יום ב', ב’ בתמוז תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
דמשק אחת הערים העתיקות בעולם הינה עיר קדושה עם מסורת של זיקה מושרשת לעם ישראל , על פי יוסף בן מתיתיהו ועל סמך מסורות לא יהודיות - אברהם אבינו מלך בדמשק ומשם הביא את נאמן ביתו , הוא דמשק אליעזר .
13:01 (15/02/09) גדעון חרלפ

גם צורת המזבח שהיה במקדש דמשק , הועתק למקדש ירושלים . גם אליהו הנביא ,שחזר להר סיני , נצטווה על ידי הקדוש ברוך הוא למשוח את חזאל למלך בדמשק . מה לאליהו הקנאי לעם ישראל ללכת צפונה ולהמליך שם מלך ? +קובת וורד בתחתית המאמר  בחזרה לדמשק – עירו של אליעזר עבד אברהם  ההתישבות הישראלית בדמשק ובסביבתה מימי אברהם אבינו ועד סוף ימי הבית הראשון  לזכרו של עלום שם – לוחם בדמשק   אדר א' התשס"ג  פברואר 2003 אייר התשס"ג     מאי 2003 תמוז התשס"ו שבט התשס"ז     ינואר 2007 אדר התשס"ז     מרץ 2007   D:\My Documents\גדעון\גיאוגרפיה של ארץ ישראל\לוחם בדמשק.doc  "ומלכות עולה מדבר מני מדבר אל ערישועד דמשק ...עודו שמור שטר הכיבוש הזהב :כיבוש דוד עוד שמיה כיבוש  !"                ( אורי צבי גרינברג כרך א , 61  )  מפתחות – תקציר  א.             מבוא ב.             דמשק, עירו של אליעזר עבד אברהם. ג.              אברהם העברי בדמשק. ד.             האם נכבשה דמשק בזמן יהושע והשופטים. ה.             דמשק נחלת בני דן או נחלת בני נפתלי. ו.               דמשק בזמן המלכים שאול, דוד ושלמה. ז.               המזבח שהעתיק אחז מלך יהודה מדמשק לבית המקדש ומקומה של בית רימון.      דמשק – היפוך "מקדש" בחילוף אותיות. ח.             העיר חובה אשר משמאל (מצפון) לדמשק. ט.             ביקור הנביא אלישע בדמשק. י.               מרכזיותה של דמשק בתקופת ההתישבות וההתנחלות. יא.          חורבן דמשק העברית - ארמית על ידי אשור ומסקנות. יב.    מסקנות  ביביליוגרפיה    "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים"                                                 (בראשית  רבה, ס') "וכל ענוי לב … אלה הם אשר יכירו אור התורה העליונה הנובעת משיחתם של עבדי אבות, שהיא גאולתם של בנים" (הראי"ה קוק, אורות התחיה י"ד)              מ ב ו א  א.             דמשק נתפרסמה לראשונה בתורה בספר בראשית בימי אברהם אבינו לפני כ- 4,000 שנה = 2,000 שנה לפני הספירה בקירוב. אברהם אבינו שהגיע מחרן לארץ ישראל המערבית חנה כנראה בדמשק בדרכו לארץ ישראל וכנראה משם הביא את עבדו אליעזר איש אמונו והמנהל הכללי של רכושו הרב.           כידוע, האריכה התורה מאוד בסיפור על שליחותו של אליעזר עבד אברהם למציאת האישה המתאימה ליורשו יצחק. האריכות והחזרתיות הינם מחוץ לכל פרופורציה. גם אם נקבל את גישת הרב אברהם יצחק הכהן קוק כי כל מגע ו/או  ניואנס המוזכר לגבי האבות יש לו השלכות מרחיקות לכת על בניהם אחריהם לדורות, עדיין נשארת בעוצמתה שאלת מקומו של הגר-העבד אליעזר ומעמדו הראשי במשפחת אברהם.           כידוע, נספחו למשפחת אברהם העברי בדרכו הרוחנית מעמק הפרת לארץ ישראל מלבד בני משפחה גם אנשים שהסכימו לדרכו הרוחנית, הם הם "הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית, י"ב). נפשות אלה על פי התרגום הם האנשים אשר הסכימו להתגייר (תרגום יונתן) או להשתעבד לאורייתא (תרגום אונקלוס). היה צורך לנהל את התנועה הרוחנית הזאת ואת רכושו הרב של אברהם. את זה ניהל עבדו – אליעזר מדמשק.   "ואליעזר בן ביתי שעל ידו נעשו לי ניסים בדמשק ובגלל זה סבר לעצמו לירש אותי"        (תרגום ירושלמי, שם)  ב.       דמשק - עירו של אליעזר עבד אברהם            אברהם אבינו הכיר טובה לאליעזר, שכנראה היה בעל אישיות רוחנית מיוחדת גם הוא ולא היה סתם עבד פשוט. גם מערכת היחסים שלו עם אברהם העברי היו יחסי אמון, אהבה והתבטלות. על פי התרגום זכה אליעזר שדווקא על דיו  - נעשה לאברהם שולחו, ניסים בדמשק שם הוא נלחם עם ארבעת מלכי עמק הפרת שבאו להלחם במלכי ארץ ישראל של אז.           אברהם הכיר באישיותו המיוחדת של אליעזר. אליעזר חשב כנראה לירש אותו רוחנית וגשמית ולא עלה בידו. גם גורלו וגורל בניו ומשפחתו לא נודעו בצורה מפורשת. אף על פי  שהיה שליח נאמן שעל ידו נוצחו ארבעת המלכים שובי לוט אחיינו של אברהם במלחמת העולם של אז. ברור שידיעתו את סביבת דמשק, מקום הולדתו (?!) גרמה גם היא לנצחון של 318 חניכי אברהם על ברית ארבעת המעצמות של הסהר הפורה של אז.      "ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר"         (בראשית  ט"ו) ג.         אברהם העברי בדמשק           לא ברור מה ביקש אברהם לומר בפסוק זה, מדוע צוינה עיר הולדתו של אליעזר ומה חשיבותה לענין מרכזיותו של דמותו של אליעזר במשפחת אברהם. לכאורה על עבד ו/או מתגייר מוטלת החובה לשכוח את עברו ומשפחתו הקודמת. כנראה שהסתפחותו של אליעזר למשפחת אברהם לא היתה כפשוטה כיחסי אדון הקונה עבד, אולי היה ממשפחה חשובה בדמשק או שלהתגירותו והצטרפותו למשפחת עם ישראל היתה חשיבות מיוחדת (בניגוד לדעת ספורנו שכתב: "שהוא עבד בלתי נודע בשמו אבל בשם עירו").      על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו מפי ניקולאוס איש דמשק, סופר החצר של המלך הורדוס, אברהם אבינו מלך בדמשק בדרך עלייתו מעמק הפרת לארץ ישראל המערבית. וכך כתב (קדמוניות א', ז', ד'): "ניקולאוס איש דמשק אומר כך בספר הרביעי לדברי הימים שלו; אברהם מלך בדמשק, הוא עלה כגר עם צבא מהארץ שמעבר לבבל, הקרויה כשדים, וכעבור זמן לא רב העתיק עם עמו גם מהארץ הזאת לארץ שנקראה אז כנען ועכשיו שמה יהודה והתישב בה הוא וצאצאיו הרבים. ושמו של אברהם מכובד עד עכשיו בסביבת דמשק ומראים שם כפר על שם אברהם".  "ואת החלקים הפונים מזרחה עד דמשק העיר עד הר הלבנון נטלו בני נפתלי.                         (קדמוניות ה', א', כ"ב)  ד.       האם דמשק נכבשה בזמן יהושע ושופטים?            גדולה מזאת, לאחר שיוסף בן מתתיהו מיחס את דמשק לראשית מלכותו של אברהם אבינו (למרות שבמקורותינו מוזכר כי  אברהם  בדרכו מחרן עבר דרך סולמה של צור (               ). אפשר להסביר מדוע דמשק לא נזכרה בכיבוש בני ישראל בזמן יהושע בן נון. העיר היחידה בסביבות דמשק שהוזכרה היא בית ענת. בכל אופן, אין לנו אלא את עדותו של יוסף בן מתתיהו שנחלת נפתלי הגיעה עד דמשק (ועד בכלל ?!) כולל הר (מול) הלבנון.            על פי הסברו של החוקר הדגול בן ציון לוריא, במספר מאמרים וספרים, חלק ניכר מ"הנפשות אשר עשו בחרן", המתגיירים למחצה שבאו בברית ההשפעה עם אברהם העברי, נותרו בדרך בין נהר הפרת לארץ כנען, מתברר שהיתה גם בדמשק וסביבתה השפעה ענקית של משפחת אברהם אבינו שהייתה כנראה הסיבה שאברהם התמנה שם למלך ועל כן ברור מעמדו החשוב והעיקרי של אליעזר – המשנה למלך מדמשק.           על פי יוסף בן מתתיהו, בני נפתלי הם שנחלו את העיר דמשק וסביבותיה בזמן הכניסה לארץ ואי הזכרת דמשק בזמן הכיבוש נובעת מזה שבני נפתלי בן יעקב הנוחלים בצפון מתחברים כאן אל תושבי דמשק העברים שנותרו חברים למשפחתו הרוחנית של אברהם אבינו.  "וירדפם עד דן – שם רדף אברהם את המלכים עד חובה בנחלת שבט דן מצפון לדמשק" (תרגום יונתן, בראשית    ) ה.      דמשק נחלת בני דן או נחלת בני נפתלי ?            מול עדותו של יוסף בן מתתיהו שכתב כי דמשק וסביבתה היתה נחלת שבט נפתלי, כותב התנא יונתן בן עוזיאל כי דמשק היתה ונכבשה ע"י בני שבט דן. כידוע, מעשה אבות הם סימן לבנים. עפ"י תרגום יונתן הנ"ל. נצחונה המוחלט של סיעת אברהם במלחמת העולם של אז על ארבעת המלכים, היתה סימן לבניו בני שבט דן שכבשו את חובה מצפון לדמשק. בכל אופן לא נכללה דמשק בסבב הראשון של כיבושי יהושע ואולי פתחה את שעריה לפני הכובש העברי. חוסר אזכרתה כעיר נכבשת בכתבי הקודש דומה אולי לאי הזכרת שמה של העיר שכם, גם היא עיר חשובה ועיקרית בסדר הכיבוש של יהושע. ואולי גם כאן פתחו תושביה, צאצאי אליעזר הדמשקאי ?! את השערים בפני שבטי ישראל דן או נפתלי ?!    "ובמקצוע צפונית מזרחית יתרחב מחצר עינן עד דמשק ודמשק יכנס בגבול הארץ אכן יתווסף בצד מזרח … עד הנהר הגדול נהר פרת".             (מלב"ים, מסעי שם) "איך לא עוזבה עיר תהילת קרית משוש"    (ירמיהו, מ"ט)  ו.          דמשק בזמן המלכים שאול, דוד ושלמה            כבר אצל שאול המלך, המלך הראשון של עם ישראל, נזכר כי שאול המלך נלחם בארם צובא, מצפון לדמשק. קשה מאוד להסביר מה עושה שאול, מלך מתחיל של ממלכה מתחילה, צפונה לארץ ישראל ? על פי תיאורית בן ציון לוריא, שאול המלך גם הוא חובר לעזרה לעברים בני משפחתו הרוחנית של אברהם וצאצאי אליעזר הדמשקאי מפני המשעבד הארמי. אף קודם לכן מצאנו את השופט הראשון עתניאל בן קנז נלחם בכושן רשעתיים מלך ארם נהריים, אי שם בצפון.  דמשק שוב חוזרת ונזכרת כמטרה בכיבושי דוד ונזכרת כאשר לחם עליה המלך דוד בדרכו לנהר פרת. כנראה שבתחילה לא ראה דוד צורך בכיבוש דמשק שאולי נכנעה לפניו ואולי היתה מיושבת גם בישראלים בני שבט נפתלי או דן. רק לאחר מלחמתו ונצחונו של דוד על הדדעזר בן רחוב (מצפון לדמשק), חזר דוד והיכה את (ארם) דמשק עקב עזרתה להדדעזר מלך ארם צובה.  בזמן בנו, שלמה המלך, ברח רזון בן אלידע מהדדעזר מלך צובה ויחד עם הדד (האדומי ?) הגיעו לדמשק והמליכו את עצמם על העיר (מלכים א', י"א) ולאחר מכן על ארם כולה. כנראה שדמשק אמנם היתה עיר הממלכה הראשית של "ארם" שבסביבתה. אולם היתה עיר מסחר קוסמופוליטית כנראה ללא כוח צבאי משמעותי.  בזמן המלכת דוד על ישראל נכתב (דברי הימים א', י"ב) כי "גם כל שרית (שארית) ישראל לב אחד להמליך את דוד". על פי החוקר בן ציון לוריא גם כאן מדובר בעברים הצפוניים יושבי דמשק וסביבתה שגם הם באו להמליך את דוד עליהם. רק כך אפשר להסביר כי בזמן העלאת ארון הברית לירושלים, מקהיל דוד את העם "מן שיחור מצרים עד לבוא חמת" (דברי הימים א', י"ג) שלא מצאנו קודם כלל שם אוכלוסיה עברית-יהודית.        "דרש ריש לקיש: גן עדן ... ואם בין הנהרות הוא ... דומסקנין פתחו" (ערובין, י"ט)                 ז.          המזבח שהעתיק אחז מלך יהודה מדמשק לבית המקדש – (בית רימון בדמשק ?!) " דמשק " הוא היפוך "מקדש "  בחילוף אותיות  אחת הפרשיות המופלאות המוזכרות במלכים (מלכים ב', ט"ז) הינה הקמתו של מזבח נוסף                         בהר הבית כדוגמת המזבח שהיה בדמשק. אחז מלך יהודה שיחד את תגלת פלאסר מלך אשור על מנת שיושיע אותו מיד רצין מלך ארם. בתמורה לאוצרות הזהב והכסף של המקדש, עלה מלך אשור הנ"ל על דמשק והחריבה. במהלך מסעו צפונה של אחז לדמשק, לברך את מלך אשור על נצחונו, ראה אחז מזבח, ועוד בטרם חזרתו ארצה, ציווה לשרטט אותו "את דמותו ותבניתו של המזבח לכל מעשהו", שלח את קובץ השרטוטים הנ"ל לאוריה הכהן בבית המקדש בירושלים על מנת לבנות באופן מיידי מזבח כדוגמתו, טרם חזרתו לירושלים, והפך אותו למזבח העיקרי. יש מפרשים שאולי אפילו העתיק ממקומו את מזבח הנחושת (המיטלטל ו/או של שלמה ?) ובנה במקומו את המזבח החדש שלו ושאולי נבנה המזבח החדש הנ"ל בצפון המזבח הקיים הישן דוגמת מה שמתואר בדברי הימים (דברי הימים ב', כ"ט) עד כדי כך שנאמר שם כי הקרבה במזבח החדש איננה נחשבת כלל "ועולה לא העלו בקודש לאלקי ישראל"… לא התברר מהו היה ייחודו של מזבח זה. יש שכתבו כי מזבח זה היה מזבח לעבודה זרה, (אפשר לומר כי אולי זהו המזבח שהקימו בני דן בדן על ידי נכדו של משה רבינו). אולי זהו המזבח שהיה "בבית רימון" הבית המיוחד בדמשק לעבודת האל רימון, ומטרתו היתה זביחה למען פיוס לאלהי מלכי ארם (דברי הימים ב', כ"ח). אולם מהמשך הכתוב (במלכים) ברור כי מטרת הקמת המזבח בדמשק היתה לעבודת ה' !! בדמשק !!! אם כדברי המפרשים אחז בנה את המזבח הנוסף הנ"ל בחצר המקדש בצפון המזבח הקיים הוא סבר כשלמה וכדוד כי כל חצר עזרת ישראל קודשה להקרבת הקרבנות (בניגוד לדעת הרמב"ם שפסק כי מקומו של המזבח מכוון ביותר …) והוא מקום מיוחד שבו נערכה עקידת יצחק בעבר. בכל מקרה לא ברורה התלהבותו היתרה !! של אחז להעתיק את דוגמת המזבח מדמשק לירושלים. בכל אופן עולה כי מזבח זה אם היה בבית רימון וגם אם לא היה, היה מיוחד במעלותיו האסטתיות ובדברי הפולחן (מעשהו … ) שלו. מכל הנ"ל מתברר כי דמשק היא עיר מקדשית, אחות לירושלים ששורשיה הרוחניים מתמשכים הם כבר מזמן אברהם העברי.   "וירדוף אחריהם עד חובה אשר משמאל לדמשק"   (בראשית י"ד)   ח.      העיר חובה אשר משמאל (מצפון) לדמשק           על פי המסורת (בראשית י"ב) אליעזר עבד אברהם עם שלוש מאות ושמונה עשר איש מתקיף בלילה את מחנה ארבעת מלכי עמק הפרת ובמנוסתם צפונה הוא רודף אחריהם עד מקום שנקרא חובה שהוא מצפון לדמשק.           היכן היא חובה העיר מצפון לדמשק ?           בכפר בורזא, במרחק של כשעה מצפון לדמשק ישנו מקום הנקרא "מסגד אברהם". מקום זה הוא מקום עליה לרגל של מוסלמים. על המסורת המוסלמית, כותב אבן עשקה (בספר תולדות דמשק, בשנת 573 להג'רה) כי כאן התפלל אברהם בשובו מן המרדף אחרי מלכי עבר הנהר. מקום זה מקודש גם בעיני השומרונים.   "הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה"   (ישעיהו, י"ז)  ט.      ביקור הנביא אלישע בדמשק          אלישע הנביא בא לדמשק, כנראה לבשר (או למשוח) לחזאל כי הוא יהיה למלך תחת בן הדד – המלך החולה. חז"ל אף הוסיפו שבא להחזיר בתשובה את גיחזי שישב באותה שעה בדמשק (סוטה מ"ז), או שבא לבקר את תושבי דמשק שהאמינו באמונת העברים דוגמת נעמן (דעת מקרא מלכים ב', ח'). בכל מקרה האפשרות היחידה להסביר את פעולת אליהו ואלישע להמלכת מלך בדמשק, היא להראות כי דמשק היתה ממלכה עברית, אחות לממלכות יהודה וישראל. אחרת, מה לאליהו למשוח את חזאל למלך על ארם (דמשק) ולהתערבות בענייניה הפנימיים של ממלכה זרה ?!  י.       חורבן דמשק העברית - ארמית  י.1         במהלך תקופת בית ראשון, עלה תגלת פלאסר מלך אשור על דמשק, הגלה את תושביה לעיר קיר והמית את רצין מלכה (מלכים ב', ט"ז). ירמיהו בנבאו על דמשק בסוף ימי הבית הראשון ולאחר כיבושה, התכוון או לחורבנה בעבר, או לחורבן נוסף שיבוא עליה בעתיד הרחוק או הקרוב. גם הנביא עמוס (עמוס, א') ניבא על חורבן דמשק ועל פשעיה: "על שלשה פשעי דמשק … ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרוצות ברזל את הגלעד". בכל מקרה לא נתבררה מהות הקרב בגלעד עם מי ועל האכזריות ב"השמת" הגלעד אדמתו ותושביו. אולי מדובר בקרב בו נלחם יורם המלך (בן אחאב) … "ויכו ארמים את יורם (מלכים ב', ח'), או בנצחון של חזאל בגלעד (מלכים ב', ו').   י.2        מבחינה היסטורית ידוע כי דמשק לא חרבה מאחר שתמיד בעת איום פתחה את שעריה בפני הכובש. תושביה היו דואגים תמיד, נטו לנוס ולברוח. הנביא ירמיהו מתאר את פחדי דמשק, נפילת בחוריה (הפחדנים) הימלטות אנשי המלחמה שבה וסופה אש ואבדן החומות והארמונות. "דמשק אחריתך ברוב מעשיך מרוב כל היין" (יחזקאל, כ"ז).  יא.        מסקנות             מכל העולה לעיל מתברר כי דמשק היתה "עיר רוחנית" אחות לירושלים, עיר שגם אם שלטו         שם ארמים הם היו מעין ארמים- עברים ובעלי יחס חיובי ואוהד ליהדות ויהודים. עיר מיוחדת           שבה עסקו ברוחניות והאמינו באל אחד – אלהי העברים. החל מזמן אברהם אבינו שעבר    בדמשק בדרכו לארץ ישראל. רק כך אפשר להסביר את המקראות, המדרשים וההתיחסות אצל            נביאי ישראל לאורך כל תקופת הבית הראשון. את ביקורי אלישע בדמשק ואת המזבח שהעתיק      אחז מלך יהודה לירושלים. ביביליוגרפיה 1)           לתולדות קהילת ישראל בדמשק וסביבתה. בן ציון לוריא. 2)      היהודים בסוריה בימי שיבת ציון המשנה והתלמוד, בן ציון לוריא, החברה לחקר המיקרא           והוצאת קרית  ספר, ירושלים התשנ"ז. 3)           גבול הצפון לא נשכח, בן ציון לוריא.   פיתחו קובץ מצורף בלחיצה דמשק.doc

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS