יום ו', ב’ באייר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
האם מצוות בניית המשכן ניתנה רק בעקבות חטא העגל דווקא או שהיא מצווה מלכתחילה ?
17:51 (08/02/09) גדעון חרלפ

 מדוע חשב רש"י כי מצוות המשכן ניתנה רק ככפרה ולאחר חטא העגל ? גם ממעשיהם הפסולים של בני ישראל - נעשית התורה ,אין זה חיסרון במצות המשכן והמקדש אפילו אם ניתנו כמשקל נגדי ליצר עבודה זרה כמו שכתב הרמב"ם במורה נבוכים .ולכן הן מצוות הרלוונטיות גם בימנו אלה ולנצח !!!! +קובץ וורד בתחתית המאמר  "אמר ר' יהודה בר שלום: אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר: " נעו מעגלותיה לא תדע""    (משלי, ה', ו')  לזמנו של הציווי על המשכן והמקדש על טענת מכחישי המקדש כי המשכן ניתן בדיעבד כנגד ולאחר חטא העגל                  יש סדר למקרא , "גם הסיפורים נעשו דברי תורה "!!!!                                                                                                                                                                       ( פרי צדיק  במדבר , בלק )    נערך:   סיוון התשס"ז     מאי 2007 עודכן: אדר א' התשס"ח   פברואר 2008 עודכן: סיון התשס"ח   יוני 2008  D:\My Documents\מאמרים\לזמנו של הציווי.doc  "וידבר  אלוקים את כל הדברים האלה" –  כל     הדברים – כללא, דא היא כללא דכולא דלעילא ולתתא" (זוהר ........ )   לזמנו של הציווי על המשכן והמקדש  א.      ידועה טענתם של מכחישי מקדש ומשכן, כי המשכן ניתן בדיעבד לבני ישראל. לדעתם , המשכן ניתן רק כנגד יצר עבודה זרה אחרי חטא העגל וכסגולה לתיקונו, שהרי לעם ישראל אין צורך במשכן מוחשי של השכינה  בחומר ועל פני האדמה, אלא בגלל  צורך אנושי להגשים במציאות סוג של אלקות שבטבע. על פי דעה זו, המשכן הינו  למעשה תחליף אלוקי לעגל הזהב.  ב.       ראיה לדעה זו נמצאת לכאורה בדברי הרמב"ם במורה נבוכים שכתב :            "....והיה  המנהג המפורסם בעולם כולו שהיו אז רגילין בזו העבודה הכוללת אשר גדלו  עליה ,להקריב מיני בעלי  חיים  בהיכלות ההם אשר היו מעמידים  בהם הצלמים ולהשתחוות להם ולקטר לפניהם ...לא גזרה חוכמתו  ותחבולתו .. שיצוונו להניח מיני העבודות האלה  כולם ולבטלם .. כי אז היה מה שלא יעלה בלב לקבלו ... והיה דומה אז כאלו יבוא היום נביא בזמנינו זה  שיקרא לעבודת ה'  ויאמר  ה' ציווה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו  ולא תבקשו תשועתו בעת צרה, אבל תהיה עבודתכם מחשבה  מבלתי מעשה, ומפני זה  השאיר ה'  מיני העבודות ההם והעתיקם  מהיותם לנבראים ולעניינים  דמיוניים שאין אמיתות להם  לשמו יתברך וציוונו לעשותן לו יתברך וציוונו לבנות היכל  לו ועשו לי מקדש ושיהיה  המזבח לשמו.. .. "                                                                                   (רמב"ם, מורה נבוכים חלק שלישי, פרק ל"ב)             על פי טענה זו לא היה מקום מלכתחילה לציווי על בנית המשכן שהרי כל המשכן הוא תחליף לאלילי החומר; ו"השמים שמי השמים לא יכלכלוך", וכן "ולא יזבחו עוד לשעירים אשר על פני השדה" - וכיום, במציאות הטכנולוגית של העולם המודרני, כאשר אלילות פרימיטיבית כבר אינה קיימת, אין צורך כלל בירידת שכינה למציאות החומרית[1].            על פי שיטה זו,  הסיבה לכתיבת  פרשת תרומת המשכן לפני חטא העגל היא מסיבות של  העורך או המהדיר.  ו"אין מוקדם ומאוחר בתורה"[2].  לדעה זו  פרשת המשכן  נצטוותה וניתנה רק אחרי ירידת משה בפעם השנייה  מן השמים לאחר יום הכיפורים. כן כתב רש"י[3]: "מעשה העגל קודם לציווי מלאכת המשכן ימים רבים, ורק בי' בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם ואמר לו למשה סלחתי ומסר לו לוחות אחרונות. וירד והתחיל לצוותו על מלאכת המשכן[4].   כן כתב גם רבנו בחיי: "התורה שכל דרכיה דרכי נועם וכול נתיבותיה שלום רצתה להקדים עניין המשכן שהוא הכפרה  קודם שיזכיר העוון ההוא  כי כן מידתו של הקדוש ברוך הוא  שמקדים רפואה למכה". דהיינו יש כאן עוד שני נימוקים להיות המשכן מעין ציווי בדיעבד: א.            משכן ניתן רק לאחר כפרה והתרצות מוחלטת של הקדוש ברוך הוא על חטאי עם ישראל. ב.      משכן ניתן כתרופה וכאמצעי מניעה וכאפשרות לכפרה על חטא עתידי ולפניו .. ואם מצוות משכן כמקדש ניתנו בדיעבד אם כמענה ליצר עבודה זרה או כאמצעי מניעה וכהקדמת תרופה למכה, אין לנו כיום צורך במצוות אלו, שהרי יצר עבודה זרה פסק לכאורה בעולם המודרני והיום אנחנו מצווים ויכולים להזדכך ולהיטהר ללא משכן ומזבח, עולות וקטורת ואין לנו אלא להסתפק בזיכרון מקדש ומשכן בלבד.            ג.       וכנגד גישה זו המיוחסת לרש"י כותב הרמב"ן:          "ובעת הברית הראשונה והוא בארבעים יום ראשונים נצטווה משה על המשכן וכשנתרצה לו הקב"ה וציווה לכרות להם ברית שנייה ירד משה ויצוום את כל אשר ציווה ה' אותו בהר סיני. והיה מעשה המשכן מכללם. ואז הקהיל משה את כל עדת ישראל ואמר להם בתחילה אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם במלאכת המשכן והנה קבלו הדבר בשמחה ויצאו מלפניו מיד ובאו כולם ונתנו הנדבה ועשו המשכן והשלימו מלאכתו[5].  כן כתב גם הזוהר, שלא רק הציווי  על המשכן היה לפני החטא אלא אף המעשה של נידבת המשכן היה לפני חטא העגל ומיד לאחר מתן תורה – כסדר הכתובים.         והוסיף האברבנאל: "משה לא לימד לישראל המצוות בבת אחת כאשר קיבלם בארבעים יום הראשונים אלא למדם כולם בסדר כמו שהן מתייחסות למשכן ה'. ואחרי שהשלים כל מה שנאמר לו לצורך המשכן אמר המצוות האחרות אשר שמע בהר סיני". דהיינו, לדעתו הקדמת פרוט מצוות המשכן על ידי משה לבני ישראל נבע מחשיבותו העקרונית ומצוות המשכן קודמות בחשיבותן לשאר המצוות – להיפך מדעת רש"י.  ד.      לכאורה אפשר לשייך את המחלוקת בעניין זמן הציווי על המשכן והמקדש למחלוקת בין רבי  ישמעאל ורבי  עקיבא:        "דתנא: רבי  ישמעאל אומר:                        כללות נאמרו בסיני              ופרטות באוהל מועד[6].  ורבי עקיבא אומר:                      כללות ופרטות נאמרו בסיני,                    ונשנו באוהל מועד[7]                    ונשתלשו בערבות מואב" (זבחים קט"ו).   דהיינו, לדעת ר' עקיבא כל המצוות ופרטיהן נאמרו בסיני, כולל גם מצוות המשכן והמקדש, שם הייתה ההתגלות הציבורית למשה ולבני ישראל. לא ברור אם הכוונה דווקא למעמד הר סיני עצמו, בו נתנו עשרת הדיברות או במהלך כל שלשת החודשים בהם עלה משה פעמיים  (או שלוש לדעת רש"י) נוספות להר סיני, בכל אופן מצוות המשכן והמקדש הן לכתחילה ולא כמענה ותיקון לחטא העגל.         לפי זה אולי היה אפשר לומר כי לדעת רבי ישמעאל  מצוות המשכן הן בכלל הפרטים והן מצוות מאוחרות בזמן כמו שסובר רש"י אולם לא יתכן שמצוות אוהל מועד ניתנו באוהל מועד שכבר נבנה !!!!. בכול אופן רש"י בתחילת פרשת בהר חזר ופסק כרבי עקיבא, אף על פי שעל פי מה שכתב בתחילת פרשת משפטים שם משמע שסבר כרבי ישמעאל[8].           אולם ברור כי גם לדעת ר' עקיבא, מצוות המשכן והמזבח ניתנו בהר סיני לפני חטא העגל ובניגוד לדעת רש"י. גם לדעת ר' ישמעאל מאחר שפרטות נאמרו באוהל מועד מכאן שמצוות אוהל מועד עצמו ניתנו בסיני !            ה.      כמו מי פוסקים במחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל ? הרי ברור שחלק מן המצוות      התגלו דווקא על ידי בנות צלפחד, טמאי פסח ראשון וכו', ולאחר שלשת החודשים שבסמיכות למעמד  הר סיני בעצמו ?? גם  התגלות "השמור" של מצוות השבת דומיא ומלאכת המשכן לא התגלתה אלא עם יצירת המשכן לאחר מעמד הר סיני. רש"י בעצמו בתחילת פרשת בהר סובר כר' עקיבא. אף על פי שלכאורה היה יכול לתרץ את עניין סמיכות  מצוות השמיטה (של פרשת בהר) להר סיני כדרכו, שאין מוקדם ומאוחר בתורה. אפשר אולי להסביר כי מאחר שרש"י סובר כרבי עקיבא שגם הכללים וגם הפרטים, כל התורה, תורה שבעל פה ותורה שבכתב  ניתנו מסיני, לכן ממילא הוא גם סובר שאין מוקדם ומאוחר בתורה ואין חשיבות לסדר העריכה. אם כך לא ברור מדוע מרחיק רש"י את מצוות המשכן לאחר חטא העגל, אלא אם נסבור שזמן הנתינה בסיני התמשכה לדעתו עד לאחר יום הכיפורים. אולם אם נסבור כדעת רבי ישמעאל כי בסיני ניתנו הכללים בלבד, ממילא יש חשיבות לעריכה  המסורתית לאמור: כל מצווה וציווי נשנתה ונכתבה במקומה הראוי ולכן גם מצוות המשכן והמקדש, שהיא בכלל עיקרי וכללי התורה – גם היא ניתנה מסיני- עוד לפני חטא העגל !!!!  ו.       החזון איש במאמרו "סידור נתינת פרשיות התורה" (אורח חיים, קכ"ה), מניח בפשטות כי כל התורה נתנה במעמד הר סיני. ודוחק להגיש שפרשות המקושש ובנות צלופחד, אע"פ שנתגלו כביכול על ידי מעשה אנוש שקרה. בכל אופן הם מכלל הפרטים. ואילו הכללים כולם ניתנו מסיני. ולכאורה הוא סובר ופוסק כר' ישמעאל אע"פ שלא כתב זאת במפורש. דהיינו, כל מה שנכתב  לאחר הנסיעה מהר סיני הוא בכלל פרטי התורה, אף על פי שיש לאחר מכן, בספר במדבר ובספר דברים מצוות מחודשות שלא נזכרו קודם לכן.  ז.       ובגישה דומה נקט גם הרבי מלובביץ' כי בתוך הכללים טמונים גם פרטי הדינים:      "ידוע שאף במתן תורה ניתנו כל עניני התורה כולה, לא רק עשרת הדברות אלא גם תורה שבכתב כולה, ביחד עם פירושה בתורה שבעל פה כולה, כולל גם כל עניני התורה שנתגלו ונתחדשו במשך כל הדורות עד לדורנו  זה.      כמאמר חז"ל: אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - נאמר למשה מסיני, הרי זה באופן שמתן תורה ניתנו בעיקר כללי התורה ומהם ועל ידם צריכים לגלות ולהוציא בידו פרטי הדינים שבתורה" (במדבר, פרשת נשא, תשנ"א).   דהיינו, לדעתו ניתנו במעמד הר סיני הכללים אולם הפרטים הינם טמונים בתוך הכללים.                                 דהיינו, הוא פוסק ומשלב את דעות ר' עקיבא עם דעת ר' ישמעאל. כמו שכתב במסכת מנחות כי משה רבנו החוזר  לבית מדרשו של רבי עקיבא, לא הכיר את חידושי  רבי עקיבא שדרש תילי תילים של הלכות על כל תג בתורה וטען שהם הלכה למשה מסיני שלא ניתגלו לעולם בזמן מתן תורה על ידי משה רבנו.            ח.      מהו המקור או ההסבר  של רש"י לאחר את ציווי המשכן עד לאחר חטא העגל ? על סברת רש"י לאחר את ציווי הקב"ה למשה על מעשה המשכן, כתב ר' אליהו מזרחי, כי לא יתכן כי משה בתתו את מצוות המשכן סמך על מחילת הקב"ה לעם ישראל על חטא העגל שהרי רק היא הייתה לכאורה מחילה מוחלטת ולא יתכן כי היה ציווי על המשכן למשה בסיני לפני חטא העגל. רק  לאחר חטא העגל ומחילתו המוחלטת של הקדוש ברוך הוא  למשה רבנו נאמר ציווי זה לעם ישראל. דהיינו, יש כאן הנחה בסיסית כי יש צורך במחילה ובטהרה מוחלטת של העם, לפני מתן מצוות משכן, הנחה שאיננה מוכחת כלל ועיקר, הנחה שאין לה אסמכתא במדרש תנחומא  והמביאה להיפוך סדר הכתובים  ללא צורך לכאורה !!! גם הנימוק שכתב המהר"ל שם (גור אריה ל"א ס"ח) בהנמקתו כי יש להצמיד את הציווי על המשכן לביצועו, ומאחר שביצוע המשכן היה לאחר יום כיפור ועד ר"ח ניסן (או כ"ה בכסלו) יש גם לאחר את הציווי על המשכן עד לאחר יום הכיפורים וסמוך לביצוע המשכן – הוא הסבר שאין לו רמז בפשט או בחז"ל . מה שהוסיף עוד שם,  בגור אריה על תחילת פרשת ויקהל[9],  כי אם היה משה מצווה על המשכן כבר בעלייתו לשמים בפעם הראשונה, לא היה מעכב את הציווי לעם על המשכן עד לאחר יום הכיפורים, גם לנימוק זה אין  כל אסמכתא . בכל אופן, נימוקים אלו לא נזכרו ברש"י במפורש. גם יש לומר  כי  לכל קושיא ישנו הסבר ותרוץ מקומי ואין הכרח מקושיות אלה להגיע לשינויים המפליגים של רש"י בקביעתו "אין מוקדם ומאוחר בתורה" או לסבור כדעת רבי עקיבא שכל התורה ניתנה  בסיני, כולל הפרטים. עומק הפרטים וכלליהם אמנם ניתנו בסיני – אולם משה רבנו כשראה את התורה   הנלמדת בבית מדרשו של רבי עקיבא – לא חשב ולא העריך שהם ניתנו בתורה שאותה  שהוא הוריד מן השמים  בעצמו מהר סיני .                  מכאן שאין גם לסבור כי מצוות המשכן ומקדש כביכול ניתנו בדיעבד ולאחר חטא העגל .            ט.      הרב יצחק גינצבורג (במאמרו נקודה חסידית בפרשת בהר), הרחיב להסביר על משמעות החזרה המשולשת על תהליך קבלת כללי התורה ופרטיה. הרב גינצבורג כותב במחלקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא כי רבי ישמעאל סבר כי בסיני נתגלו כללי המצוות – כוח החוכמה, ואילו באוהל מועד התגלו פרטי המצוות – כוח הבינה . רבי עקיבא לדעתו סובר כי "אינה דומה הופעת הפרטים כפי שהם בכלל – להופעתם הבודדת". לכן יש צורך לשנות ולשלש את הדברים . לדעתו יש לקשור מחלוקת זו למחלוקת במכילתא: לדעת רבי ישמעאל שם  כאשר נכתב "וכל העם רואים את הקולות" –  רואים את הנראה ושומעים את הנשמע . רבי עקיבא סבר – "ראו את הנשמע ושמעו את הנוראה".            י.       שוב עולה מכל הנ"ל כי  אין זה מוכח כלל כי להקמת משכן דרוש עם לא חוטא או דרושה מחילה מוחלטת ומקדמית  של הקב"ה לעם ישראל,  על מנת שיהיו ראויים להקמת משכן ומקדש. ומסתברת יותר דעתו של הרמב"ן כי סדר כתיבת התורה גם משקף את סדר הזמנים של ציוויה, ומצוות המשכן והמקדש ניתנו מסיני  או  מיד וסמוך למעמד הר סיני וכי מצוות המשכן והמקדש היא מכלל כללי התורה וכדעת רבי ישמעאל, והיא מצווה מלכתחילה, מן התורה שקדמה לעולם.            יא.     ידוע כי הקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם. דהיינו, התורה היא התכנית האלוקית שלאורה נבראה המציאות עוד לפני האבות או יציאת מצרים. למרות ש"וידבר ה' אל משה לאמור" או "אלו המלכים אשר מלכו באדום" נאמרו על מציאות כרונולוגית היסטורית מסוימת - אין זה מוריד מקדושת קדמות התורה, אלפיים שנות תורה, היו זמן התגלות התורה בין שנתגלתה על ידי מציאות המקושש ובין שנאמרה על ידי הקדוש ברוך הוא ישירות בעשרת הדברות ובמעמד הר סיני.                מכאן שסדר הכתיבה וסדר התגלות התורה או אי הסדר כדברי רש"י והתפרטותה גם לו יש מקום למרות היותה תורה שקדמה לעולם.          יב.     כתב הבן יהוידע[10] "דבר הלכה" נתגלה מתוך מילי דעלמא". דהיינו, חכמת התורה וההלכה מגיעה לעולם מתוך המציאות ואם כן בודאי מתגלה התורה מתוך סדר התגלותה כשלעצמה. לכן גם התגלות מצוות המשכן, התגלות זמן מתן מצוות המשכן גם היא מגופי התורה שקדמה לעולם המעשי, ובודאי אי אפשר לומר מצווה זו שניתנה בדיעבד כמענה למציאות זמנית. או כנגד יצר של עבודה זרה.  יג.      כתב השפת אמת על מגילת רות:[11]                "ענין קריאת רות בשבועות שהוא ענין תורה שבעל פה שהקב"ה מבקש שבני ישראל במעשיהן יוסיפו על התורה שבכתב כי הרי מעשה צדיקים הם תורה ונעשה ממעשי רות ובועז מגילה שהיא ברוח הקודש"[12] .          ובהמשך כתב:           "בענין מגילת רות בשבועות להודיע את השותפות שיש לבני ישראל בתורת ה' איך שממעשה בני אדם נעשה ספר ומגילה בתורת ה' , ובמדרש  היה בועז יודע שהקדוש ברוך הוא כותב עליו ויצבוט לה קלי ... וכמו כן ה' האמירך להיות מכל העמים נעשה חקיקה ורשימה בכל העולמות להיות מזה מאמר וספר ..."[13].                              כן כתב גם הפרי צדיק   ( במדבר , בלק ) : " וזה עיניין דכל התורה כולה , גם הסיפורים, אף שהם סיפורים – על ידי שנכתבו על ידי משה – נעשו דברי תורה : כמו מילין דהגר , מלין דעשיו, מילין דלבן ... על זה נאמר משה כתב ספרו ... שעל ידי כתיבתו אותם בתורה – נעשה כל התורה !!!!"            מכאן מתברר העיקרון כי התורה מתגלית מתוך מעשי בני ישראל ושוב אין כל גריעותא ממצווה שנתגלתה כביכול על ידי חטא וכל מעשי בני ישראל הם תורה החקוקה בכל העולמות. גם אם משכן ניתן בדיעבד הוא תורה ככל התורות והמצוות ואין בו כל מימד של חולשה עקב היותו בדיעבד – מה שאיננו נכון כלל . .  ביביליוגרפיה   חזון איש מועד: סימן קכ"ה, סידור כתיבת פרשיות התורה.   מבוא ללימוד תורה, יהודה קופרמן, עמ' 123.  תפוצה: הרב יהודה קופרמן, מכללה, ירושלים יוסי ברכיה, עורך דין, עץ אפרים הרב אליעזר רייף, ישיבת ברכת משה, מעלה אדומים פרופסור אהרון שמש   [1]    עבודת ה' של הזביחה היתה רלוונטית כבר בזמן אדם הראשון, נוח ואבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב, וכן נבנו      מזבחות לאחר מלחמת עמלק, ביאת יתרו ובסיום מעמד הר סיני ובוודאי לפני חטא העגל. [2]   המימרא "אין מוקדם ומאוחר בתורה "נדרשת בהרחבה במדרש רבה, קוהלת י"ב וכן מופיע כמידה בברייתא של  ל"ב     מדות : מוקדם שהוא מאוחר בעניין ומוקדם שהוא מאוחר בפרשיות. ספר חדש מקיף על אין מוקדם ומאוחר בתורה בספר:     " יש סדר למקרא, חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה", יצחק גוטליב, הוצאת מאגנס. [3]   רש"י, לשמות ל"א, י"ח וכן רש"י לשמות ל"ג, י"א. [4]   כן נכתב  בתנחומא  פרשה ח' :  ....כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל, ולכן נקרא משכן העדות שהוא     עדות לבאי עולם  שהקדוש ברוך הוא שוכן במקדשכם.  אמר הקדוש ברוך הוא:  יבוא זהב שבמשכן  ויכפר על זהב     שנעשה בו העגל שכתוב בו ויתפרקו העם את כל נזמי הזהב  וגו'.  ולכן מתכפרין בזהב: "וזאת התרומה אשר תיקחו     מאיתם – זהב".  אמר הקדוש ברוך הוא: כי אעלה  ארוכה לך וממכותיך ארפאך". יש ציין שמשמע מכאן שמה שמכפר כאן     הוא רק השימוש במחצב הזהב (   Au) ולא המשכן בעצמו ולא כמו שהבין רש"י.   [5]   רמב"ן, שמות ל"ה, ויקרא כ"ה. זוהר חדש ב', קצ"ה א'. [6]   יש לציין כי לדעת ר' ישמעאל מה שנכתב: ואלה המשפטים: "ואלו מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו נ"י     דהיינו, המשפטים שבמשפטים הם כללים כמו כללי עשרת הדיברות. [7]   על פי הרמב"ן לויקרא כ"ה הפרטים  נמסרו למשה אולם לא בעלייה הראשונה. זהו גם ההסבר למה שנכתב בראש פרשת     בהר, שהרי בתחילת ויקרא נכתב כי ספר ויקרא ניתן מאוהל מועד ולכאורה לא  מסיני, אלא יש כאן התגלות שנייה      באוהל מועד המבהירה שגם הכללים והפרטים של פרשת בהר הם חזרה על מה שנימסר בסיני !!! [8] כן היקשה גם רבי אליהו מזרחי בפרושו על רש"י בפרשת משפטים . [9]   שמות (ל"ה, א'). [10]    חגיגה פרק ב', י"א. [11]    משפ' שכני הרב אליעזר רייף. [12]    שפת אמת, שבועות, תרל"א. [13]    שפת אמת, שבועות, תרמ"ב. לזמנו של הציווי על המקדש.doc

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS