפסוקים , לא מבואר להיכן איסור הקירבה למשכן האם למשכן עצמו או לסביבתו. לכאורה, מותר גם לישראל להיכנס למשכן לשם הקרבה, כשם שמותר היה להיכנס לתוך עזרת ישראל במקדש לשם שחיטת הקרבן. כמו כן לא ברור הצורך בהרחקה של אלפיים אמה מן המשכן עד לתחילת מחנה ישראל, שהרי מחנה לווייה היה קטן יותר מאחר שמספר הלוויים היה מועט . גם לכאורה לא ברורה ההשוואה ברש"י (על פי מדרש תנחומא) בין הנכתב ביהושע (להלן) לבין מה שנכתב כאן, בתחילת ספר במדבר, בדבר ההרחקה בין הארון/משכן לבני ישראל ולהלכות שבת. רש"י מפרש: "מנגד" – מרחק מיל כמו שנאמר ביהושע "אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפיים אמה במידה – אל תקרבו אליו", ביהושע הרי מצוין מרחק מינימאלי להרחקה ואילו הנימוק המופיע ברש"י שם הוא "כדי שתהיו יכולים לילך ולהתפלל לפניו בשבת" (על פי מדרש תנחומא), דהיינו, יש כאן נימוק הפוך: המרחק המינימאלי ביהושע הופך להיות למרחק המכסימלי שאותו מותר ללכת בשבת ואם כן אין כאן נימוק של הרחקה אלא דווקא נימוק של רצון לקירבה לחצרות בית ה', מרחק מכסימלי מן הארון והמשכן שאסור להגדיל אותו. ד. אולם שאלת השאלות היא לגבי ההישתנות של גודל מחנה לוייה לאורך ציר הזמן , הריבוע של ארבעת אלפים אמה על ארבעת אלפים אמה שהיה מחנה לוויה במדבר, מצטמצם במחנה לוויה – הר הבית בירושלים לגודל של חמש מאות אמה על חמש מאות אמה . בהמשך, שטח הר הבית יגדל בחזרה על פי הנביא יחזקאל לשטח של שלשת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה שהוא מקום הר הבית המורחב לעתיד לבוא שביחזקאל. ה. על פי הסבר הרב צבי עידאן, מאחר שבמשכן היה שימוש באמה קטנה, חוזרים אנו לעתיד לבוא לאמה גדולה הגדולה בשליש מאמת המשכן. לכן למעשה אנחנו חוזרים על פי יחזקאל לאותו גודל של הר הבית המורחב של שלשת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה הזהות למידות מחנה לוויה סביב המשכן במדבר שהיה ארבעת אלפים אמה על ארבעת אלפים אמה באמות קטנות. וכעין זה מצינו מה שכתב הבן איש חי: (בבא בתרא, ע"ה): "בהיות ישראל במדבר, היה תחום שבת אצלהם שלשה פרסאות שהוא י"ב מיל כנגד שיעור מחנה ישראל, שהוא ג' פרסאות, כי שעור זה תתרחק הקדושה ממקום הקליפה בעליית העולמות בשבת אבל אחר שחטאו ותמעט אצלם תחום שבת כי עתה תחום שבת אינו אלא אלפיים אמה, אבל לעתיד גם פנימיות העולמות יעלו בדרך השער הזה". ( שהוא כנראה תחום שבת מדאורייתא ) דהיינו, מצאנו כי לעתיד לבוא תתרחב ירושלים בחזרה לממדיה ה"משכניים" אחרי הצמצום הקודם בזמן תקופת בית ראשון ובית שני. ו. על פי זה אפשר להסביר מדוע השתמשו בתחום שבת של אלפים אמה לכל רוח גם לגבי ההרחקה מן המשכן וגם לגבי הקירבה למשכן, ומה עניין הזר הקרב שדינו שריפה באש מן השמיים. למרות המצווה על יראת המקום והמקדש, מותר ואף חובה לכל אדם מישראל להתקרב ולהקריב אף בתוך העזרה עצמה – עזרת ישראל. מאידך אסור להתרחק פיסית ורעיונית מן המקום הקדוש. יש תמיד עניין להגיע למצב של נגיעה בקודש ולכן אין להתרחק יותר מאלפיים אמה מהקודש. אולם מצד שני ישנו צורך בהכרת קדושת המקדש והמשכן. מי שאיננו מרגיש בקדושת המקום הקדוש הוא בבחינת זר. ועליו נאמר "והזר הקרב יומת". זר לקודש הרוצה להתקרב פיסית אל המקום הקדוש ללא הכרה בקדושתו – יומת - ובידי שמים. רק בשמים יכולים לברר את הכרתו הפנימית אם הוא בחזקת זר או אם הוא בחזקת קרוב המבקש להתקרב ולהתקדש באמת ובתמים ולקיים מצוות קדושים תהיו, כי קדוש אני - במקום הקדוש. לכן מידת ההרחקה מן המשכן, היא גם מידת הקירבה אליו. ז. במקדש השלישי לעתיד לבוא, נוכל להחזיר ולהרגיש את מידת הקירבה אל הקודש גם במרחק גדול יותר, כדוגמת קרבתנו אל המשכן במידבר. כך גם מתברר לאמיתו הפשט של הפסוק: " מנגד - סביב לאוהל" !! יש לחנות סביב ובקרבת האוהל, שהאוהל במרכז אולם לשמור על "המנגד" והפרדה בין מדרגות הקדושה. אולם אין להשתמש במצוות יראת המקדש כדי לשלול את הרלוונטיות שלו בהווה, אין ליסע לחו"ל מפחד המצוות התלויות בארץ ואין להרחיק בערב פסח מירושלים לשפלה על מנת להימצא בדרך רחוקה. עלה נעלה וירשנו !!

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS