יום ו', כו’ באב תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
מעטים הם היודעים כי העיר נצרת - כולה קודש קודשים . מתחת לעיר הנוצרית -מוסלמית , מסתתרת עיר  הכוהנים של משמרת "הפיצץ ",המוזכרת בדברי הימים . מתחת לצלב - מסתתרת עיר יהודית  תוססת שבמשך כל התקופה הביזנטית - לא פתחה את שעריה לאלה שאינם בני ברית . האם תהיה תקומה לנצרת תחתית היהודית עם כנסיית בית הכנסת ?  
18:45 (23/02/09) גדעון חרלפ

 נצרת תחתית היהודית עיר משמרת כהני ירושלים THE JEWISH DOWN TOWN OF NAZARETH THE COHANIM JERUSALEM TOWN D:My Documentsמאמריםנצרת.doc "צדיק הוא ה' / כי פיהו מרת ותמור עזי וזמרת / קינים עליה מרת ובקצוי ארץ נזרת / משמרת נצרת". רבי אלעזר הקליר, קינות לתשעה באב, איכה ישבה חבצלת השרון. א. במאמר זה באנו לסכם ולהעיר על היותה של נצרת עיר כוהנית יהודית עוד מזמן בית ראשון ועד שלהי המאה החמישית לספירה הנוצרית, סוף תקופת השלטון הביזנטי. על אף שנצרת איננה נזכרת בתנ"ך, היא נזכרת לראשונה כעיר משמרת הכוהנים, משמרת "הפיצץ" - - היא המשמרת השמונה עשר של משמרות הכהונה, אותם הסדיר דוד המלך עוד לפני הקמת בית המקדש הראשון והנזכרת בדברי הימים (א', כ"ד). עשרים וארבע משמרות הכהונה, שנוסדו על ידי דוד המלך והוזכרו בדברי הימים, שירתו פעמיים בשנה במקדש. התישבותם בגליל היתה בעיקר בסוף ימי הבית השני, כנראה לאחר חורבן יהודה והמקדש. להלן יתברר כי למרות שנצרת מיוחסת לעיר הולדתו של אותו האיש, אי אפשר לוותר על עברה היהודי, כאשר יהודיה עמדו בגאווה מול הכיבוש הנוצרי ביזנטי. למרות היותה עיר הולדתו של אותו האיש - הכנסיה הראשונה הוקמה בה לא לפני שנת 580 לספירה נוצרית ולדברי אנטוניוס מפלקנטיה – על חורבות בית כנסת יהודי . !! הקשר בן משמרת הפיצץ לעיר נצרת נמצאה על חרס בעיר קיסריה . על משמרות הכהונה בגליל שנשמדו כתבו קינות הפייטנים ייני ר' אליעזר הקליר ופנחס הכוהן מכפרא . כתובות נוספות (חלקיות) של עשרים וארבעה משמרות הכהונה נמצאו גם בחורבות אשקלון , בחולות כיסופים ובתימן - בכפרים בית אל – חאצ'ר ועוד. כנראה שהמסורת על עשרים וארבע משמרות הכהונה היתה נפוצה ונכתבה על לוחות זכרון בבתי כנסת לאורך תקופה ארוכה. על כך בהרחבה כתבו אפרים אלימלך אורבך וטוביה כהנא . היה מנהג להזכיר בכל שבת בבית כנסת את שם המשמרת ששירתה בעבר במקדש בכל שבוע. "וצא לישע וקול תקע תפוצץ צרי ואויב תקצץ צרינו תרצץ צדקותינו יתנו כקול מהצץ ציון, בעלות משמר הפיצץ" ( ) ב. בשנת 570 לספירה כתב על נצרת תייר נוצרי: "ובעיר ההיא כה רב חן הנשים העבריות, שבכל הארץ ההיא לא נמצאו בין היהודים יפות מהן. ואף כי בלב היהודים אין חמלה על הנוצרים אולם אלה( נשי נצרת ) – כולן מלאות חמלה" . גם המומר איש טבריה שהקים כנסיות ביישובי היהודים לא העז לעשות זאת בנצרת: "שם לא יכול איש מעולם להקים כנסיות, מפני שאין ביניהם לא עובדי אלילים ולא שומרונים ולא נוצרים" . "ציון, בעלות משמר הפיצץ הפ' נצרת בשובבך להיכלך משמ' שמונה עשרה, בשמחך תען להיכלך וכו'" (רבי פינחס הכהן מכפרא, משמרות) ג. להלן נצביע על שרידיה של נצרת היהודית ועל אפשרות חידוש הישוב היהודי בנצרת תחתית בשילוב שרידי עברה היהודי המפואר. יש לגלות את שפע הרוחניות הטמון באדמתה מימי קדם ולתקן ולהסב אותו לקדושת יהדות ויהודים. אולי יהיה בזה תיקון ותשובה ציונית הולמת לפלישה של ערבים לנצרת עילית וגם לתקן את השגיאה ההיסטורית מימי ראשית ההתיישבות בגליל שנמנעה מלהתיישב בנצרת והקימה את עפולה ואת ישובי העמק. יש לציין כי לא נערכו בנצרת תחתית חפירות ארכיאולוגיות מסיביות כמו שלא נערכו חפירות במרכזי ערים ערביות אחרות כמו שכם, ג'נין ועזה. יש לחפור במיידי את כל הגרעין ההיסטורי של נצרת על מנת לחשוף את שרידי עברה היהודי. ברשימת ערי נחלת יששכר ביהושוע י"ט נכתב "...ועין גנים ועין חדה ובית פצץ: ופגע הגבול בתבור...." משמע מכאן כי היה ישוב בשם "פצץ" בין הר תבור לעין גנים ( ג'נין ) בסביבות נצרת, בדומה לשמה של משמרת הכהונה המיוחסת לנצרת. ד. להלן האתרים היהודיים בנצרת תחתית: 1. כנסיית בית הכנסת – כנסייה סמוכה למבנה מהתקופה הצלבנית. על פי מסורת נוצרית היה כאן בית הכנסת בו למד אותו האיש. בשנת 570 עדיין היו בו ספרי הלימוד העתיקים. הכניסה למבנה היא דרומית, כמו בתי הכנסת הגליליים - לכיוון ירושלים. וכן ישנם עמודים משני צידי הפתח, גם הוא מאפיין את בתי הכנסת הגליליים. 2. כנסיית הבשורה – גם היא נבנתה על חורבות בית כנסת יהודי – על פי אנטוניוס פלקנטינוס. בחצר בית הכנסת בכניסה נמצאים עמודי גרניט גדולים, כדוגמת עמודי גרניט שנמצאו בקיסריה ובהר הבית בירושלים, על פי חוקרים עמודים דומים הובאו על ידי הורדוס מאסואן שעל הנילוס באוניות ממצרים. בציורים נוצרים המובאים באנציקלופדיה אריאל מופיע עמוד בתוך מערה שלא נתברר עינינו ומקומו. במרתף הכנסייה נמצא מקווה ופריטים ארכיטקטוניים של בית כנסת . נמצאו חרסים מבית ראשון. 3. מנזר פרנציסקני - מציבת קבר יהודית . "סועם בר נחום נוח נפש" 4. מנזר נשי נצרת – שרידים של נצרת הקדומה ומערות קבורה מימי הבית השני. 5. בית קברות יהודי 1 (על פי קרדום). 6. בית קברות יהודי 2 (על פי קרדום). 7. בית קברות מוסלמי – מקאם אל ארבעין – על חורבות בית כנסת יהודי . זהו המקום בו אפשר לבנות מחדש את הגרעין היהודי של נצרת תחתית. 8. רמת הפיצץ – שמה הגיאוגרפי של נצרת עילית. 9. הר נדב (בן אהרון הכהן) – בכניסה לנצרת הצפונית. 10. הר אביהוא (בן אהרון הכהן) – בכניסה הצפונית לנצרת. 11. כנסית יוחנן - נמצאו חרסים מבית ראשון. 12. יום שחרור נצרת – 16 יולי 1948 . 13. הר קדומים – מקום בית הסקילה של בית הדין של כהני נצרת. 14. מערב העיר - מחצבות אבני גזית, טרסות מתקופת בית ראשון / וליד אטרש, ארכיאולוג.נצרת היהודית

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS