יום ו', כו’ באב תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
היכן הוא המקום בו נגלתה שכינה לשיפחתו המצרית של אברהם אבינו ? שם התגורר יצחק אבינו , שם היה בית מדרשם של שם ועבר בני נוח . על פי רבי אברהם אבן -עזרא, באר לחי רואי היא באר זמזם בעיר הקדושה מכה בערב , מעטים היודעים כי קבר חווה אימנו הוא בעיר ג'דה ,גם העיר מדינה יוסדה ונבנתה על ידי יהודים .עד שם הוא תחום גבולה הדרומי של ארץ ישראל !!!!
15:41 (25/02/09) גדעון חרלפ

"כי בארץ יש מקומות מיוחדים מסוגלים לדבר מה יותר ממקום אחר"                                     מהר"ל, נצח ישראל, ז' זכותינו לכתר, לחוסן, לחייל, לכל נימוסי מלכויות היפים, זכותינו לשלוט גם על שבטים ערביים כאומה גדולה ורבת ענפים … אורי צבי גרינברג, "על שלא עמדנו במשא, קטרוג ובכי", , כרך ג', עמ' 164                                                               באר לחי רואי- יהדות ואיסלאם א.    "על כן קרא לבאר באר לחי רואי" (בראשית ט"ז, י"ד)         "ויצחק בא מבוא באר לחי רואי" (בראשית כ"ד, ל"ב) "וישב יצחק עם באר לחי רואי" (בראשית כ"ה, י"א) ב.     איפה היא באר לחי רואי? – איפה הוא מקום ההתגלות של מלאך ה' להגר בת פרעה המצרית ושפחת שרה אמנו הנביאה ?! ישנם מקרים בודדים במקרא המציינים בפרוט מקום ומיקום … "הנה ערשו ערש ברזל (של עוג) … הרי היא ברבת בני עמון" – כביכול התורה צריכה לאשש את עצמה במציאות הגיאוגרפית פיסית. גם כאן מדגיש המקרא ומתאר את מיקומה של באר לחי רואי - "במדבר על העין בדרך שור, … הנה (הרי היא לפנינו, מקום מוכר וידוע) בין קדש ובין ברד … " ג.             הגר איננה בורחת למכורתה המצרית, לאן תברח ?! הרי לאברהם הובטח ע"י הקב"ה לקבל לרשותו את כל המרחב השמי, מנהר מצרים עד נהר פרת, קיני, קדמוני וקניזי, אלא אם נאמר כי הגר מנסה מנסה לברוח אל מעבר לתחום ארץ ישראל על מנת לצאת מתחום השפעתו של אברהם (דרך שור – עיר בגבול ארץ ישראל או חוצה לו - ספורנו). ד.            למרות ניסיון התרחקותה של הגר מידה החזקה של גבירתה הנביאה, ישנה התגלות בבאר לחי רואי, "אתה אל רואי" – אומרת הגר, אל הרואה בכל מקום ומקום, אתה אל של ראיה, אל של ראית הסבל, אתה הוא אותו אל שראיתי בביתו של אברהם, בעלי ואדוני … אלוה הראיה שרואה בעלבון של עלובים (רש"י), אלוה הרואה הכל (אונקלוס), והרואה תמיד (ראב"ע) כדוגמת האח הגדול הרואה והמצוי בסמיכות וברצף, מלאכות מתמשכת (העמק דבר). ה.           כאן מתגלה ומתברר כי התגלות של אלוקות יכולה להיות גם בקצה ארץ ישראל וסמוך לגבולה ולאו דוקא ליהודי השלם באמונתו אלא גם לשפחה הסובלת של היהודי, בדומה לשפחה שראתה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. המלאך הוא היוזם את ההתגלות לשפחת שרה, דורש את תשובתה אל גבירתה ומבטיח לפרוש את חסותו על בנה הסורר למרות מעשיו ובזכות אברהם (תרגום ירושלמי, כאן). ו.              רמז לעוצמת המקום והמיקום מופיע בתרגום הירושלמי, התרגום הירושלמי מפרש את מה שהדגישה התורה ואמרה "ויצחק בא מבוא באר לחי רואי … וישב יצחק עם באר לחי רואי";  שם היה בית מדרשם של שם ועבר, ושם כנראה התהלכה רבקה לבדוק אם יש צדיקים במעיה. אנו רואים שבאר לחי רואי לא היתה סתם באר מים אלא באר של שפע רוחני ויצחק שהלך להחזיר את הגר לאביו האלמן חזר לשם ואולי אף השתקע שם, בשאיפה לקבל רוחניות ממקום ההתגלות לאמו חורגתו. "בא מבא" - מפרש הרמב"ן; "שהיה יצחק הולך תמיד אל המקום ההוא כי הוא לו מקום תפילה בעבור הראות שם המלאך … ויצא יצחק לשוח בשדה, מאין יצא ?! מגן עדן הלך לו לבית עבר ללמוד תורה" !! ז.               מיהו הקורא לבאר בשמה; האם זהו אברהם? או הקב"ה? או המלאך ?. מהו מהות הצרוף הלשוני "באר-לחי-רואי"? ומיהו החי המוזכר כאן? האם הוא החי הצופה ורואה (רס"ג). המלאך החי (אונקלוס, מהר"ל) ?! הקב"ה – החי וקיים לעולם, דחמי ולא חמי (תרגום ירושלמי)? האדם המאמין כל זמן שהוא חי (העמק דבר) ? האבן עזרא כאן מחיל כאן פרשנות מקורית כשקבע שהחי המופיע כאן הוא ה"חי הרואה" – החי המקיים עליה לרגל ומצוות "ראיה" למקום הבאר ומקיים בגופו ובדבקות רצון להתגלות ורוחניות. ח.           בכל אופן איננו פטורים מזיהויה וממיקומה של באר לחי רואי… אומר האבן עזרא: "באר לחי רואי  לאשר יהיה חי לשנה האחרת, כטעם כה לחי, (לחיים – לשנה האחרת), כי בכל שנה היו חוגגים הישמעאלים אל הבאר הזאת גם היום יקרה באר זמום – (זמזם) – היא מכה – מקום הפולחן של בני ישמעאל, כאן מרחיב אבן עזרא(1) (בראשית ט"ז), את תחומי ההשפעה של ההתגלות דרומה אל המדבר בין קדש (מדאין צלח) ובין ברד … (2), ומוסף המלב"ים – והיה הבאר ההוא מקום מיועד לישמעאלים להתפלל שם על כן מציין מקומו … ט.           ואף על פי כן בשילוח הגר בפעם השניה לא נגלה  אליה כל מלאך שהרי אין זה ברור כי מדובר בשילוחה לאותו מקום (באר לחי רואי). אברהם אבינו, למרות ספקותיו, משלח את הגר פעמיים, פעם בהיותה בהריון לפני הולדת ישמעאל ופעם עם ישמעאל בנה, בפעם הראשונה אל בין קדש ובין ברד ובפעם השניה למדבר באר-שבע. ישנם מפרשים המבקשים להתאים את שני המקומות: אולם לא באר לחי רואי ולא המלאך נזכרים בשילוח השני – באר לחי רואי איננה במדבר באר-שבע ואיננה בחולות חלוצה (תרגום). י.               התיחסות נוספת לבאר נמצאת בספר הזוהר (א', קלה,) על הפסוק "ויברך אלקים את יצחק … וישב יצחק עם באר לחי רואי" שואל הזוהר הקדוש  "מאי שנא שהקב"ה אצטריך לברכא ליה ליצחק בגין דאברהם לא ברכיה ? האי קרא לא רישיה סיפיה ולא סיפה רישה ?! מאי לחי רואי – אלא דאתחבר ביה בשכינתא בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה כתרגומו, ובגין כך – ברכיה. מהו וישב יצחק באר לחי רואי – דאזדווג ביה ואחיד ביה וההוא בירא להתערא רחימותא. ובמקום אחר "וישב יצחק – עם ידיעת החי – שהוא חי העולמים לדעת ולהשיג מה שלא השיג בעולם הזה" . נערך: מנחם אב התשס"ג                                                                אוגוסט 2003 מקורות נוספים על המסורות הקדם-איסלאמיות אודות באר זו, על התישבות בני שמעון בערב והתיחסות ל"מרחק הרב" כביכול של מיקומה של הבאר ע"י הראב"ע, נמצאים בידי המחבר והושמטו מפאת קוצר היריעה. (1) לדברי הרב ישראל אריאל, ר' אברהם אבן עזרא שישב במצרים היטיב להכיר את הגיאוגרפיה של המזרח התיכון. (2) הזיהויים באר זמזם = מכה, קדש = מדאין צלח, ראה בר דרומא בספרו וזה גבול הארץ (168-169,  546-547).

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS