יום ו', ב’ באייר תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
הירדן הוא עמוד השידרה של ארץ ישראל . שתי גדותיו שייכות בשלמותן לעם ישראל .עוד אנו מחזיקים בפנקס של תנועת החרות - .... זו שלנו ...זו - גם כן .
12:53 (15/02/09) גדעון חרלפ

על שייכותו של חבל ארץ זה , בואכה מדבר קדמות ובדרך לפרת - ערש הולדתו של אברהם העיברי . ועל היותו לנחלת עם ישראל הקדמון והנוכחי . רק שליטה בכל מרחבי הסהר הפורה תביא להרמוניה של המזרח התיכון החדש . גם על משה רבינו , שפעל לתיקון וירושת עבר הירדן , מואב , עמון, גלעד , גלעד ובשן - בואכה דמשק .  +קובץ וורד בתחתית המאמר הידעתם כי לנו רמות גלעד, ואנחנו מחשים …  (מלכים א', כ"ב)   מעבר ליבוק הערות למסע אחר במחוזות בראשית דרך המלך בגב ההר בארץ ישראל המזרחית  1.  פתיחה 2.  גלילות ארץ ישראל המזרחית א.             גלעד ב.             עמון ג.              מואב ד.             אדום ה.             חורן ו.               בשן 3. ישובים ואתרים א.              גדר ב.              רמות גלעד ג.               מעבר יבוק ד.              רבה ה.              בית טוביה ו.                שיטים וערבות מואב ז.                סאחב ח.              מידבא ט.              הר נבו י.                קרית חוצות יא.           רבת מואב יב.            מעברות ארנון יג.            מידין יד.            רקם טו.           הר ההר טז.           בצר יז.             עציון גבר 4.  תפוצה וביביליוגרפיה  אדר ב' התש"ס מרץ 2000 ניסן התש"ס     אפריל 2000 טבת התשס"א    ינואר 2001   "הלכה למשה מסיני –   עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית"      (ידיים, פ"ד, מ"ג)  1.  פתיחה  כאד העולה מן היבוק, אפלולי ומסתורי (ש. הלקין, מעבר ליבוק) כן מעורפלת זיקתו של עם ישראל לעבר הירדן המזרחי.  איך היתה ארץ הרפאים והזוזים לנחלת משפחת אברהם? איך נדחקו ועברו בני יעקב בתפר בין מואב עמון מדין ואדום לארץ ישראל המערבית והמובטחת? למה ומדוע כשרה ומוכשרת חבלי ארץ ישראל ממערב לירדן מחבלי ארץ ישראל ממזרח לירדן ולמה בחרו בני ראובן בכור ישראל לנחלה אזורים בפריפריה רחוקים מן המרכז ובחרו בחובת גיוס מתמיד ופרידה ממשפחותיהם למען שדות המרעה הנצחיים בערבות שיטים ומואב ?!  האם יחזור עם ישראל לשלטון ואדנות במחוזותיו המזרחיים יחד או לחוד עם שבטי ערב שעלו מן המדבר והקימו מלכות דיקטטורה פרימיטיבית בשער בת רבים ?!  משלשה ימים במחוזותיה הנידחים של ארץ ישראל של הליכה על אדמת הקודש של גלעד מואב ואדום ננסה להעלות ולפתוח דלתות לשדות הרוח המיתמרת מעל נחלת בני יעקב כובשי ארץ ישראל המזרחית מקדמת דנא.  היפלא כי דוקא מכורתו של הנביא אליהו מגלעד ?!  מתי תניח לנו הממשלה לעבור את הירדן (דוד בן גוריון לנציב העליון ווקופ, 1934) ?!  עתיד התרחבותנו תלוי בחציית הירדן (חיים ויצמן) !   2.      גלילות ארץ ישראל המזרחית גלעד עמון מואב אדום חורן בשן   "ולמכיר נתתי את הגלעד"  גילעד וגל-עד מצאנו בגלעד כמה תופעות ואישים מיוחדים.  בראש נזכר הגלעד כמקום המפגש של יעקב בברחו עם בנות לבן מפני לבן.  לאחר מכן ניתן הגלעד לנחלה למכיר בן מנשה באופן אישי ע"י משה ללא בקשה מצידו כמו בקשת בני גד ובני ראובן.  כמו כן נזכרו באופן ייחודי שלשה אישים הנושאים את שם הגלעד: יפתח הגלעדי, ברזילי הגלעדי ואליהו הגלעדי. להלן נתייחס לאישיות ולמרכיב מקום לידתה וחינוכה, לתקופתה ולמורשתה לעתיד. למהות הרוחנית של הגלעד  מצאנו מר' צדוק הכהן כדלקמן:  "אכן גלעד היה ההבדל בין חוץ לארץ לארץ ישראל" " גלעד הוא קליפת נוגה שמקיף וסמוך לארץ ישראל" " ויראו את הגלעד עד דן – גלעד אתה לי ראש הלבנון" "יעקב תיקן קליפת נוגה שממנה כל דבר רשות ויעקב הכניס כל דברי הרשות לקדושה שיהיה כקדושת בית     המקדש" (פר' צדיק, פרשת מקץ). "ולמכיר נתתי את הגלעד, למכיר בוראו נתתי את הגלעד – זה אליהו – זה גילוי אליהו" (רבינו הקדוש מלובלין). גם אליהו קידש דבר הרשות שזה קליפת נוגה (פ"צ, שם). סעודה שלישית – קידוש דברי הרשות שיהיו בקדושה. עבר הירדן המזרחי 3.     ישובים ואתרים        "אלא שזפר ראשה של גדר עיכבן ושלח רבן גמליאל והורידוהו    מגדולתו"         (ראש השנה, כ"ב)  א.          גדר עיר הרוח היוונית – מזרחית המתחדשת – אתונה של סוריה – סאטירה, ערוב פרוזה בשירה, שיר לאהובה היהודיה, (קתדרה 35),  יש לשאול מדוע היה ריכוז של הרוח דוקא בעיר זאת (אבטימוס הגרדי). ארכיון דגדר – שהמלך יושב לדין מלמעלה וכל העם יושבים לפניו על הארץ (אסתר רבה, א', כ').  בית כנסת – יש לחפשו באיזור האקרופוליס באזור המוזיאון. תכנון עיר – קרדו – מזרח מערב – דרך נופית (חלקה חצוב). צורת העיר בקשת שהשרידים הם בחלק הקשת המערבית. אלת העיר – שלש גרציות.   ב.           רמות גלעד (גרסה עפ"י גנזי שכטר וכן מדרש שמואל ( כ"ד ו') – עיר מקלט, עיר מקלט … העיר המרכזית בגלעד בזמן בית ראשון,    אנטיוכיה על הכריזורואס – נחל הזהב, אולי עדות לכרית זהב בזמן העתיק.           תכנון עיר  - לפי גודל החלק הציבורי של העיר היתה לה פריפרית מגורים ענקית.  בית הכנסת ברמות גלעד – בית הכנסת נמצא במקום גבוה ומרכזי מעל העיר האלילית. כנראה שליהודים היה כאן מעמד מיקדמי וחשוב, טרם בנייתה של העיר היונית-רומית. יש לבדוק את המחילות מדרום מערב לבית כנסת ומיכלול הבריכה אולי ימצאו שם מקוואות.    ויחסתם בשם מעבר יבוק, להקריבם ולהקטירם באהבה ובמורא  לפני כל העדה הקדושה, בתוך עלמות תופפות יעברו דרך גשר רעוע מעולם התמורה והכליון אשר עוותו המצב השמימי להתקשר   במעדנים היחוד והברכה והקדושה ובזה תעבור מנחת הביכורים    על פנינו ונעבור את מעבר היבוק  להתאבק בה' איש מלחמה עד עלות השחר שהוא התחיה, כי אז לא יעקב יאמר עוד לנשמתינו   וגופינו רק ישראל … כי נהיה ממלכת כהנים ונזכה לראות אלהים  פנים אל פנים כי יזרח לנו שמש   צדקה …   הקדמת המחבר ספר מעבר יבק, אשר ייסד האלוף חסידא ופרישא, מקובל אלקי, הה"ג מי"ה אהרן ברכיה במה"ר משה ממודינא זצ"ל  מנטובה שפו …    ג.  מעבר יבוק  האם יעקב אבינו עבר במעבר על הירדן הנקרא בשם זה? או במעבר על הנחל עצמו. מדוע התעקש יעקב לשוב ולהעלות ניצוצות ממזרח לירדן ולהסתכן במאבק עם שרו של עשו רק על מנת להציל פכים קטנים? בקבלה – מעבר הנשמה בין הארץ והחומר לעולמות העליונים. ש. הלקין – שיר על מעבר יבוק.     "עבר הירדן ישוב הוא ומלא עיירות"     (מדרש תנאים, דברים א')  ד.           רבה  רבה – (רבת עמון) עוג מלך הבשן. לידתו וערשו של עוג מלך הבשן הוזכרה בתורה שנזקקה כביכול להוכחה … הלא היא ברבת בני עמון.  מה לעוג מלך הבשן ברבה? אלא שהעמונים השמידו את הרפאים שהיו לפניהם והביאו את ערשו-ערש הברזל לרבה בירתם. מצודת העיר נקראת ע"י מוקדסי – מצודת גולית.  דוד המלך ויואב שר הצבא - הייתה חשיבות רבה ללכידת רבה ע"י דוד המלך בעצמו ולא ע"י שליח - יואב בן צרויה. דוד אסף את כל העם ונלחם לכבוש את העיר בעצמו. דוד לא עשה לו כתר משלו אלא השתמש בעטרת (כתר ?) מלכום מלך עמון שמשקלו ככר זהב ….. ק"ג. כנראה שהייתה חשיבות רבה להדברת בני עמון, לעינויים שונים ומשונים שלא מקובלים היום. העברתם של בני עמון במלכן ולקיחת העטרת והנחתה על ראש דוד.  אצבע מפסלו של הרקולס  -(במוזיאון)  עוג ? לפי האצבע חשבו שגובה הרקולס הינה 10 מ' ?  "עיניך בריכות בחשבון על שער בת רבים" (שיר השירים) -  הכוונה לרבה, המתוארת כעיר הראשה – "עיר קוסמופוליטית". וישב דוד וכל העם ירושלים … כנראה שלא התיישבו בה יהודים לאחר מכן אולם מצד שני לא הוחרבה ע"י דוד רק היה דיכוי חד פעמי של תושביה והפיכתה לעיר וסלית בניגוד לתקומת מואב ע"י מישע, לא הייתה יותר תקומה לבני עמון. קבר אוריה החיתי – בתוך הארמון (הקצר – המצודה) עפ"י מוקדאסי, עד אחד נאמן באיסורין. הארמון נקרא גם ארמון אוריה החיתי.  תכנון עיר – אין סדר ואין התיחסות מתאימה בין העיר הרומאית המתוכננת בנחל יבוק והמרכז העירוני לבין הגבעות המקיפות המרכיבות את העיר.              אלה טיכה – האלה המגינה של העיר – לא נתבררה מהותה. ראה כתר מיוחד בראש האלה אולי.             היא עטרת מלכום ?              תיאטרון – של שלמה המלך (מוקדסי).             רובע יהודי ושכונה דתית – עדיין לא קיימים.  ה.   בית טוביה  עראק או אמיר) – בניגוד למקובל זאת אדריכלות אוטנטית יהודית שאחרים חיקו אותה והיא חורגת מהאדריכלות הקלאסית בתכנת, בחזית ובאמנות.  ו.    שיטים וערבות מואב          לא ברור מקום השיטים ו/או ערבות מואב, לכאורה מואב היא בדרום – ארנון גבול צפוני למואב ואפילו אם נניח שמואב כבש את גוש הר נבו מדוע ערבות הירדן המזרחיות לים המלח יקראו ערבות מואב. אם בני ישראל לא כבשו את עמון ומואב עם יציאתם ממצרים הם נכנסו ב"תפר" בין עמון ומואב, כבשו את חשבון והגיעו לאזור הר נבו.  ז.      סאחב – דרומית מזרחית לרבת עמון – נמצאו ורדות על קנקני שפת הצוארון זהות לורדות לקנקני          שפת הצוארון שנמצאו בשילה.                                                                                                                                                        אמר רבי עקיבא: "היה רבי ישמעאל דן כנגדי       לומר השלג אינו מעלה את המקוה והעידו    אנשי מידבא משמו שאמר להם צאו והביאו    שלג ויהא מקוה בתחילה (מקואות, ז', א').  ח.   מידבא  נחלת שבט ראובן – מקום הקרב של דוד כנגד עמון וארם (דברי הימים א', י"ט) וחלק מהאזור של אדמות מואב שטוהרו ע"י כיבוש סיחון מלך האמורי. עומרי שב וכבשה ממואב.           ישוב בבית ראשון ע"י שבט ראובן – לא נמצאו עדיין עדויות. "למה ישבת בין המשפתיים לשמוע שריקות עדרים" …  מידבא ודיבון גד – לא ברור השוני וההתיחסות.  בית שני – קהילה חשמונאית.  רובע יהודי ובית כנסת – עדיין לא נמצאו. יש לחפשם בתחום האקרופוליס, רח' האמיר חסן.              מפת מידבא – לכאורה נראה הפסיפס קודם לכנסיה. אם היו כנסיה ועמודי כנסיה בנויים ואח"כ      היה האמן מכין את מפת הפסיפס הוא היה מתחשב במיקום המפה בצורה יותר מושכלת.  ט.   הר נבו  הר נבו – הר העברים – השאלה היא איפה הוא הר נבו ואיפה קבור משה והאם יש איסור לחפש אחר קברו לכאורה אפשר ע"י בדיקה סייסמית לגלות את מקום הגוף ללא הנשמה של משה רבנו. מצבת מישע מלך מואב – מישע לקח כלי ה' לשלל בהר נבו והרג שבעת אלפים גברים. מה לקח? מערת נבו – ירמיהו מצא מערה ובה גנוזים אוהל מועד, ארון הברית ומשבח קטורת (חשמונאים, ב').  י.    קרית חוצות  -  אום רצץ ?! יהצה ?  יא.               רבת מואב – בית הכנסת – וכבית כנסת הזה לא נבנה בשום מקום אחר מלבד ההיכל שבנה שלמה בירושלם ובאבני גזית גדולות מאוד נבנה וקירותיו ורצפתו צופו בנחושת ומקושט היה בזהב רב ובכסף לפני כל שעריו היו תלויים פעמוני זהב ובתוך ההיכל היה ארון זהב ושולחן זהב ומנורות ופמוטים של זהב ונברשות מרשרשות זהב על הקירות והעמודים (הנזיר בר צומא).  יב.  מעברות ארנון עיר אשר בתוך הנחל (ארנון) – מעברות ארנון – הרואה מעברות ארנון אומר ברוך שעשה לי נס במקום הזה. התגלות מאובנים מתקופת היורה – טריאס.             מעשה בר' מאיר שהלך לעבר שנה בעסיא ולא היה     שם מגילה וכתבה מליבו וקראה             (מגילה, י"ח) יג.   מידין מדין בעבר הירדן – לא נתבררו עקבותיהם. יד.   רקם (פטרה)  מסכת גיטין – המביא, מן הרקם ומן החגר.  תכנון ערים – קוביות הג'ין - שילוט מנחה בכניסה לעיר ובעיר עצמה. כניסות לעיר – לא ברור אם הכניסה הראשית הייתה דרך הסיק. יכול להיות שהכניסה העיקרית הייתה מצפון.  צומת ודיות החזנה – כנראה מפגש הודיות הורחב ע"י חציבה במפגש ודיות, לאורך הסיק אין התרחבות כזאת. כנראה שאת שיפוע הואדי מיתנו ע"י שפיכת חומר חצוב כך גם יצרו את הככר לפני החזנה.  החומה הצפונית – לא ברור מדוע נבנתה ולא הסתפקו בחומה מזרח מערב. החזנה – האוצר – נמצא כנראה בקומה שניה מעל הכניסה הראשונה. יש לערוך בדיקה סייסמית. לא ברור מדוע מיחסים אותה לפרעה ומה זיקת המצודה לבת פרעה. האם לנבטים היתה זיקה למצרים? חג'ר – מדאין צלח – עיר מתים מקבילה לרקם גבול ארץ ישראל הדרומי. רק עם מחקר השוואתי עם חג'ר – יפתרו השאלות הקשורות לפטרה/רקם.  קדש עיר קברים – מדוע לסוחרים הנבטים סוחרים עוברים היתה חשיבות לבנות עיר קברים? חלק גדול מזמן היות הנבטים עם של סוחרים היו מזמן הורדוס ומלכי בית חשמונאי ולא נתבררה הזיקה ביניהם.  טו.  הר ההר מקום קבורת אהרן הכהן – קצה ארץ אדום. בני ישראל ניסו לעקוף את ארץ אדום ממערב לאורך הערבה העבר ירדנית. קברו את אהרן בהר ההר ואחר כך נסוגו דרומה והקיפו את ארץ אדום ממזרח.                                                            טז.  בצר במדבר – לא נמצאה. יז.   עציון גבר                      כרך תרגולא (תרגום ירושלמי) אסיא.  ביביליוגרפיה עבר הירדן המזרחי, נלסון גליק, מוסד ביאליק, תש"ד. ירדן ואתריה, גיאוגרפיה והיסטוריה, קדמוניות ירדן, אריאל, אדר תשנ"ה. אתרים ומקומות בירדן, אריאל, כסלו תשנ"ו. ירדן מבחר מאמרים, אריאל, חשוון תשנ"ט. עבר הירדן היהודי, זאב ארליך.  תפוצה  ישראל אריאל זאב ארליך אלי שילר שמואל קורצמן מנחם ליבמן מאיר כהן   פתחו בלחיצה קובץ מצורף  עבר הירדן המזרחי.doc

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS