יום א', כ’ בתשרי תשפ”ב
    צור קשר  |  אודות  

יעקב-אבינו,,,שרו-של-עשיו,,מעבר-יבוק,,,מחוז-גלעד,,גיד-,הנשה,,,גדעון-חרלפ,,עבר-,הירדן,,,אלוהי-יעקב,,אברהם,-יצחק-ויעקב,,,charlap-gideon,'

מדוע הפך מלאכו של עשיו את שמו של יעקב אבינו מיעקב לישראל ? מדוע לא הכירו בשמו ?למה הסכים הקדוש ברוך הוא עם הפיכת השם ? אולם אנחנו ממשיכים להתפלל : אלהי אברהם , אלהי יצחק ואלוהי יעקב !!!??יעקב עובר מהפך תודעתי ואישי במעברו את היבוק: מאמונה לרציונליות .ממאבקו זה ודרכי התנהגותו נלמד את יסודות המאבק עם גויים ואחרים , מאבק עוצמתי ולא רק אמונה עיוורת כי "היו לא תהיה" "!
15:10 (12/02/09) גדעון חרלפ

שינוי השם הוא גם שינוי המהות של יעקב למהות של ישראל . מהיותו משני ועוקב לעליתו לשררה -יחד עם אל . יעקב עובר את מעבר יבוק , ממחוז גלעד של ארץ ישראל למחוז עמון של ארץ ישראל , בלילה , לבדו .יעקב משתנה מנטאלית ומנסה לפעול בצורה ראציונאלית ומפתח כאן לראשונה אסטרטגיה חדשה למלחמתו עם מלכות הרשע של עשיו -ומכאן - שינוי השם !!! הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל" (ישעיה, כ"ז) "הבאים ישרש" - דקאי על גלות מצרים. אמר השם יעקב יעקב, ועל זמן הגאולה ... אומר השם ישראל" (הרב מנחם מנדל שניאורסון לפרשת שמות תש"ל) "ישראל יהיה שמך" !!! מעבר יבוק בארץ ישראל – מאמונה לראציונליות יסודות המאבק עם שאינם יהודים נערך: שבט התשס"ט ינואר 2009 עודכן כסלו התשס"ט "ויקרא יעקב שם המקום פניאל" (בראשית, ל"ב, ל"א) "ויקרא למקום אל בית אל" (בראשית, ל"ה, ז') "ויקרא יעקב שם המקום ... בית אל" (בראשית ל"ה, א', ז') "ליבי לבית אל ולפניאל מאוד יהמה" (רבי יהודה הלוי ) א. פעמיים[1] נהפך שמו של יעקב אבינו, הרגל הרביעית של המרכבה, לשם ישראל. פעם ראשונה בעקבות מאבקו עם שרו של עשו ופעם שניה על ידי הא-ל בעצמו בהתגלות נוספת בבית אל לאחר מכן. לקריאה כפולה ומיותרת לכאורה זו, הייתה כבר התיחסות בפרשני המקרא. יש שפרשו[2] שהכוונה בקריאה השניה היא שיהיו ליעקב שני שמות, יעקב וישראל, יש שפרשו[3] "כי אף על פי שהחליף שמך שרו של עשיו, כי הוא לא נשתלח לך להחליף את שמך, אבל מעתה לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך וזה טעם ויקרא את שמו ישראל או ירמוז שקרא את שמו ישראל מוסף על יעקב, לא שיאסר להקרא יעקב". או כדברי הספורנו[4] : "בירך אותו שיתחיל קצת ענין שם "ישראל" מעכשיו שיוכל נגד המתקוממים עליו גם ראה לא לו. כאמרם ז"ל: "כל מקום שהלכו נעשו שרים לאדוניהם". פרוש ספורנו זה קשה מאחר שהוא כביכול נסתר מהמשך הפרשה על הבטחת הארץ, הבטחת המלכות בארץ, וריבוי הזרע שלכאורה גבוה כאן על שררה על ארץ ישראל בלבד[5]. אולם עיקר הקושי בדבר הצורך בהשתלשלות קריאת השם דרך "שרו של עשו" – לא נתבררה. מדוע נותר יעקב לבדו במאבק עם שרו של עשו ? איפה היו בניו הלוחמים כמו שמעון ולוי ? מי היה שרו של עשו – דמות גשמית או מלאך רוחני ? מי ניצח במאבק ? האם נקיעת עצם הירך של יעקב היתה מוכרחת ? ושאלת השאלות וכי לא ידע המלאך הנאבק ששמו יעקב לפני תחילת המאבק ? האם החלפת השם מיעקב לישראל מסמנת את קץ המאבק, בנצחונו המוחלט של יעקב אבינו ובניו עד לאחרית הימים וקבלת השררה הבינלאומית העתידית ?! מהו ואיפה הוא "מעבר יבוק" ? הנחל המחלק את עבר הירדן בין מחוז גלעד הצפוני של עבר הירדן למחוז עמון הדרומי של עבר הירדן ? האם המאבק היה סמלי – כדברי הרד"ק[6] ? מה פשר רצוננו לעבור את היבוק בחופזה דוקא באמצע הלילה כאן ועכשיו והאם עבר את הירדן[7] או את היבוק ? ב. יעקב אבינו, לקראת מאבקו הרוחני והגשמי עם עשו ושרו של עשו פועל כאן לראשונה בדרך ראציונאלית. בניגוד לצפוי, וכנראה בניגוד לעצת אחרים, כולל בניו , שבמלחמת שכם פעלו עצמאית ובלעדיו או בניגוד לדעתו, פועל כאן יעקב בנחישות אישית "ובלקיחה", ויוזם מעבר של היבוק בסתר ובלילה, דהיינו הוא יוזם כאן מהלך אסטרטגי טקטי של הישרדות. יעקב לא חיכה לנס או להתערבות שמימית לקראת המאבק הצפוי עם עשו, לא התבצר במבצר וכנראה בא להטעות את עשו ושליחיו. בזאת גם היתווה דרך פעולה לבניו אחריו: נוע, נוע נוע, - יכולת הפעולה ההישרדותית נוכח הנחיתות המספרית שלכאורה. ג. חצית היבוק דרומה היא גם פעולה רוחנית. "בתוך עלמות תופפות יעברו דרך גשר רעוע מעולם התמורה והכליון אשר עוותו המצב השמיימי להתקשר במעדנים היחוד והברכה הקדושה, ובזה תעבור המנחה מנחת ביכורים על פנינו ונעבור את מעבר יבוק להתאבק בה' איש מלחמה (!!!) עד עלות השחר שהוא התחיה כי אז לא יעקב יאמר עוד לנשמתינו ולגופינו רק ישראל כי תהיה ממלכת כהנים ונזכה לראות אלהים פנים אל פנים"[8] . ד. מעברו ומאבקו של יעקב ממלחמתו עם עשו, לאחר מכן עם לבן, ועתה שוב עם עשו, מהיותו איש תם יושב אהלים, היה כרוך גם במהפך תודעתי. על כן היתה המלחמה עם מלאכו של עשו שבא למנוע מהפך תודעתי ולהשאיר אותו בשמו ועקב זה ומשלא הצליח נגע-נקע את ירכו של יעקב, דהיינו, רצה לפגוע בבסיס הגשמי בו יעקב מתייצב על חומר הארץ או לפגוע בהמשכיות הזרע. ה. בזאת גם יש הסבר אמיתי מדוע לא ידע כביכול את שמו של יעקב. אי ידיעת השם היא הענין שהמלאך לא צפה לא את התנהגותו הלוחמנית של יעקב ולא את השינוי התודעתי שלו ולכן לא היתה הלימה בין שמו יעקב, העוקב, הילד השני והדחוי לבין נחישותו המתעצמת של יעקב אבינו. ואם קיימת בו ובנו, כזרעו של יעקב, נחישות לוחמנית ושרידות חייב להיות כאן שינוי השם מיעקב לישראל אם לעתיד ואם לאחר מכן. כל זאת כאשר הקב"ה בעצמו מחיל את חלקיות שם ישראל כבר אז, בטרם הוולד עם ואומה. ו. גם יעקב אבינו היה ער לשינוי התודעתי שלו. לכן הוא בונה מזבחות ומצבות, קורא שמות חדשים למקומות ההתגלות. והוא ממשיך ומתמיד בגישתו זו למרות שנשאר לבדו הן ברעיון והן בביצוע . הוא ממשיך לחתור לשלמות ראציונלית וחוזר להביא פכים קטנים שנשארו. ז. יבוק הוא לא רק שם הנחל, במעבר הלילי בין גלעד לעמון, שני מחוזות ארץ ישראל המזרחית, מתגלה "היב"ק" – יחוד, ברכה וקדושה של המעבר בין עולם התמורה והכוון להתקשרות הנשמה והגוף עם השכינה. שינוי השם הוא המהות של שינוי התודעה הגלום בה. הנצחון והשררה על אומות העולם על ידי ממלכת כהנים וגילוי שכינה. "שלחני כי עלה השחר ... שחר ישרותם ושררתם של ישראל". [1] קושיא זו נשאלה על ידי בני יותם דוד הי"ו [2] אבן עזרא, בראשית ל"ה, י'. [3] רמב"ן, שם. [4] ספורנו, שם. [5] יש שכתבו כי ערבוב השמות יעקב וישראל בהמשך ובתחילת פרשת וישב יעקב/וישראל אהב את יוסף, כי יעקב מסמל את פשוטי העם, שלמות הברור בעד כלל נפשות ישראל ושם ישראל יורה על תלמידי חכמים וכח התורה ובשם זה יהיה שלמות הברור כי שבית עם אלקים ותוכל" (פר' צדיק, ראש פרשת וישב). [6] רד"ק, בראשית ל"ב, כ"ה [7] כי "במקלי עברתי את הירדן", יכול שיתפרש על הליכתו צפונה לארם נהריים בחוסר כל. [8] ספר מעבר יבוק , אהרן ברכיה ממודינא, הקדמת המחבר. ישראל.doc

 
 
חדשות שהן ישנות
תחומי ארץ ישראל
מחוזות ארץ ישראל
מקדש ירושלים
הגיאוגרפיה הפנימית
תורת ארץ ישראל
אדריכלות ויהדות
שירי מולדת
מלכות ישראל השלישית
אוצר המקדש
תנועות המקדש
ספרי המקדש והר הבית
אישי המקדש
ארכיאולוגיה
משפט הר הבית
נהרות ארץ ישראל
הרי ארץ ישראל
ארץ ישראל המובטחת - דעת חוקרים
סיפורי המזרח התיכון החדש
ירושלים המקדשית
פורום שאלות ותשובות
הפוליטיקה האלוקית
קרבן פסח והקמת במות באין מזבח במקדש ירושלים
מבנה בית הכנסת , אמצאתו וקדושתו
מחוז הים