יום ו', ב’ באייר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
מדוע צווה משה רבינו , גדול הנביאים על ידי הקדוש ברוך הוא לקחת את בצלאל כאדריכל המקדש ? 
17:33 (08/02/09) גדעון חרלפ

 מה תכנן וביצע בצלאל בניגוד לדעת משה רבינו ? מדוע האריכות והכפילות של ארבע פרשיות בנושא המשכן הזמני שלא היה בשימוש אלא זמן קצר מאוד ולאורך תקופה של כחמישים שנה בלבד ומהו הסדר הנכון של ציווי משה בקשר לתכנון ולביצוע של משכן המדבר ? +קובץ וורד בתחתית המאמר "והענין דכל פרטי המשכן מכוונים נגד כל פרטי העולם שברא היוצר יתברך והוא שוכן בכלל העולם וציווה ה' שיעשו תואר כל העולם בבנין המשכן וכליו"        (העמק דבר, שמות, כ"ה, ח')    בצל אל היית !?  --  בצלאל תהיה  !  על הבדלי התפיסה בין בצלאל למשה רבינו ואיזכור היתר של פרשיות המשכן   נערך: אדר התשס"ו     מרץ   2006 עדכון: סיון התשס"ו     יוני    2006 עדכון: תמוז התשס"ו    יולי 2006 עדכון: שבט התשס"ז   ינואר 2007 עדכון : סיןןן התשס"ז  יוני 2007   D:\My Documents\גדעון\דברי תורה\בצל -אל היית ---בצלאל תהיה.doc "וכמו התורה שלא נתנה אלא על ידי משה וכהונה על ידי אהרן, כך המשכן לא היה אפשר להעשות על ידי שום בעל מלאכה היותר גדול בעולם אלא על ידי בצלאל, ולא משום שהיה תחילה אומן גדול אלא שהקב"ה מלא אותו עתה ידיעה הנצרכת לזה ומזה ראוי להתבונן גדולת וקדושת הבנין ואם כן ראוי להיזהר בו (בבצלאל !) וזהו כוונת ראו שאמר משה לישראל" ...     (העמק, דבר, שמות ל"א, א')  מפתחות  א.      בין משה בן עמרם לבצלאל בן אורי.  ב.       הבדלי התפיסה בין בצלאל למשה והכפילות בפרשיות המשכן.  ג.       לארעיות של המשכן לעומת אזכור היתר שלו.  ד.       על מהות הויכוח בין משה רבינו לבצלאל על הקמת המשכן – על פי ר' צדוק הכהן, משה רבינו - שורש תורה שבכתב, בצלאל בן חור - שורש תורה שבעל-פה ומידת המלכות.  ה.      על הבדלי התפיסה בין משה רבינו לבצלאל על פי הנצי"ב.  ו. מתיבתא דבצלאל          אבל מקדש שלמה שהיו עושי המלאכה בו מצור, אף על פי ששרתה בו שכינה – נפסלו חלקיו והוצרך לחזק את בדק הבית, ונפל בסוף הכל ביד אויבים.      (ספורנו, שמות ל"א, כ"א)  בצל אל היית !?  --  בצלאל תהיה  !  על הבדלי התפיסה בין בצלאל למשה רבינו ואיזכור היתר של פרשיות המשכן  "ראה קראתי בשם – ראה והבן, כי לא אל חינם קראתיו כי דבר עיקרי הוא במלאכת הקודש שתהיה נעשית על ידי בחיר ה' המכוון בפעולתו שיושג תכלית המצווה"   (ספורנו, שמות ל"א, ב')  א.      בין משה בן עמרם לבצלאל בן אורי משה רבינו, גדול הנביאים, ידוע  היה בגישתו הפוליטית הצנטרליסטית, כאשר נמנע מהקמת בירוקרטיה שלטונית  ונמנע ממינויים ציבוריים של דרגי ביניים ניהוליים.  כך ניסה משה לשפוט את העם בעצמו עד בוא יתרו, כך נהג באופן לא דמוקרטי כאשר סירב לקבל את עגלות הצב של הנשיאים, פלאי הטכנולוגיה של אותם ימים, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו כופה עליו את מתנתם ומצווה עליו: "קח מאיתם  !!!".  גם בפרשת משפטים מצווה משה ע"י הקב"ה לעלות עם כל שבעים הזקנים:  אולם משה מנסה לגשת אל ההר לבדו .. כך גם כופה עליו הקדוש ברוך הוא שילוח מרגלים . אפילו במלחמת עמלק הוא מבקש מיהושע משרתו: "בחר  ל נ ו  אנשים". אנשים משלנו, מהמפלגה שלנו – ועבורינו.  עם כול גדולתו והיסתכלותו  באספקלריה המאירה, הוא ממשיך ומנסה לתכנן, לנהל וליבנות גם את המשכן לבדו ובעצמו.  אולם כאן מודיע לו הקדוש ברוך הוא במפורש  כי הוא לא יהיה האחראי על תכנון ובנית המשכן וכי עליו לקבל מינויים מוכתבים של אדריכלים וקבלני משנה להקמת המשכן. לבצלאל ולאהליאב  שקרא אותם  הקדוש ברוך הוא בשמם, ומינה אותם לעבודת הקודש יהיה קשר מיוחד עם השכינה שלא דרך משה רבינו. גם כשרונותיהם היצירתיים ויכולותיהם האישיות יבואו  במשכן לידי ביטוי -- כיוצרים עצמאיים ולא "כמשרתי משה", היזם, מזמין העבודה האדריכלית והאחראי על הביצוע .   על פי הבנתו של בצלאל משתנה סדר הביצוע של המשכן והוא יהיה מעתה מהחוץ – פנימה ולא מבפנים לחוץ.  כן יש ביכולת הניהול והעצוב שבו ובחכמת הלב שלו האישית כדי להשפיע על עצוב כלי המשכן ומבנה המשכן וממילא על תפקודם הרוחני.  כאן מתברר כי היצירה האמונית החומרית, על אף שהיא מוצאת את ביטויה בחומר חייבת להיות קשורה בקשר אמיץ וישיר עם "משכני עליון". השכינה משפיעה כאן על הקמת המשכן באופן ישיר, דרך חכמי הלב שבישראל ולא דרך מקבל התורה מסיני.  היצירה הינה חופשית במהותה, אולם ללא קשר קוהרנטי של נושאיה עם אמונה, תורה, שכינה ומקדש כאן ועכשיו -- במסגרת הציווי האלוקי  -- אין לה קיום. הקשר של היוצר, האמן והאדריכל בקודש נוצר תוך קשר בלתי אמצעי אל השכינה.  יש להקים מקדש של יצירה הן של הקודש והן של החול מתוך היותינו בחסות צילו של אלוה ממעל ולא מתנודדת וסחופה לרוחות המנשבות בחלל העולם המשתנה ולאו דווקא מכוח אדמו"רים ורבנים מטעם.  "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציווה ה' את משה".  רש"י: "אפילו דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה מסיני,  כי משה ציוה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואחר כך משכן. אמר לו בצלאל: מנהג   עולם לעשות בתחילה בית ואחר כך לשים כלים בתוכו. אמר לו (משה); כך שמעתי  מפי הקב"ה. אמר לו משה: בצל-אל היית, כי בוודאי כך ציווה לי הקב"ה. וכן עשה  את המשכן תחילה ואחר כך עשה כלים"     (ל"ח, כ"ב)  "ראו כי קרא ה' בשם בצלאל בן אורי" ...  ב.       הבדלי התפיסה בין בצלאל למשה והכפילות בפרשיות המשכן            רבות כבר נכתב לגבי הבדלי התפיסה בין משה רבינו לבצלאל בענין המשכן ותהליך בניתו. כדי לבדוק את מהות ההבדלים בתהליך הקמת המשכן יש לנתח את תהליכי הביניים של הקמת המשכן וכדלקמן: מצאנו שש תחנות ביניים –  1.                    הדיון על חומרי הבניה ואיסופם. 2.                    ציווי הקב"ה למשה על מתכונת כלי המשכן ומבנה המשכן. 3.                    העברת הוראות ביצוע ממשה לבצלאל – האדריכל והקבלן הראשי. 4.                    ביצוע ובנית הכלים והמבנה בראשות בצלאל ואהליאב. 5.                    הבאת המשכן המפורק למשה והקמתו הזמנית. 6.                    הרכבת מבנה המשכן הסופי והצבת הכלים בתוכו.  "אמר רבי חנינא: בכ"ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן ונעשה המשכן מקופל עד א' בניסן שהקימו משה וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל ממללין על משה ואומרים שאין בו כוח להקימו או שמא ח"ו יש בו דופי ..."            (הכל בו ע"פ תיקוני יששכר ת"ק)       מאחר שהמשכן היה מבנה מורכב (מתועש) לכאורה אין קשר בין סדר הציווי לסדר הביצוע. בין אם הציווי הראשון היה על ביצוע הכלים והריהוט תחילה ובין אם היה על ביצוע מבנה המעטפת תחילה – שגם היא קדושה - לכאורה אין לזה כל חשיבות עקרונית מאחר שלכאורה מה שקובע הוא ההרכבה. לא מובנת גישתו של בצלאל שסבר לכאורה מדעתו או מכח היותו בצילו של האל: "כלים שצוויתי להיכן אכניסם ?" אלא "מנהג העולם לעשות בתחילה בית ואחר כך לשים כלים בתוכו".          לכאורה, איזו השפעת שכינה והיותו "בצילו של האל" שייכת כאן שהרי זאת סברא אנושית פשוטה. אלא שבצלאל בא לקבוע כאן מספר מסמרות:  (1)          המשכן של הקב"ה הוא כעין ביתו של האדם. שיש בו מיטה, ארון, שולחן, מנורה ומטבח. (2)          אין לאכסן את הכלים שנעשו במחסן זמני עד להקמתם. יש לבנות את המבנה ברצף ומיד ואחר כך לייצר את הכלים. על זה קשה שלכאורה המבנה והכלים יוצרו ונעשו ברצף. גם הצבת המשכן וריהוטו נעשו ברצף ... לכן יש שאומרים (הרחב דבר) שהוקם משכן זמני על ידי בצלאל !! (3)          לכלים אין מעמד בפני עצמם; למרות שלכאורה הם נבחרו להיות "המהות" והשימוש הפנימי ולכן נצטוו והוזכרו על ידי הקב"ה כראשונים לביצוע. אין להתיחס אליהם כפנימיות המקדש/ המשכן אלא כחלק מהמכלול האנושי קדושתי הכולל את החצר והמבנה במכלול המשכן – מקדש.  כל שלשת נקודות התיחסות אלו לא נגלו למשה רבינו אלא לבצלאל בלבד.  מהו הצל של האל? לפי העקרון של משכן ה' = ביתו של אדם – "צל האל" הוא כמו יחס הצל של האדם אל האדם שיצר אותו כאשר הוא מסתיר אותו ממקור האור / השמש. בצל נראים רק קווי המתאר של הגוף בהיטלו על הקרקע ולא מתגלה הפנימיות כלל. בצלאל היה בצל האל = מקור האור, מצד אחד הוא גילה את קוי המתאר של השכינה המקיפה (אור מקיף) בהשלכותיה על קרקע המציאות, הכיר וידע את קו המגע החיצוני בין האור והצל.  מצד שני הוא ראה את הפנימיות, שהרי הוא היה בצל – בתוך ה"שחור" והחומר הפנימי וראה גם את הפנימיות בנפרד. משה רבינו ראה באספקלריה המאירה בלבד, לכן נאמר בו "ועשית כתבניתו", כ"משפטו" כ"אשר אתה מראה". הוא עמד מחוץ וראה את המכלול, את הפנים והחוץ כמקשה אחת. לאיש היצירה הקשור במקור האמת ניתנה יכולת ראיה מיוחדת ואבחנתית; "ראיה צילית", השונה מהראייה הכללית של הנביא המנהיג - לכן ביכולתו היה לאבחן "אנליזה" של כל כלי שרת ותפקידו ואחר כך ליצור ולבנות "סינתיזה" על בסיס הבנתו, שכלו וכוחו. המנהיג התורני נבואי יכול לקבוע את המטרה והמכלול בלבד. מכאן גם היכולת ורצונו של משה להקמת מכלול המשכן שאותה ניסה להקים באופן אישי ואמר לו הקב"ה: "עסוק אתה בידך, נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו" (רש"י לשמות ל"ט, ל"ג). לכן לגבי משה נאמר ועשית כ"תבניתו", כ"משפטו", "כאשר אתה מראה", "ככל אשר אני מראה אותך". בפרשת ויקהל פקודי – פרשיות הביצוע לא נזכרו כלל מילים אלו ולא נזכר כלל המשפט "כאשר ציווה ה' את משה" !          הכפילות והאריכות בנושא המשכן בתורה מתבררת כאן כרקע לחילוקי ההשקפות בין משה לבצלאל והבנת תהליכי הביניים של כל תהליך הקמת המשכן המתגלים דווקא מתוך הכפילות והאריכות.  ג.       לארעיות של המשכן לעומת אזכור היתר שלו            מבנה המשכן שימש במדבר 38 שנה ואחר כך עמד מספר שנים בארץ ישראל עד להקמת המשכן בשילה, שם נבנו קירות אבן, מעליהם נפרסו היריעות והוצבו בו כלי השרת הישנים.          אם כן לא ברור האזכור החוזר ונשנה של המשכן הזמני בתורה, ומדוע מסירותו של משה רבינו בעצמו להקמתו?           אלא שגם מן הזמניות ומסירות נפש על הפתרון הזמני אפשר להקיש וללמוד כמה ענינים חשובים כלפי בנין המקדש הקבוע:  (1)   קדושת המקום, הנאצלת משיתוף מעשי שמים וארץ בדומה להשראת השכינה בחומר ויצירת שכנות השכינה בעם ישראל, היא מציאותית ואפשרית כאן ועכשיו (למרות המצב הרוחני והזמני ...) !  (2)   קדושת השבת מתגלית דווקא מהימנעות מהמלאכות הקמת המשכן ועל ידי ערוב הפרשיות של השבת והמשכן דווקא על ידי המשכן; נוצרת כאן יצירת "השמור" של השבת לעומת ה"זכור" הקודם.  (3)   יש לשתף אמנים ואדריכלים עם השפעת השכינה אישית ומיוחדת בתהליך היצירה, התכנון והביצוע של המשכן ולא על ידי רבנים ותופסי התורה.  (4)   מסירות הנפש על איסוף החומרים היא חלק מהותי מהקמת המשכן.  (5)   הקמת המשכן הסופית נעשית על ידי משה רבינו דוקא; המנהיג שהוא גם הנביא.  (6)   מעטפת המקדש החיצוני ומבנה המקדש קדושים כמו הכלים הפנימיים.  (7)   יש לשתף את הנשיאים והמנהיגים, ו"השלטון", בהקמת המשכן, אולם ללא מתן אחריות כוללת להם ולמלכות בהקמת המשכן. האחריות על התכנון והביצוע תמשיך להיות בידי חכמי הלב הישראלים בלבד !!!  "אסדר לדרומא מנרתא דסתימא"      (זמירות האר"י לשבת) ד.       הויכוח בין משה רבינו לבצלאל על הקמת המשכן – על פי ר' צדוק הכהן.            דווקא בפרשת בהעלותך הרחק הרחק מהציווי העיקרי על הקמת המשכן בוחר הפרי צדיק להעלות את משנתו הסדורה בדבר סדרי הקדימויות בהקמת המשכן.           הפרי צדיק (פרשת בהעלותך ט') מציין כי אף שהיה המשכן מפורק לחלקיו "כיון שנגמר מלאכת הבאת המשכן כבר היה השראת השכינה על ידי נדבת חכם לב בפעולת מלאכת המשכן בטרם הקמתו" !           על פי דברי הפרי צדיק הכלים העיקריים השולחן, המנורה והארון נעשו על ידי בצלאל בלבד. הייתה סברה מוקדמת שהכול יבוצע על ידי משה כולל מבנה המשכן אולם לאחר קלקול העגל נבחר אהרן, הוסף מזבח הקטורת (שלא הוזכר בתרומה) וישנו צורך עכשיו לבנות את מעטפת הבניין החומרי לפני עשית הכלים. משה רבינו המשיך לסבור, שלמרות הכול, בצלאל יכול לעשות קודם את הכלים בניגוד לסדר שצווה משה על ידי הקב"ה, אולם בצלאל חוזר לסדר המקורי כמו שצווה משה מלכתחילה על ידי הקב"ה. ואז אומר משה: "שמא בצל  אל (של אור השכינה ! השמש) היית" – בצל המקור – בצל התורה שבכתב, עונה לו בצלאל: שמקור כוחו הוא תורה שבעל פה, הוא משורש תורה שבעל פה של "החכמים שסבורים שמחדשים מדעתם ובאמת אינם צריכים להסתמך על תורה שבכתב ולכן יש קודם לבצע את המשכן ! ובאמת הם דברי אלקים חיים מה שהשם  יתברך משפיע בלב החכמים רק על הגוון והוא כסומא המדליק נר לפיקח".           משה רבינו אף על פי שצווה לעשות קודם משכן הודיע לבצלאל לעשות קודם כלים; "משה רבינו לא הבין שיהיה נצרך מקודם משכן להכניס בו ארון וכלים, לא הבין את עניין המנורה, את אור התורה שבעל פה שהוא בשורש עשיית המנורה ותיפעולה כמו שלא הבין את התורה שבעל פה של ר' עקיבא. אולם בצלאל עשה את המנורה מדעתו מיד שהרי הוא משורש תורה שבעל פה (שם). הוא היה בצל, בהסתר האור והוא מידת לילה הרומז לתורה שבעל פה.           לכן גם אומר משה" ויהי בנסוע הארון – קומה ה' " – ולא אומר ויהי בנסוע המשכן שהרי משה הוא מכח התורה שבכתב.           עוד יש להוסיף על פי דבריו כי בצלאל היה בנה של מרים וחור.            בזכות מרים הייתה באר המים שליוותה את בני ישראל; ואין מים אלא תורה שבעל פה. כמו  כן היה בצלאל בנו של חור משבט יהודה – מידת המלכות. לכן בצלאל בן מרים וחור מתמצת בתוכו את מידות המלכות הכוללת ותורה שבעל פה לעומת משה רבינו שהוא ממידת הכהונה והתורה שבכתב.           כאן מתבטאים ההבדלים בין האישים על פי הגנטיקה הפנימית הרוחנית של עם ישראל לשבטיו.  ה.      על הבדלי התפיסה בין משה רבינו לאדריכל בצלאל בן אורי על פי הנצי"ב            הנצי"ב, בפירושו העמק דבר לספר שמות, מפתח גישה דומה לגישת הפרי צדיק על הבדלי התפיסה וההשקפה בין בצלאל למשה.           הנצי"ב מבאר את שיטתו על פי המדרש: "יודע היה בצלאל לצרף את האותיות שבהם נבראו שמים וארץ בחכמה ובתבונה ודעת". הנצי"ב מקשה בפרושו מספר שאלות עקרוניות:  1.      מדוע התקשה משה במעשה המנורה והמזבח שהרי הקב"ה מראה לו את תבנית המשכן והכלים "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו ... ?!  2.      איך בנו כלים בבית שני הרי לא היה שם בצלאל שעמד בסוד ה' ?  בעקבות כל הקושיות האלה מסביר הנצי"ב כי משה לא ראה את פרטי העשייה וראה רק את התבנית הכללית של המשכן וכליו, סוג של השתקפות בלבד, למעט מנורה ומזבח שאותם ראה משה לפרטיהם. ובמקדש ראשון היה חירם האדריכל כעין בצלאל המשכן גם הוא "היה מלא בחכמה ובתבונה ודעת". גם כאן למרות חוכמת שלמה המלך בכל ענפי המדע נצרכו כאן לאמן אדריכל מן המעלה הראשונה, מלא בחכמה ובדעת כמו אדריכל בצלאל בן אורי בהקמת המשכן.            הנצי"ב גם מדגיש את ההבדלים בין אורך אמת הכלים ושהיה אמה קטנה לבין אמת המבנה והיריעות שנמדדו באמה גדולה. מדוע השתנתה אורך האמה מאמה קטנה לגדולה?. "אמת" המידה היא לכאורה מדד מדעי אוביקטיבי של הבנין, גם גודל האמה שונה מאמת בנין לאמת כלים, מדוע עלינו לקרוא למידת הכלים ולמידת הבנין במילה אחת "אמה"? אולי יש לומר, שלמרות שגם המבנה וגם הכלים יוצרים את קדושת המשכן, עלינו להמשיך באנליזה הרוחנית ולמדוד אותם פיסית באמות שונות, באורך ושונות בהתיחסות התורנית. בכל אופן, נשמט מדעת הנצי"ב דעת הרמב"ם שפסק בניגוד לדעת ר' יהודה בגמרא כי אמת המקדש ואמת הכלים הינה אמה זהה בת שישה טפחים, דהיינו, הכלים והמבנה נמדדים באותה אמת יחס.           בהמשך מפרט הנצי"ב את תכונותיהם של בצלאל ואהליאב: "וכל חכם לב בכם – אפילו מי שאינו לומד תורה אלא שהוא חכם לב הינו חכמת יראת ה' ... ומי שנגע יראת ה' בליבו יבוא ויעשה ויהי ה' אלהיו עימו בסייעתא דשמיא אף על גב שלא למד אמנות זו במצרים" !    (העמק דבר, שמות ל"ה,  י'). הינה שוב מצאנו כי אין לחפש כלל אצל תופסי התורה את הענין והיכולות להקמת המשכן ו/או המקדש.           על פי הסבר הנצי"ב, בצלאל גם "חיבר את היריעות" (ויקהל, ל"ו) דהיינו, העמיד באופן זמני את המשכן על מנת להסתיר את (אור) הכלים טרם העמדתו והרכבתו הסופית של המשכן על ידי משה. וכי הכלים לא היו משמשים למצווה טרם הכשר מחיצות משכן (הרחב דבר שם), דהיינו, הוא בנה מדעתו מן מודל של משכן זמני לאחסנת להגנת ו/או הסתרת הכלים בלבד, איפה היה משה אז ? רק לאחר מכן פורק המשכן והורכב על ידי משה רבינו, גול הנביאים והרואה באספקלריא המאירה.   ו.   מתיבתא דבצלאל את יכולת הגישה של בצלאל אל השכינה מצאנו בזוהר הקדוש ( בשלח קסב, קפג ):     "בצלאל רביעאה איהו לנהורין עילאין : יוסף רביעא איהו  גו נהורין באדם קדמאה .... מאן דעאל תרין כרובין  לגו -  רעותא איתעבד".  ובזוהר שם מסופר על ר' אילאי מנציבין ובנו, שהיו בגן העדן העליון והמומונה מן השמים העירם והעבירם למערה בעולם הזה ולמדו לפני בצלאל כל יום כאשר ירד "ממתיבתא עילאה" עד שבצלאל גילה להם סודות סתומים. מצאנו אף שם בזוהר "במתניתא דבצלאל כתי"ב" וזהו מה שהקב"ה מילא את בצלאל ברוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת.  בצל אל היית בצלאל תהיה.doc

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS