יום ו', כו’ באב תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
על עליית הרמב"ם להר הבית והרלוונטיות העכשוית של עבודת הקמת בית הבחירה בימינו ע"פ דרכו. יש קשר הדוק בין עלייתו לארץ ישראל וכניסתו להר הבית לבין היותו כונס התורה לכל מרחביה כולל הילכות תרומות,מקדש,סנהדרין ומלכות.
14:46 (18/02/09) גדעון חרלפ

מפתחות א. מבוא א. כניסת הרמב"ם ותפילתו בבית הגדול והקדוש. ב. הרלוונטיות העכשווית של מצוות העשה של בנית המקדש על פי הרמב"ם. ג. הרמב"ם ככונס התורה על כל מרחביה, כולל הלכות טומאה וטהרה, סנהדרין, מלכות ומקדש, והקשר בין עלייתו של הרמב"ם להר הבית ולהיותו המחבר של הי"ד החזקה. ד. לסברת הרמב"ם כי קדושת המקדש הראשונה קידשה לעתיד לבוא - מפני השכינה – לכאורה מופע אלוקי בלתי תלוי באדם הגורם להחלת הקדושה בהר הבית וירושלים. ה. מדוע לא כלל הרמב"ם בי"ד החזקה את תיאור המקדש השלישי של הנביא יחזקאל . ? ו. על סברתם של מכחישי הרלוונטיות של מצוות בניין המקדש העכשווי, למי נגלה "סוד ה' ליראיו" ? ז. היכן התפלל הרמב"ם בהר הבית. ח. מסקנות. "והביא אחר "תמיד" – "מידות", ואין בו עניין אחר אלא סיפור שהוא זוכר בניין המקדש וצורתו ובינינו וכל עינינו והתועלת שיש בעניין ההוא, כי כשיבנה במהרה בימינו, יש לשמור ולעשות התבנית ההיא והערך ההוא מפני שהוא ברוח הקודש כמו שאמר: הכול בכתב מיד ה' עלי השכיל" (דברי הימים א', כ"ח, י"ט) רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה. א. מבוא הרמב"ם היה מהפוסקים הראשונים שלא הסתפקו רק בהוראה , בכתיבת ההלכות ,במוסר או בפילוסופיה אלא גם עלו בגופם לארץ ישראל של אז. כך עלו לארץ ישראל כמה מאות מבעלי התוספות[1] , הרמב"ן ורבי יהודה הלוי, שהגשימו בגופם את מצוות העלייה לארץ ישראל. אולם מיוחד הוא הרמב"ם שלא הסתפק רק בעלייה לארץ ישראל אלא גם נכנס לפני ולפנים אל הקודש, בהר הבית בירושלים. ווכך כתב הרמב"ם בצידי הדף על פירוש המשניות שלו בסוף מסכת ראש השנה : "וביום השלישי בשבת ארבעה ימים לירח מרחשוון שנת שישה ועשרים ליצירה[2] יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה ! ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום ו' שישה ימים לירח מרחשוון בשני הימים האלה שהם שישי למרחשוון נדרתי ! שיהיה לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה' ואכילה ושתייה אלקים יעזרני על הכול ויקוים נדרי לה' אשלם אמן[3] וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה במהרה אמן".[4] אזכור נוסף של עליית הרמב"ם להר הבית מופיעה באגרתו אל ר' יפת הדיין, מראשי הקהילה היהודית בעכו (באלפים תתקמ"ה). ר' יפת הדיין התלווה אל הרמב"ם בעלייתו לירושלים וכך נכתב באיגרת[5]: " שאני והואואבא מרי זצ"ל ואתה – ארבעתינו הלכנו בבית ה' ברגש " . להלן נבאר ונציע את דעתו של הרמב"ם על הרלוונטיות העכשווית של מצוות בניין המקדש, לאן נכנס הרמב"ם בדיוק בהר הבית. למה התכוון כאשר כתב בלשון הזהב שלו: "ונכנסתי לבית הגדול והקדוש". ומזה יסתעף גם ברור מדוע הוא הפוסק היחיד שהכניס לחיבור ההלכות שלו גם את הלכות תרומות, שמיטה ויובל, סנהדרין, מלכות ומקדש, הלכות שלכאורה אינן רלוונטיות ולא הובאו ולא נסדרו על ידי רובם הגדול וכמעט המוחלט של שאר הפוסקים והראשונים. גם יבואר מדוע חילק הרמב"ם בין קדושת ארץ ישראל לקדושת ירושלים והמקדש שגם דעתו זו היא בניגוד להרבה פוסקים. ננסה לבאר מה הקשר בין קדושה ראשונה וקדושה שנייה, שהן לכאורה קדושות המביאות לידי חלות המצוות התלויות בארץ ואינן קשורות כלל לקדושת ירושלים והמקדש שהיא לדעתו "מפני השכינה". נבאר מהי השכינה השורה עד היום בהר הבית למרות שחרב מבנה המקדש ואם קדושת המקדש וירושלים היא מפני השכינה מדוע נצרכנו להוראת גד החוזה ולקידוש קניית המקרקעין של הר הבית והמקדש על ידי דוד ושלמה. ואולי גם יתבאר להלן מקורו וסברה מחודשת של הרמב"ם לנימוקיו על ההבדל בין קדושת ארץ ישראל הראשונה שנעשתה על ידי יהושע הכובש לבין קדושה שנייה שהוחלה על ידי זרובבל, עזרא ונחמיה[6]. [1] רבי יחיאל מפריס עם שלוש מאות בעלי תוספות עלו לארץ ישראל בשנת שבע עשרה לאלף השישי, דהיינו שבע שנים לפני עליית הרמב"ם לארץ ישראל, מובא בכפתור ופרח פרק ו' וכן בכפות תמרים על מסכת סוכה דף ל"ד. אולם לא ברור מדבריהם אם התכוונו לעלות או עלו בפועל. [2] שנת עליית הרמב"ם לארץ ישראל היא שנת ד' אלפים תתקכ"ו וכניסתו למקדש הר הבית הייתה ב- 12 אוקטובר 1165 למניינם. [3] צילום פקסימיליה של תיאור עלייתו מצורף מכתב יד בספריה הלאומית בירושלים. כתב יד פריס, ספריה לאומית מס' 336, דפים 38ב', 39ב'. שם נכתב שהועתקה מכתיבת הנגיד רבינו דוד, נין רבינו משה, שהועתקה מכתיבת הרמב"ם בעצמו. תודתי לשכני הרב יצחק שילת ולד"ר עזרא שבט, שעזרו לי בהשגת הצילום. [4] ציטוט של דברי הרמב"ם אלו מופיע בספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ד'. [5] איגרות הרמב"ם, מהדורת שילת, הוצאת מעליות שעל יד ישיבת ברכת משה מעלה אדומים, התשמ"ז, עמ' רכ"ב – ר"ל. [6] במאמר זה לא נתייחס בהרחבה לדעת רש"י ותוס' בעניין ירידת המקדש מן השמים, מקדש של אש וסוגיית יום "הינף כולו אסור ", נתייחס לדעת הרמב"ם בלבד. על סוגיית ירידת המקדש מן השמים עיין בהרחבה במאמר "מקדש ה'," פרק שלישי בספר אם הבנים שמחה, פרי הארץ, התשס"ג, רפ"ב ואילך, צפיה, חקרי מקדש ד', מכון המקדש, ירושלים, תשנ"ד, הר הבית, הרב שלמה גורן, בתוך יבנה המקדש, כרך א'.להמשך פתח קובץ מצורף בלחיצה מקדש בן מימון.doc

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS